ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
כותב הצדיק בעל ה'אור גדליהו' זיע"א, כי הקטורת מורה על התקשרות פושעי ישראל עם ה' יתברך, כי בקטורת יש גם חלבנה, ולמרות שריחה רע, מנאה הכתוב עם סממני הקטורת. בקבלת ברכותיו בלילה זה, פעל יעקב אבינו עבור כל אלו מבני ישראל שנדחו מדרך האמת והישר, שיהיו מקושרים לה' יתברך למען- 'לא ידח ממנו נדח'.
וכן דרשו חז"ל (סנהדרין לז, ע"א) "'וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו", שראה את בוגדי ישראל שעושים תשובה ועולה מזה ריח טוב, וזה הוא ריח הקטורת המקשר את החלבנה לשאר סממני הקטורת ומטהר אותה. וזו מעלת ליל הסדר, כמו אז בעת שקיבל יעקב אבינו את הברכות, להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך כריח הקטורת, על ידי שמקשרים את הרשעים חזרה לכלל ישראל.
כותב בעל 'ספר הלקח והלבוב' (הגדה של פסח), שזו הסיבה שיעקב אבינו נכנס לקבל ברכה מיצחק אביו כשהיה לבוש בבגדי עשו הרשע, וזה לשונו: "והוא להורות לדורות, כי אף מי שאינו ניכר עליו בחיצוניות שהוא יהודי, גם לו יורד ברכה בלילה זה. כי יעקב אבינו פעל תיקון בליל פסח אף לאלו שהחיצוניות שלהם כמו עשו הרשע, שנוכל בכוח הקדושה הגדולה היורדת בליל פסח לקרבם ולהחזירם למוטב".
ועוד מסביר 'הלקח והלבוב' באופן נפלא את מנהג ישראל לפתוח דלת לאליהו הנביא, על פי מה שאמר הרב הקדוש רבי שלמה מקרלין זיע"א בשם מדרש, שבכל ברית מילה יש מחילת עוונות לכל הנמצאים שם. אם כן, בליל פסח שאנו מאמינים באמונה שלמה שזוכים לגילוי אליהו הנביא בכל בית ובית, בוודאי זוכים אנחנו למחילת עוונות.
אליהו הנביא הוא זה שנותן כוח ותקווה לעומדים בחוץ שיכנסו לתוך מחנה ישראל. אליהו הוא מלאך הברית המעיד על קדושת כל נפש איש ישראל, ובליל פסח הוא נותן לכל בר ישראל כוח לדלג ולגלות את נקודת הקדושה שטמונה בו ולהיגאל, מפני שעיקר הנקודה של ליל פסח הוא בכוחו של אליהו הנביא.
ידוע שהיכן שמוזכר בגמרא 'תיקו' הכוונה לקושיה שאין עליה הכרעה ברורה בין חכמים, וראשי התיבות הם "ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'בעיות". בליל פסח, לילה שמוקדש לשאלות הבנים, יש כוח גדול להשיב על שאלות הבן. יש לו הרבה קושיות על עצמו ועל חייו, כי "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד, י), קושיות שהיצר שמח בהם כי כך הוא מפיל אותו לייאוש, שיתייאש מעצמו ומעבודת ה'. אבל בליל פסח יש הארה מאליהו כנ"ל, ליישב את כל הקושיות שעל הנפש.
כותב הצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א (הגדה של פסח): "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה"- אפילו הרשע, אם כי נראה ששואל ברשעות ובליצנות, הרי בפנימיות הוא מחכה לתשובת הדרת השיבה ולכן הוא שואל. הלילה הזה הוא הלילה המיוחד להשבת בנים לאבות ואבות לבניהם, עבודת הקודש העתידה לאליהו הנביא. וזהו יסוד המסורה בדבר בוא אליהו הנביא והכנת כוסו בלילה הזה".
על הקשר הישיר בין יעקב אבינו לאליהו הנביא כותב רש"י (ויקרא כו, מב), שיעקב נטל את האות ו' משמו של אליהו הנביא כערבון, על מנת שכשיגיע הזמן לבשר את הגאולה, יגיע מיד ולא יתמהמה. לכן כתוב: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
נשאלת השאלה- וכי חס ושלום יש מקום לחשוד באליהו שלא תיכף ומיד יבשר את הגאולה. והתירוץ על פי רעיון נפלא ששמעתי- אליהו הנביא רואה את מעלתם של ישראל שעובדים את בוראם בזמן כה קשה לפני הגאולה, ויודע שכזה נחת רוח הם עושים לאביהם שבשמים לא יחזור עוד לעולם, לכן היה מקום לחשוב שאליהו הנביא יאריך במעט את הבשורה שיהיה עוד זמן יקר שכזה. על זה בא יעקב אבינו ואמר שאין זו הדרך, אלא באותו הרגע שמזומן לבשר גאולתם של ישראל, יגיע ויבשר.
בלילה זה, אור נשמתו של כל יהודי ויהודי מתגלה. ומכוח התגלותה, הקב"ה מדלג ופוסח על כל עוונות ישראל, כי הלא הם רק חיצוניות והסתר ביחס לפנימיות הקודש הגנוזה בהם. כותב בעל 'הלקח והלבוב': "יש כח בלילה זה למחילה ולסליחה אפילו על עבירות הכי קשות, אפילו על דברים שיום הכיפורים אינו מכפר עליהם".
חג פסח כשר ושמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
