ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
א. גרות היא תהליך חיובי מאוד, הוא מאפשר לכל אדם, שבוחר להצטרף לאלה שעמדו במעמד הר סיני, להיחשב כצאצא של אברהם אבינו (הרמב"ם באגרתו לרבי עובדיה הגר).
ב. כל עם ישראל התגייר במעמד הר סיני וממילא כולנו צאצאי גרים (כריתות דף ט ע"א).
ג. קבלת מצוות היא חלק מהותי מתהליך הגיור (יבמות דף מז).
המציאות בדורנו, בארץ ישראל – מדינת ישראל, שונה מהמצב בחו"ל היום ובדורות הקודמים. במדינת ישראל חיים כיום, מאות אלפי אזרחים שאינם מוכרים כיהודים לעניין מעמד אישי, או בגלל שרק האבא או הסבא הם יהודים לפי ההלכה, והם חייבים בגיור כדי להיחשב, לא רק כאזרחים, אלא גם כיהודים. הם אומנם מזרע ישראל, ולפי הרמ"א (טור אבן העזר, דרכי משה סימן קנו ס"א) יש חובה מדרבנן על האב היהודי לדאוג לו, אבל גם הם חייבים בגיור. ויש שלא מצליחים להוכיח את יהדותם, בגלל השואה או בגלל השהות מאחורי מסך הברזל הקומוניסטי במשך קרוב לשבעים שנה. הם אינם יכולים להתחתן במדינת ישראל, כדמו"י לפי ההלכה וגם לא לפי החוק. יש גם סכנה גדולה של התבוללות בלתי מודעת. מציאת פתרון מעשי לבעיה זו חייבת להטריד את כולנו. פתרון משמעותי (אומנם חלקי) ומאיר פנים לבעיה הוצע בשו"ת "במראה הבזק" ח"ט תשובה ל'.
המחסום העיקרי בנושא הגיור הוא הצורך בקבלת מצוות אמיתית (כלומר רצון כן להיכנס לתהליך רציני של קיום מצוות). כמה מגדולי ישראל הציעו לפתור את הבעיה באמצעות גיור קטנים, שהרי גיור קטנים איננו כולל בתוכו את החלק החשוב של קבלת מצוות מסיבות ברורות.
המקור לגיור קטנים, נמצא במסכת כתובות (דף יא ע"א): "אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו".
השאלה שהתעוררה, על ידי חלק מן הפוסקים, הייתה: האם אכן גיור ילד במשפחה שבה לא יתחנך לקיום מצוות, היא זכות או חובה? במסגרת קצרה זו לא נענה על השאלה (המעוניינים לקבל את החומר עם כל הפרטים מוזמנים לפנות למשרדי "ארץ חמדה": [email protected] וייענו בחפץ לב).
נביא עתה דוגמא הלכתית מעניינת. מתי ברור, שיש לגייר קטן שנולד לאמא, שאינה מגדירה עצמה כשומרת מצוות והאב אינו יהודי?
להלן פרטי שאלה שהגיעה ל"ארץ חמדה": אשה יהודיה (חברה בקהילה אורתודוקסית) החליטה, ר"ל, לחלוק את חייה עם גבר לא יהודי. הם ניסו שנים רבות להביא ילדים לעולם, כל הניסיונות הסתיימו בהפלה, בשלב זה או אחר של ההיריון. לכן, הם החליטו להביא ילד לעולם בסיועה של אם פונדקאית לא יהודייה. שבועיים אחרי שהעובר נקלט ברחמה של הפונדקאית, גילתה האשה שגם היא הרה. לאחר תשעה חודשים נולדו שתי בנות. הבת שאשה זו ילדה היא יהודייה ללא כל ספק, שהרי האמא יהודייה. הפוסקים נחלקו בשאלה מי היא האם ההלכתית של הבת שהפונדקאית ילדה. כיוון שאין בכוחנו להכריע במחלוקת זו, הספק עומד במקומו והבת היא ספק יהודיה ויש לנהוג לגביה לחומרא לשני הצדדים (עיינו תוספתא מכשירין (א,ח) ובר"ש על המשנה (שם ב,ז). בת זו, לפי ההלכה, לא תוכל להינשא ליהודי ולא לנוכרי. לכן, ברור (מסיבה זו ומסיבות אחרות) כי זו תהיה זכות גדולה לבת להתגייר, ולכן בית הדין צריך לגיירה למרות שכנראה תגדל ללא חינוך יהודי.
צריך להתפלל כי מעשה זה של בית הדין, יהווה צעד ראשון בתהליך חזרה בתשובה של כל המשפחה וגם הם ילכו בדרכה של רות המואביה – אמה של מלכות.
נתפלל כי בסופו של ההליך גם בת זו תצטרף בפועל לשותפות ביעוד שנקבע במעמד הר סיני.
הבה נפתח את לבבנו ואת בתינו, כדי לקבל את כל העולים שהגיעו למדינת ישראל, ורוצים בקשר עִם עם ישראל, ובאהבה נקרבם לאבינו שבשמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
