ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
^ 1.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











