ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- כנס אסופות
- אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אני רוצה לומר רעיון גדול בקיצור. יסוד היסודות שלמדנו ממורנו ורבנו הרב צבי יהודה שהמשיך את דברי מרן הרב, זה: אנו עם סגולה, אנו עם גדול, אנו נמצאים בדור גדול, וההכרה הזו של גדלותנו היא יסוד גדולתנו. אנו חייבים לדעת שיש לנו תפקיד גדול מאוד.
הסגולה המיוחדת של עם ישראל היא הדבקות של עם ישראל בריבונו של עולם. והסגולה הזו מתגלה באומה כאומה. מאז האבות עם ישראל לא עזב את דרכו, הוא תמיד ממשיך לקרוא בשם ה' לפעמים יש יחידים שהתרחקו או רבים שהתרחקו אבל העם כעם ממשיך את הקריאה בשם ה' וממשיך להיות דבוק בשם ה'.
הסגולה היא דבר מוחלט והקשר לריבונו של עולם הוא דבר מוחלט, עם ישראל כעם מחובר לה' . הקריאה המיוחדת שלנו בניגוד לעובדי אלילים היא הקריאה המיוחדת שיש ה' אחד- הוא אחד כל הכוחות כולם. ואחדות ה' הזו מתגלה בעיקר באחדות עם ישראל .כשעם ישראל מאוחד- שם ה' מופיע. וכשעם ישראל מפורד שם ה' לא כ"כ מופיע. אמנם, אף פעם עם ישראל לא מפורד לגמרי, אבל כל פירוד פוגע בתפקיד המיוחד של עם ישראל שעניינו לגלות את אחדות ה'- שה' אחד ואין עוד מלבדו.
ואת היסוד הזה אנו צריכים לזכור. הסגולה הזו היא של כל האומה לכל דורותיה. היחד הזה שאנו מתכנסים כאן הוא מבטא את העניין הזה!
על הפירוד חרב הבית ועיקר הפירוד היה בין הצדיקים כפי שאמר הנצי"ב מוולאזין. כל אחד חשב שהשני לא הולך בדרך הנכונה הוא רפורמי או ניאו רפורמי וכדומה, ביזו ופגעו אחד בשני ועל זה חרב הבית. הרב פרנק שהיה הרב של ירושלים ובדורו נקרא פוסק הדור כתב על הפסוק "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביו" שאוהביו הם החרדים , החרדים לדבר ה' ושהם צריכים להיות בשלום והוא אומר זאת על רקע המחלוקות של תקופתו כמו המחלוקת על הרב קוק.
השטן בעיקבתא דמשיחא לא רוצה שתהיה גאולה. הוא יודע שהסיבה של החורבן היא מחלוקת ושנאת חינם ולכן כעת הוא מתגבר מאוד מאוד ומקטרג בין תלמידי החכמים כדי למנוע את האחדות וכדי למנוע את הקמת בית המקדש מחדש. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו חרב. הסיבה שלא נבנה זה הסיבה של החורבן- המחלוקות ושנאת החינם, לכן ההתקבצות הזו היא מאוד מאוד חשובה ,יש פה גוונים שונים ודעות שונות אבל כולם מכוונים לשם שמיים וכולם רוצים לעשות רצון ה ולכן צריך לכבד אחד את השני .
יש מחלוקות וזה בסדר אך מחלוקת צריכה להיות עניינית -לגופו של דבר לא לגופו של אדם. וכך בית הלל חלקו על בית שמאי. בית הלל קודם התבוננו בדברי בית שמאי ועיינו בדבריהם וכך ראו שיש סברה בדבריהם. אמנם בית הלל לא חשבו כבית שמאי ולכן לא פסקו כמותם אך הם הבינו שיש מקום גם למחשבה של בית שמאי וכיוון שהקדימו דברי בית שמאי לדבריהם נפסקה הלכה כמותם. ההלכה נפסקת כענווים שמכבדים את דעות החולקים עליהם ומבינים את סברתם.
הרב קוק מסביר את דברי הגמרא האומרת שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. לא נכתב מגדילים אלא מרבים. כלומר כשאחד חושב אחרת מהשני ובכל זאת מכבד אותו זה נקרא להרבות שלום בעולם. וככל שהפער יותר גדול ובכל זאת מכבדים אחד את השני כך מרבים יותר שלום בעולם.
אני קורא לכם מורי ורבותי -מתלמידי יותר מכולם.
זה התפקיד שלכם לבוא אל כל הרבנים ותלמידי החכמים ולומר להם אנו לא יכולים לסבול את כל המחלוקות האלו, אנו רוצים שתהיו מאוחדים, אנו לא יכולים להמשיך באופן הזה.
אני בטוח שאם תעשו את הפעולה הזו זה יצליח. אני רוצה לברך את כולם בפסח כשר ושמח. הכנס הזה הוא כנס נפלא, הכנס הקודם היה 700, הפעם 1400 בפעם הבא כפל כפליים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
