ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיקֹוָק לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב:וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א ב' ח-ט).
נשאלת השאלה האם צדק דוד המלך בהוראה זו בצוואתו?
חז"ל מזהים את שמעי בן גרא משבט בנימין עם שמעי נוסף משבט בנימין, המופיע בתנ"ך. ברשימת היוחסין של מרדכי היהודי, שחי מאות שנים מאוחר יותר בשושן הבירה, תחת שלטון פרס ומדי אנו מוצאים:
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב' ה).
הכינוי "אִישׁ" במקרא שמור לאנשים בעלי אישיות מיוחדת. שמעי זכה גם לתואר המאוד מכובד "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמואל ב י"ט כא)
הכינוי "אִישׁ" במקרא שמור לאנשים בעלי אישיות מיוחדת. שמעי זכה גם לתואר המאוד מכובד "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמואל ב י"ט כא)
אם אכן כך, השאלה אם דוד נתן ציווי נכון לבנו, חוזרת בכל תוקף.
חז"ל נחלקו בשאלה זו. הגמרא במסכת מגילה מקשה על הפסוק המיחס את מרדכי:
"קרי ליה יהודי - (אִישׁ יְהוּדִי) אלמא מיהודה קאתי (משמע שהוא משבט יהודה), וקרי ליה ימיני (אִישׁ יְמִינִי) - אלמא מבנימין קאתי! - ...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת (הנס בזכותנו): אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא (מרדכי נולד בזכות דוד שלא הרג את סבו). ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי (הנס בזכותנו , מרדכי ממשפחתנו). רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי דלא קטליה (שלא הרג) דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה (שנולד ממנו) מרדכי, דמיקני ביה המן (שהתגרה בהמן וגרם לקנאתו). ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה (שלא הרג) שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל" (דף יב ע"ב/ דף יג ע"א).
רבנן משבחים את דוד שלא הרג את שמעי בשני המפגשים שלהם. הראשון ליד בחורים, עם עזיבת ירושלים בזמן מרד אבשלום (שמו"ב טז) והשני ליד הירדן בדרך חזרתו של דוד לירושלים אחרי כשלון המרד (שם י"ט). משמע מכך שהציווי להוריד "אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" לא היה לרוחם. מקור נוסף התומך בגישה זו נמצא במסכת ברכות:
"אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה".
משמע שלדעתם הריגתו של שמעי וקיום צוואת דוד היא שגרמה להתדרדרות הקשה שארעה כתוצאה מנישואיו של שלמה עם בת פרעה. לעומת זה לדעת רבא דוד היה צריך עוד בחייו להרוג את שמעי, כך לא היה נולד מרדכי שהתגרה בהמן והביא יחד עם סבו שאול שלא הרג את אגג, סכנה גדולה על עם ישראל.
יתכן ושרש המחלוקת ביניהם היא בשאלה אם היה מותר לדוד להרוג את שמעי כאשר ברח מירושלים בזמן מרד אבשלום. דוד נמשח כמלך על ידי שמואל וקיבל אישור לכך גם מהעם. תחילה הומלך על ידי העם על שבט יהודה (שמו"ב ב) ואחר כך הומלך על כל ישראל (שם ה'). האם העם יכול לקחת בחזרה את ה"מנדט"? לדעה הראשונה כן ולכן יש לשבח את דוד על שעמד בנסיון ולא הרג את שמעי בזמן המרד, כי אכן בתקופה זו כשהעם מרד נשללו סמכויותיו כמלך גם מבחינה הלכתית. לעומת זה לדעה השניה כיון שדוד גם נמשח וגם קיבל הכרה מהעם, המרד איננו חוקי וממילא יש לבקרו על כך שלא הרג את שמעי, שצאצאו כמעט והביא אסון ח"ו על עם ישראל.
גם מפרשיה זו נוכל ללמוד הלכות שלטון ודמוקרטיה מפי חכמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
