ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגלויות, היה ט"ו בשבט יומה של ארץ-ישראל. חסידים ואנשי מעשה היו מסובים סביב שולחנות ערוכים בפירות הארץ, ומספרים בשבחה.
בדורות הראשונים של אתחלתא דגאולה, הוקדש היום לנטיעות ברחבי הארץ, בידי מבוגרים ותנועות הנוער. ובימינו? - במשמעותו של ראש השנה לאילנות בדורנו, תעסוק הקומה השבוע.
בדורות הראשונים של אתחלתא דגאולה, הוקדש היום לנטיעות ברחבי הארץ, בידי מבוגרים ותנועות הנוער. ובימינו? - במשמעותו של ראש השנה לאילנות בדורנו, תעסוק הקומה השבוע.
קידוש המעשה
הרב שמואל טל שליט"א - ראש ישיבת "תורת החיים"
ט"ו בשבט בימינו, החג שמחבר אותנו לארץ ולפירותיה, נותן לנו אפשרות לברר את יחסינו לעולם המעשה, למציאות, לאדמה ולחיים שמחוץ לבית המדרש. מה המשמעות והמשקל שלהם, ומה עניינם?
בתפיסות הקיימות ביהדות ישנן גישות שונות לשאלה. באופן כללי ניתן לאפיין שתי גישות - האחת: כולם צריכים ללמוד תורה כמה שיותר, במקסימום האפשרי, מהבוקר עד הלילה. כל עולם המעשה הוא דיעבד גמור, ויש לצאת אליו רק בלית ברירה. השניה: התורה היא המכוונת את כל המעשים, כולם צריכים ללמוד תורה ולינוק מהתורה, אבל לא כל אחד מיועד להיות "תורתו אומנותו", ויש לכל תחומי החיים גם ערך חשוב כשהם מחוברים ויונקים מהתורה.
באמת, לתפיסה הראשונה היה מקום בהיותנו בגלות. כי באמת מה היה בחוץ? ערבות אוקריאנה, רחובות איסטנבול ושווקי מרוקו, לא היה שום עניין שהשווקים יהיו מוצלחים ופורחים. לא היה שום ערך לעבד את אדמת רוסיה הטמאה, מלבד הצורך להתפרנס ממנה, ומשמעות בניית בית בפולין הייתה רק להשתרש עוד יותר בגלות. לכן שם היה צריך לעבוד רק בשביל ללמוד תורה, לקיים מצוות ולהעביר את התורה מדור לדור. לחיי המעשה לא היתה שום מטרה מצד עצמם.
אולם כאן, בארץ ישראל הגישה שלנו צריכה להיות אחרת לחלוטין. כלשון החתם-סופר (חידושים על סוכה ל"ו): "העבודה בקרקע גופה מצוה, משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך וכו'". החקלאי, הקבלן, המהנדס, הרצף, הטייח, הצבע, השרברב וכו', כולם שותפים בבניין ארץ ישראל, בהורשתה ובהפרחת שיממותיה. אפילו לטיול בארץ ישראל יש ערך וחשיבות, לראות ולהכיר את המקומות בהם גרו האבות, בהם פעלו החשמונאים, להכיר את הגבעות הקדושות שלה. מאידך, טיול בחו"ל הוא מעשה מיותר לגמרי, כמו ליהנות מיופיה של אשת איש ח"ו. לא לנו היא. וכך הוא לגבי כל העיסוקים המעשיים, שבהיותם בונים את החיים בארץ ישראל מתוך תורה, יש בהם ערך וחשיבות.
אמנם מוסדות המדינה כיום ברובם רחוקים מאוד מדרך הישר, ואנו מקווים שיתחלפו בקרוב וישתנו מן הקצה אל הקצה. אבל באידיאל ובחזון, מדינה מבוססת ועוצמתית, שמכילה את כל תחומי החיים, זו מטרה גדולה וחשובה מאוד. כשדוד המלך הצליח להפוך את מדינת ישראל בתקופתו לאימפריה עצומה, הרחיב את גבולה ובנה מעצמה כלכלית, איפשר לנו בזה לבנות את בית המקדש ויצר קידוש ה' עצום לעיני כל העמים. כל המדענים היו כאן, כולם באו לשמוע ולראות את חכמת שלמה ואת יופיה של ירושלים. ושם ה' התקדש בעולם, כיוון שמציון יצאה תורה ודבר ה' מירושלים.
כפי שנאמר לעיל, כל התחומים אמורים לינוק את כוחם והדרכתם מתוך התורה ומצוותיה. כל אחד צריך ללמוד, ותלמידי החכמים הם אלה שצריכים להדריך ולהנהיג את כל מקצועות החיים על פי דרכה של תורה. אבל גדלותה האמיתית של התורה ניכרת דווקא בהיותה מכוונת את מכלול החיים לכל פלגותיהם. וערכה מתעצם מאד דוקא מתוך שהיא קושרת אליה את כל מקצועות החיים.
במיוחד מתבטא הדבר ב"הוצאת פירותיה הקדושים" של "ארץ חמדה, טובה ורחבה". ביושבנו מסביב לשולחן עם פירות הארץ הקדושה בט"ו בשבט, באוכלנו מפריה ושובענו מטובה, עלינו לחוש את הזכות הגדולה בה זכינו, שהחיים עצמם, גם מחוץ לבית המדרש, יכולים להיות לנו חיים קדושים ואלוקיים.
לנטוע! - כדי למנוע חורבן
הרב אליאב מאיר שליט"א רב המושב גמזו
"בונה ירושלים... מצמיח קרן ישועה" - מתוך דיוק בנוסח ברכות אלו בתפילת העמידה, בונה המשגיח הרב שלמה וולבה זצ"ל, הבנה במערכת היצירה בעולם בכלל ובחינוך האדם בפרט, סביב שני צירים אלו:
בניין משמעותו הנחת יסודות והוספת נדבכים על-ידי האדם, בשילוב צמיחה התלויה יותר במעורבות הבורא על פי התהליכים שטבע בעולם הטבע. מהבנה זו ניתן לעמוד על משמעות נטיעת האילנות הנעשית על ידי האדם כפעולת "בניין" ושילובה ביצירה רוחנית של עולמנו - "זריעה".
בין ארבעת ראשי השנים מונה המשנה את חמישה עשר בשבט כראש השנה לאילנות. המשמעות ההלכתית היא קביעת החנטה להבדלה בין שנות תרומות ומעשרות. המקור לדין עורלה ורבעי הוא מהפסוק (ויקרא י"ט): "כי תבואו אל הארץ ונטעתם". מנוסח הפסוק שעיקרו, כאמור, מלמד על דין רבעי וערלה, לומדים על המשמעות הרוחנית של הנטיעה כדביקות במידותיו של הבורא יתברך: "'אחרי ה' אלוקיכם תלכו... ובו תדבקון'. מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב 'ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם' - אף אתם כשתבואו אל הארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה" (ילקוט ירושלמי).
ובמדרש תנחומא: "אמר להם הקב"ה: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא ניטע. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם".
ואחרי המסרים הנפלאים הללו העולים מפעולת הנטיעה לחינוכו של האדם לפיתוחו של עולם, בא עיקרו של הפסוק ללמד דין עורלה ורבעי, מהמצוות התלויות בארץ, לחנכנו להמתנה, במשך שלוש שנים עד אפשרות ההנאה מהפירות ובשנה הרביעית - קודש הילולים לה', העלאת הפירות ואכילתם בירושלים בקדושה.
בדורנו, עם שיבת עם ישראל לארצו, זכינו בחסדי ה' לתנופת יצירה בהתיישבות, בבניין ובנטיעה, ומיד נדרשנו להשלים החסר בחלל שנוצר בגלות בלימוד וקיום המצוות התלויות בארץ. בניין וחורבן המעורבים בתוך תהליך הגאולה מלמדים אותנו שכדי לזכות ל"תביאמו ותיטעמו", נטיעה שאין בה נתישה (כלשון המכילתא), אנו זקוקים להעמקת לימודן וקיומן של המצוות התלויות בארץ מתוך הכרה שהן יסוד ושורש הקשר שבין עם ה' ל"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה".
בתי המדרש העוסקים בבירור המצוות התלויות בארץ (ובראשם מצוות השמיטה, שהארץ תלויה בה) מחזקים ידי העוסקים במלאכת הנטיעה והזריעה לקיום מצוות הארץ וכלשון הראי"ה קוק זצ"ל (אורות התחיה ה'): "אלה הם הגרגרים הזעירים, כוח צמיחה גדול גנוז בהם. הם פועלים בחשאי על הנפש המקיימת אותם כהלכה, מלהיבים בהתמדה אש קודש לאהבת הארץ ביתרון האלוקי הדתי הלאומי והמוסרי הכלול בתוך כל המעשים הללו ומחנכים את העם בימי שפלותו לרוח גודלו".
וכלשונו בהקדמה ל"שבת הארץ": "המצוות התלויות בארץ מחיות הן את רוחנו... הגיעה השעה לתחיית התורה המכוונת לעומת תחיית הארץ... אור ה' שבכל אות ואות ובכל פרט ופרט מפרטיה של תורה, מופיע ומעורר חשק שמירתן בכל פרטיהן".
ומתוך יצירה מופלאה זו של לימוד וקיום, של זריעה ובניין, נזכה לקיום נבואת עמוס: "ושבתי את שבות עמי ישראל... ונטעתים על אדמתם ולא יינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









