ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיקֹוָק בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז).
מסביר רש"י: "ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם.
גם הרמב"ן מביא את דברי רש"י המבוססים על המדרש:
"ומדרש חכמים בשם המלא ובכסא השלם ירמוז לזה".
נביא את דברי המדרש במלואם: "רבי יהושע בן לוי בשם ר' אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר תמחה את זכר עמלק וכתוב אחד אומר כי מחה אמחה, כיצד יתקיימו שני כתובים אלו, עד שלא פשט ידו בכסא תמחה כשפשט ידו בכסא מחה אמחה, אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקב"ה, אלא ע"י שהחריב ירושלים שכתוב בה בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ד' (ירמיה ג) לפיכך מחה אמחה, ונאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' ... רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא אומר כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם, אבד זרעו של עמלק השם שלם והכסא שלם".
המסקנה מכך היא שכאשר ירושלים שלמה ובית המקדש בנוי בתוכה הרי השם שלם והכסא שלם.
ננסה להביא ראיה לכך מנוסח התפילה ומלשון המזמור בתהילים (את הרעיון שמעתי מאחי הגדול שאול חיים בן מלכה טויבע לרפ"ש בתוך שאר חולי ישראל ומגיסי יעקב דיאור). האותיות שחסרות משמו של הקב"ה בפרשתנו הן "וה" שיחד עם "יה" הן משלימות לשם הויה. האות שחסרה מהכסא היא "א" שיחד עם "כס" משלימה ל"כסא". שלשלת האותיות הללו ביחד מצטרפות למילה "הוא".
בנוסח תפילת שחרית, לאחר קריאת שמע, אנחנו אומרים: "אמת ויציב ונכון וקיים ... לדור ודור הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קיימת". דברי חז"ל, מתקני התפילה, מבוססים על הפסוק החותם את הפרשה שלנו שבהם פתחנו את דברינו. הדברים מפורשים כאשר "הוא" קיים, גם השם המלא קיים שהרי נוספו לו ה"וה" וגם הכסא נכון ושלם שהרי נוסף לו ה"א".
מלכותו של שלמה המלך הייתה שלמה ובניינה של ירושלים היה שלם כאשר זכה שלמה להכניס את ארון הברית לקודש הקדשים והשכינה שרתה על המקדש שבנה. רגעי מבחן אלה מתוארים בפרק כ"ד בתהילים.
הפרק מסתיים בדרך זו:
(ו) זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:
(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנה הגיע הזמן של "מִדֹּר דֹּר", נגמר זמן המלחמה? האם השם והכסא שלמים? כאשר השאלה היא "מִי זֶה" ולא "מִי הוּא זֶה", התשובה היא זה עדיין זמן המלחמות, עדיין אין שלמות. בלשון הכתוב "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה". השערים עדיין לא נפתחו. אבל כאשר השאלה היא "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", השם שלם והכסא שלם. השערים נפתחים הארון מובא למקומו הקבוע והגיע לכאורה זמן השלמות בימי שלמה.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה שוב לשלמות זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
