ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
א. גרות היא תהליך חיובי מאוד, הוא מאפשר לכל אדם, שבוחר להצטרף לאלה שעמדו במעמד הר סיני, להיחשב כצאצא של אברהם אבינו (הרמב"ם באגרתו לרבי עובדיה הגר).
ב. כל עם ישראל התגייר במעמד הר סיני וממילא כולנו צאצאי גרים (כריתות דף ט ע"א).
ג. קבלת מצוות היא חלק מהותי מתהליך הגיור (יבמות דף מז).
המציאות בדורנו, בארץ ישראל – מדינת ישראל, שונה מהמצב בחו"ל היום ובדורות הקודמים. במדינת ישראל חיים כיום, מאות אלפי אזרחים שאינם מוכרים כיהודים לעניין מעמד אישי, או בגלל שרק האבא או הסבא הם יהודים לפי ההלכה, והם חייבים בגיור כדי להיחשב, לא רק כאזרחים, אלא גם כיהודים. הם אומנם מזרע ישראל, ולפי הרמ"א (טור אבן העזר, דרכי משה סימן קנו ס"א) יש חובה מדרבנן על האב היהודי לדאוג לו, אבל גם הם חייבים בגיור. ויש שלא מצליחים להוכיח את יהדותם, בגלל השואה או בגלל השהות מאחורי מסך הברזל הקומוניסטי במשך קרוב לשבעים שנה. הם אינם יכולים להתחתן במדינת ישראל, כדמו"י לפי ההלכה וגם לא לפי החוק. יש גם סכנה גדולה של התבוללות בלתי מודעת. מציאת פתרון מעשי לבעיה זו חייבת להטריד את כולנו. פתרון משמעותי (אומנם חלקי) ומאיר פנים לבעיה הוצע בשו"ת "במראה הבזק" ח"ט תשובה ל'.
המחסום העיקרי בנושא הגיור הוא הצורך בקבלת מצוות אמיתית (כלומר רצון כן להיכנס לתהליך רציני של קיום מצוות). כמה מגדולי ישראל הציעו לפתור את הבעיה באמצעות גיור קטנים, שהרי גיור קטנים איננו כולל בתוכו את החלק החשוב של קבלת מצוות מסיבות ברורות.
המקור לגיור קטנים, נמצא במסכת כתובות (דף יא ע"א): "אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו".
השאלה שהתעוררה, על ידי חלק מן הפוסקים, הייתה: האם אכן גיור ילד במשפחה שבה לא יתחנך לקיום מצוות, היא זכות או חובה? במסגרת קצרה זו לא נענה על השאלה (המעוניינים לקבל את החומר עם כל הפרטים מוזמנים לפנות למשרדי "ארץ חמדה": [email protected] וייענו בחפץ לב).
נביא עתה דוגמא הלכתית מעניינת. מתי ברור, שיש לגייר קטן שנולד לאמא, שאינה מגדירה עצמה כשומרת מצוות והאב אינו יהודי?
להלן פרטי שאלה שהגיעה ל"ארץ חמדה": אשה יהודיה (חברה בקהילה אורתודוקסית) החליטה, ר"ל, לחלוק את חייה עם גבר לא יהודי. הם ניסו שנים רבות להביא ילדים לעולם, כל הניסיונות הסתיימו בהפלה, בשלב זה או אחר של ההיריון. לכן, הם החליטו להביא ילד לעולם בסיועה של אם פונדקאית לא יהודייה. שבועיים אחרי שהעובר נקלט ברחמה של הפונדקאית, גילתה האשה שגם היא הרה. לאחר תשעה חודשים נולדו שתי בנות. הבת שאשה זו ילדה היא יהודייה ללא כל ספק, שהרי האמא יהודייה. הפוסקים נחלקו בשאלה מי היא האם ההלכתית של הבת שהפונדקאית ילדה. כיוון שאין בכוחנו להכריע במחלוקת זו, הספק עומד במקומו והבת היא ספק יהודיה ויש לנהוג לגביה לחומרא לשני הצדדים (עיינו תוספתא מכשירין (א,ח) ובר"ש על המשנה (שם ב,ז). בת זו, לפי ההלכה, לא תוכל להינשא ליהודי ולא לנוכרי. לכן, ברור (מסיבה זו ומסיבות אחרות) כי זו תהיה זכות גדולה לבת להתגייר, ולכן בית הדין צריך לגיירה למרות שכנראה תגדל ללא חינוך יהודי.
צריך להתפלל כי מעשה זה של בית הדין, יהווה צעד ראשון בתהליך חזרה בתשובה של כל המשפחה וגם הם ילכו בדרכה של רות המואביה – אמה של מלכות.
נתפלל כי בסופו של ההליך גם בת זו תצטרף בפועל לשותפות ביעוד שנקבע במעמד הר סיני.
הבה נפתח את לבבנו ואת בתינו, כדי לקבל את כל העולים שהגיעו למדינת ישראל, ורוצים בקשר עִם עם ישראל, ובאהבה נקרבם לאבינו שבשמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








