ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ועם זאת קרא לחיילים ולאזרחים כאחד למנוע כל ויתור ומסירה של איזה חלק מחלקי א"י לנוכרים, ולהתנגד למהלך כזה בכול עוז ואומץ. וזה לשונו:
"חיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול תורה בישראל ועל כל איש צבא בישראל למנוע ולעכב את זה בכול אומץ ועוז";
"יש לעמוד במסירות נפש נגד כול כפייה ביחס לעמדתנו בארצנו במצוות והורשתם וישבתם";
" הממשלה משועבדת לעם ולא העם לממשלה. הממשלה בשביל העם, וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת";
"התורה קודמת לממשלה, התורה נצחית והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
אלו היו ציטטות מדבריו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שנאספו בספר 'ארץ הצבי'. מו"ר התייחס למדינה הקבועה וקיימת ביחס של קדושה, ואולם היחס לממשלה לפי מעשיה. הממשלה שליחה של העם, "לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי".
יש ללמוד מאליהו הנביא איך הוא התייחס לאחאב. כאשר אחאב אומר לאליהו: "האתה זה עוכר ישראל?" עונה לו אליהו: "לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך". זה כאשר אחאב עדיין לא שב בתשובה. אבל אחרי שכל העם קורא "ד' הוא האלוקים", ואליהו הורג את כל נביאי הבעל, וכל זה בנוכחות אחאב, כלומר בשעה שאחאב שב בתשובה - אזי אליהו מכבדו "וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה". אליהו מקנא לכבוד ד' - פנחס זה אליהו. קנאות במקום הנכון, וכבוד המלך במקום הנכון. אין סתירה בין השניים.
הממשלה היום היא אינה מלכות. השלטון דמוקרטי, השלטון בידי העם, וחוסן השלטון הדמוקרטי הוא חופש הביטוי והדעה. מותר לאדם להביע את דעתו שהנפת שלטים ע"י חיילים שאינם מוכנים לפגוע באחיהם המתנחלים, אינה פוגעת בחוסן הצבא ולכידותו, אלא פוגעת ביכולת לבצע הריסת יישובים וזה טוב. סירוב לפקודה בלתי חוקית מנוגדת לתורה אינו פוגע בצבא אלא מחזק אותו. זו דעתי ודעת רבים כמותי. אני מבין שיש ת"ח שחושבים אחרת. אך גם עליהם להבין שיש ת"ח שחושבים אחרת מהם.
אין חילוקי דעות בין תלמידי חכמים ביחס לרצון לשמירת לכידותו של הצבא וחיזוק יכולתו למלא את תפקידו בהגנה על העם והארץ. אין חילוקי דעות בין הרבנים בחיוב למצוות אהבת ישראל ושמירה על אחדות ישראל. ואין חילוקי דעות בחובה לשמור על כל התורה ומצוותיה ועל שלמות הארץ. יש חילוקי דעות בהבנת דרכה של תורה ובדרך לקיומה הנכון במציאות העכשווית. על כן אין להאשים צד אחד בחוסר אהבת ישראל והתנשאות, ואין להאשים צד שני בפשרנות ואי עמידה על קיומה של תורה. יש חילוקי דעות בהבנת התורה עצמה, ולפעמים הם נובעים מהבדלי אופי.
עלינו להיות מאוחדים למרות חילוקי הדעות. עלינו לשמור על המסגרת. זה זמן רב שאני קורא לאחדות המחנה הציוני הדתי התורני. אחדות בלי לטשטש את חילוקי הדעות, אחדות בכול המשותף, והוא רב. ועל כן אני פונה לראשי ישיבות ההסדר להיות מאוחדים למרות חילוקי הדעות ולשמור על ישיבת הר ברכה. אי עמידה על המשך קיומה של ישיבת הר ברכה במסגרת ישיבות ההסדר תפגע עמוקות באחדות המחנה. על כן התביעה לעמוד לימין ישיבת הר ברכה כמו לימינם של כל ישיבות ההסדר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













