ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- מדורים
- ישיבת בית אל
- יום העצמאות תשס"ד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אורי בן שרה (זווג הגון)
ברוך ה', שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה - יום העצמאות הנ"ו למדינת ישראל. לדבר אודות מדינת ישראל - לאו מילתא זוטרתא היא. "מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך", "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" 1 . כלפי גודל העניין, אני חושב גם את עצמי במובן מסויים למה שנאמר בפסוק.
מורינו ורבינו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זכר צדיק לברכה, היה רגיל להזכיר תמיד ביום העצמאות את הפסוק שהזכרנו היום בתפילה "יראו ישרים וישמחו וכל עוולה קפצה פיה" 2 - כשהישרים רואים ראייה אמיתית, פנימית, ראייה של "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 3 , כשהישרים רואים את מעשה ה' הגדול והנורא, הם זוכים להיפגש עם שמחה. וכשיש שמחה אצל הישרים בראיית מעשה ה'- העוולה קופצת פיה. "מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה' 4 " - צריך תמיד לחזור על הראשונות, להתבונן על השורש ועל הבסיס של מציאותינו, כי לפעמים מתוך מאבקי החיים, שמובילים אמנם בסופו של דבר לכיוון של התפתחות והשתכללות החיים, אבל הם גם מאבקים - נשכח העיקר. הרב צבי יהודה היה אומר "פעם אחת נעשה חשבון, מאמין או לא מאמין? מאמינים במעשה ה' או לא מאמינים?" והדברים היו מכוונים כלפי חלק מסויים של הציבור. לצערי, אני מוכרח לומר שמתוך סיבוכי המצבים של התפתחות ועליית מהלכי הגאולה יש מבוכה בציבור שקרוב אלינו ברוחו, אני שומע כל מיני סגנונות שמחייבים שכל שנה ושנה נחזור על הראשונות.
הריקודים של האדמו"ר מסדיגורא
האדמו"ר מסדיגורא היה רוקד בהתלהבות עצומה ביום העצמאות, היה עוזב את בית מדרשו והולך לומר הלל בבית הכנסת הגדול בתל אביב, והיה מספר את סיפורו - אילו מצבים הוא עבר בשואה תחת שלטון הגרמנים הארורים, וכיצד התפלל כל הזמן לזכות בארץ ישראל, ועכשיו כשהוא זוכה להיות פה ביום העצמאות של מדינת ישראל, איך הוא לא ישמח? איך הוא לא ירקוד להלל את הקב"ה? רק הסיפור הזה מספיק כדי לדעת להבין את גודל הדברים, בבחינת "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" 5 - להלל את הקב"ה דרך הסיפורים.
הניסים במלחמות ולאורך כל הדרך
היום הזדמן לי לדבר עם יהודי צדיק ותלמיד חכם, אוהב ישראל עצום, שמתקרב כבר לגיל שמונים. אמרתי לו על כל מה שכתוב בעניין יום העצמאות, והוא אמר לי - אני לא צריך לראות מה שכתוב, אני ראיתי את הגאולה בעיני. 'הייתי בתש"ח!' הוא יליד ארץ ישראל, היה בטבריה, ואמר - 'מי שהיה בטבריה לבד לא צריך יותר מזה. טבריה היתה עיר מלאה ערבים ומסגדים, מלאה כנסיות ומנזרים. היו רחובות במרכז טבריה שלא יכולנו לעבור בהם, כל יהודי שהיה עובר שם היה חוטף אבנים. עד שהגיע יום החשבון, ארבעה ימים לפני פסח תש"ח, שאז רבים מהערבים שם זכו לטיפול הראוי להם, ואחרים ברחו על נפשם. מאז היתה הוראה מיוחדת של בן גוריון ששום ערבי לא תדרוך כף רגלו בטבריה. במשך שש עשרה שנה לא העיז ערבי להתקרב לשם'. כך הוא מספר, וממשיך לספר על השתתפותו בקרבות. הדברים כתובים בספרים, אבל לשמוע עדות חיה זה משהו אחר. 'מה אגיד לך, אי אפשר לתאר. נגד מי עמדנו? צבאות אדירים, הצבא המצרי לבד הוא צבא ענק, מחומש במיטב הנשק שהיה אז. טנקים, תותחים, המשוכללים ביותר שהיו, כמות בלתי מוגבלת של פגזים, של רובים ושל חיילים. מה היינו אנחנו? כלום! כל הצבא אז היה מורכב משמונה מרגמות של 120 מ"מ, ועוד שש מרגמות קטנות יותר'. הוא מספר לי שהוא השתתף בקרבות, הצבא המצרי שטף והגיע, וחשבו שכבר שום דבר לא יעצור אותו. היו קרבות קשים מאוד, והם לא היו רק ערבים. כשהתהפך הכיוון והצבא המצרי התחיל לסגת והם תפסו שבויים, המפקדים היו גרמנים ורוסים. הוא ממשיך לספר שבדרום, ליד ניצנה, היו קרבות קשים מאוד. אצלם כמעט ולא היתה תחמושת, הם שכבו בבורות שחפרו בעומק שני מטר, והצבא המצרי המטיר אש וגופרית. זה היה נורא. אותו יהודי היה אחראי על מערכת הקשר של כל אזור הדרום, הוא העביר את ההוראות בקשר של הפיקוד הבכיר, וההוראות היו שאסור לירות עם המרגמות, כדי לשמור על התחמושת. הפיקוד הבכיר ישב רחוק ולא תפס מה קורה פה, אבל בשלב מסויים הוא ראה שזה לא עסק, והחליט שהוא תופס את הפיקוד. המצרים התחילו להתקדם, לנו לא היו פגזים כי היה צריך לשמור אותם (למתי?), והוא נתן את ההוראה בניגוד לעמדת הפיקוד הבכיר - כל המרגמות פותחות באש. בבת אחת פתחו כל המרגמות באש תופת, כל מה שיש, ותוך כמה דקות המונים המונים של חיילים מצריים זורקים את הנשקים, חולצים את הנעליים ורצים. 'נתתי פקודה למרגמות להמשיך את האש הלאה, כעבור זמן קצר המצרים ביקשו הפסקת אש וכך נהייתה הפסקת אש'. מי שהיה בתוך העניינים ראה את ניסי ה' עין בעין, לא היה צריך הסברים.
לא רק במלחמת השחרור היו ניסים ונפלאות כאלה. הניסים נמשכו הלאה, לאורך כל הדרך. הניסים נמשכו במערכות הצבא, במערכות המדינה, וגם במדיניות החוץ של המדינה. היו מאבקים קשים מאוד על המשך קיומה של המדינה, אם מצד המוסלמים ואם מצד הנוצרים. קראתי פעם מאמר של הרב ד"ר יעקב הרצוג זצ"ל, שהיה תלמיד חכם חשוב ומדינאי חשוב מאוד, יועץ מדיני של כמה מראשי ממשלות ישראל הראשונות, והוא ניסה לחקור מי מעורר את כל המאבקים הקשים מאוד של מדינת ישראל בזירה הבין לאומית? תמיד הוא הגיע למקום אחד - הותיקן.
גם בבניין הארץ, ישוב הארץ בפועל - איזה ניסים ונפלאות של התפתחות! כמה יהודים היו בארץ ישראל בהקמת המדינה? אומרים ששש מאות אלף, והיום יש ששה מליון. ברוך ה', כן ירבו. הרי זה דברים עצומים, זה פלא פלאים. לעמוד כל הזמן מול השגחה אלוקית מופלאה שבמופלאות.
שורש הכל - יום העצמאות
הרב צבי יהודה היה אומר שכשרואים כל כך הרבה ניסים ונפלאות אולי צריך כל יום להגיד הלל! אבל נס הניסים, שורש הכל, שורש כל התפתחות מרכזיוּת החיים של האומה הישראלית שמגלה את כנסת ישראל שלמעלה כאן בארץ, יסוד הכל - הוא היום הזה. "האי יומא דקגרים". היום הזה, יום העצמאות, שבו התכנסו ראשי הציבור. גם אז לא היה הדבר פשוט, היה פחד נוראי של מחצית מנציגי הציבור, ולעומתם ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שרצה שניזום, והוא יזם, והוא ידע מה ליזום. הוא זכה ליזום, הוא זכה להיות האדם שהוביל ברוב זעום, בעזרת הרב מימון זצ"ל שחילצו אותו מהירושלים הנצורה בדרכים לא דרכים, והכריזו על הקמת המדינה. והנס הזה של עוז הגבורה, של עוז הרוח, הוא השורש של כל המשכיות הניסים והנפלאות שקורים איתנו עם עם ישראל, כאן בארץ ישראל. לכן אנחנו נזכה השנה, ובעזרת ה' לנצח, לומר מחר בבוקר הלל שלם, בשמחה עצומה, ברגש עצום, של תודה לריבונו של עולם על ניסיו הגדולים עם עם ה', עם ישראל אחרי גלות כל כך ארוכה.
השעה הנוכחית - שעה מבישה
ברשות הרבנים והציבור אומר עוד כמה מילים, שאיני יכול שלא לומר אותם. הזכיר הרב שמעון בפתח דבריו שאנחנו נמצאים כעת בשעה מביכה, ואני אומר - שעה מבישה, אי אפשר להתעלם מכך. על גבי היסוד שאמרנו, שהוא יסוד בל ימוט לנצח - יהיה אשר יהיה, זהו יסוד היסודות של הוויתנו של מציאותו של עם ישראל כאן בארץ ישראל - אי אפשר להתעלם מהמשבר הנוכחי 6 .
דיברתי כאן פעם על ראש הממשלה, שאני זוכר אותו באופן אישי במלחמת יום כיפור, כשהייתי פקוד שלו באוגדה שאז פרצה את המחסומים וחצתה את התעלה, עברה וכיתרה את הצבא המצרי בניסים עצומים וגדולים, ומה שהוביל אותם היה אז עוז וגבורה עצומה שלו באופן אישי. הוא הוביל את המהלך הזה, גם אז בניגוד לדעת כל הממשלה, להצלת עם ישראל. אבל היום אנחנו עומדים במצב קשה מאוד, כשאין לנו הסבר. הרי כל מי שאתה מדבר איתו, ויהיה התומך הגדול ביותר בראש הממשלה, אינו מבין מה שקורה פה. זה כמו שאומרים, להבדיל, 'על גדולים לא שואלים שאלות'. אנחנו כן שואלים שאלות.
אנחנו יודעים שהמציאות הזו שהוא מוביל אותה כעת, היא מציאות של חילול שם שמים שלא היה כדוגמתו. לא דומה מה שהיה לפני עשרים ושתים שנה למה שקורה היום, קודם כל כי עברו עשרים ושתים שנה של בניין, של יצירה, של ילדים שנולדו אז והיום הם קצינים בצבא ותלמידים בישיבות, אנשים ועובדים בתעשייה ובחקלאות. הרי בכל יהודה ושומרון המציאות היא אחרת לגמרי ממה שהיה לפני עשרים ושתים שנה. מלבד זאת, למרות שהרב צבי יהודה כתב כל הזמן בשם הגר"א שגם סיני היא ארץ ישראל, מה שהיה להם בראש זה שסיני היא מדבר, היא לא ארץ ישראל. היום חילול ה' הוא כל כך נורא. אמר לי מישהו שדיבר עם אנשים בחוץ לארץ, והם אומרים לו - אם חלילה יאשרו דבר כזה, אנחנו נתבייש לצאת ברחוב, נתבייש להיראות בפני הגויים.
צריכים לומר את הדברים חד וחלק, כפי שלימדנו מורינו ורבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, שקיבל את ההדרכה ממרן הרב קוק זצ"ל, וכפי שהרב כותב באיגרת לד"ר זיידל, שהסבלנות היא שורש החיים והיא הכרח החיים והיא כוח החיים, אבל גם לסבלנות יש גבולות. מי שיפגע בנשמת האומה, ברוח החיים של האומה, צריך לדעת שבמצבים מסויימים לא תהיה יותר סבלנות.
כאזרח פשוט במדינת ישראל אני אדבר מעומק ליבי, ו"עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר" 7 . דע לך, ראש ממשלת ישראל, איזה תפקיד חשוב יש לך - לעמוד בראש מדינת ישראל. תדע לך שיש אחריות עצומה על כתפיך. בניין הארץ, ישוב הארץ במסירות נפש יומיומית כפי שאנו רואים אותה בעינינו יום יום יום יום, קמים בבוקר ומקשיבים - מסירות נפש מופלאה. אל תהיה בבחינת מה שאמרו חז"ל "הני נטורי קרתא? הני חרובי קרתא". ותדע לך, ואנחנו אומרים את הדברים מעומק הלב, ומתוך אהבה וחיבור לכל עם ישראל - לימדונו חז"ל "אין מקיפין בחילול ה'". גם אם כל החיים שלנו מלאים שגיאות, מלאים טעויות, מלאים הצלחות ומלאים מעשים טובים וגם דברים הפוכים, יש כלל שהקב"ה לא גובה מיד, החנווני מקיף. אבל בעניין הזה של חילול שם שמים נורא כזה, של עקירת יהודים מבתיהם, הדבר הזה לא ינוקה. זהו חוק אלוקי, חוק כחוקות שמים וארץ.
ואנחנו מצידנו לא נעזוב מילימטר מאדמת ארץ ישראל. הרב צבי יהודה פרסם הרבה כרוזים בבחינת פניה של הסברה, אבל הוא פרסם גם כרוז אחד של פסק הלכה יוצא דופן, בבחינת פסק הלכה, ובו הוא הדגיש מה שלא כתב כמעט בשום מקום "יום זכרון קדשו של רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל, כ' טבת התשל"ז". הוא בא לציין הלכה נוספת בי"ד החזקה, " חיוב מוחלט " - זו הכותרת, בלי שום התחכמויות. " על כל יהודי הנאמן לישראל " - על כל יהודי פירושו כל יהודי באשר הוא, מראש הממשלה, שריו, חברי כנסת, עמך בית ישראל שברחוב, כל חייל וחייל שבצבא, כל אדם מישראל - "חיוב מוחלט על כל אדם יהודי הנאמן לישראל לעמוד במסירות נפש שלמה וגמורה נגד זה רשע קסם " כי יש כאן חיבור של שניהם, תולדה של רשעות וטפשות, "של ניוון הבגידה הטפשי המגועל והמבולבל של הפקרת משהו מארץ חיינו והוצאתו מרשותינו אל רשות נכרים ". לשם מה? לצרור אותה. אנחנו כבר למודי ניסיון מדבר זה חלילה. "כמו בכל כפייה איזו שהיא, אם מצד נכרים או מצד יהודים המחייבת מסירות נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן על אחת כמה וכמה בזו שהיא שקולה ככל מצוותיה של התורה, ובתוקף גדולתה וקדושתה זו של אמיתיות מסירות נפשותינו על כך ", המסירות שאנו רואים יום יום " תתגלה ברכת ה' אלוקי ישראל בתקומת עמו ונחלתו להפר לעקור ולבטל " - וכל מילה כאן מדוייקת " כל מיני מחשבות ועצות אלה, שזכרם ישאר רק לדראון עולם בדברי ימי ישראל, ונצח ישראל יכון ויקום לעד כימי השמים על הארץ ברוממות ישועתינו השלמה, חותם צבי יהודה הכהן הכהן קוק ".
נזכה לשמחה שלמה וגאולה שלמה ברחמים גדולים בקרוב.
^ 1 תהלים צ"ב, ו – ז.
^ 2 תהלים קז, מב.
^ 3 ישעיהו נב, ח.
^ 4 תהלים קז, מג.
^ 5 ישעיהו מג, כא.
^ 6 הדברים נאמרו בשעה שבה ראש הממשלה הוביל מהלך להחרבת ההתיישבות בגוש קטיף, כהתחלה של מהלך להחרבת ההתיישבות כולה.
^ 7 קהלת י, כ.
^ 2 תהלים קז, מב.
^ 3 ישעיהו נב, ח.
^ 4 תהלים קז, מג.
^ 5 ישעיהו מג, כא.
^ 6 הדברים נאמרו בשעה שבה ראש הממשלה הוביל מהלך להחרבת ההתיישבות בגוש קטיף, כהתחלה של מהלך להחרבת ההתיישבות כולה.
^ 7 קהלת י, כ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
