ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
ניתן לומר שארבעת הבנים הם לא בהכרח ארבעה אנשים נפרדים, אלא ארבעה שלבים בבן אחד, ואולי גם אצלנו.
מרשע ועד חכם
נתבונן תחילה בעניינו של הבן הרשע. הבן הרשע הוא אחד שמתנכר, שואל "מה העבודה הזאת לכם". הוא בחוץ, לא שייך, הוא לא שואל כי אינו רוצה לשאול. לו אנחנו אומרים "לכם ולא לו", כיוון שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואילו היה במצרים לא היה נגאל. למעשה, המטרה שלנו עם הבן הרשע איננה להשיב לו אלא להכניס אותו פנימה, כאומרים לו "אל תעמוד בחוץ, בא תכנס פנימה".
אפשר להסיר מהבן הרשע את הניכור, ובכך להביא אותו לדרגה של הבן שאינו יודע לשאול, הבן שאינו מתנגד ומתנכר, אולם הוא פשוט לא מתעניין ולא שואל. הוא מחכה לסעודה, כל מה שקורה פה לא מעניין אותו. ביחס אליו נאמר "את פתח לו", ביחס אליו המטרה היא למשוך אותו פנימה, להביא לכך שהוא ישאל, לפתוח לו בדברי אגדה המושכים את הלב.
לאחר מכן, אפשר להביא את הבן לתם. התם לא בא עם שאלות מורכבות או עמוקות, הוא בא עם שאלה פשוטה וקצרה: "מה זאת?" אנחנו רוצים שגם הבן שאינו יודע לשאול יבוא וישאל, גם אם לא ישאל מיד שאלות מורכבות אבל יבוא וישאל "מה זאת?"- מה פשר הדבר הזה, ולאחר שהוא יהיה תם, נוכל להפוך גם אותו לבן חכם.
הבן החכם שואל שאלה מורכבת יותר - "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה אלוקינו אתכם", אולם מלבד זאת הוא גם יודע את מה שאנחנו אומרים לבן התם, כמו גם לבן שאינו יודע לשאול.
משייכות לאומית לעבודת ה'
בתשובה לבן הרשע המופיעה בתורה, אותה אנחנו לא מזכירים בהגדה של פסח, היא "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". אנחנו מספרים לרשע רק את העובדה ההיסטורית, ובכך אנחנו אומרים לו - בא תתחבר, מה שאנו עושים קשור להיסטוריה שלך, לעם שלך. תרגיש שייך. אחרי שירגיש שייך יהיה ניתן לחברו למה שאנו אומרים לבן התם ושאינו יודע לשאול. לבן התם אנו אומרים "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה", אבל אנו לא עוצרים פה אלא ממשיכים "עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה'" - תבין שאת הידיעות ההיסטוריות צריך לתרגם בשלב הבא לעבודת ה'. גם לבן שאינו יודע לשאול אנו אומרים "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ומבאר רש"י "בעבור זה - בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". האתגר שלנו הוא להפוך את הבן שאינו יודע לשאול לתם, ואת שני אלו להפוך למצב שיבינו שה"ידע ההיסטורי הזה" של יציאת מצרים הוא לא רק ידע היסטורי, אלא יש לו משמעות שהיא "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם... עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה', זו המטרה. כשמגיעים למצב כזה אפשר לקבל בן חכם, שאומר "מה העדות והחוקים והמשפטים", אני רוצה לקיים, ואז פשוט יושבים ומלמדים אותו, "ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
בתוכנו יש קצת מכל בן
בדרך כלל, יש גם בתוככי כל אחד מאיתנו תהליכי התבגרות ותהליכי התמודדות. יש קצת מהניכור של הרשע, קצת מהאדישות של הבן שאינו יודע לשאול, קצת מהתמימות של הבן ששואל שאלה סתמית "מה זאת", וקצת מן הרצון של החכם לרצות ולתרגם הלכה למעשה.
את כל התהליך הזה נרצה לעבור מחר בע"ה, להפוך את מי שאינו שואל לתם שבכל זאת שואל "מה זאת", ומהשלב של התם אל השלב של החכם שרוצה לדעת ולקיים, ואז נזכה לספר ביציאת מצרים ולחבר את ילדינו בנינו ובני בנינו לאותה יציאת מצרים שהקב"ה הוציא אותנו משם כדי שיתקיים בנו "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים".
שנזכה בעזרת ה' לספר ביציאת מצרים, שנזכה במהרה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים, ושיהיה לכולנו חג שמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
