ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
את הביטוי הגדול ביותר לגודל המאורע והאובדן בפטירת הרב קוק הגדיר הרב איסר זלמן מלצר, מי שהפך לימים לרבם של רוב ראשי הישיבות החרדיות בארץ הקודש: "נשבר עמוד השדרה של כלל ישראל" (שבחי הראיה, עמ' שה). בימים אלו שציבור גדול של לומדים עוסק במסכת חולין, הדברים הללו מהדהדים מאוד. בין הבהמות הטרפות, שמצבן מעיד כי לא יוכלו להמשיך לחיות, המשנה מונה בהמה שעמוד השדרה שלה נשבר והחוט שבתוכו נקרע (חולין מב). תפקידו של עמוד השדרה קריטי בחיות של כל בעל חיים, והוא מהווה את עמוד התמך והסמך של הגווייה כולה. הוא אחראי להעביר את הוראות המוח אל האיברים, ומערכת העצבים כולה נסמכת על עבודתו. מצד שני, הוא גם מהווה בריכוז העצמות שיוצא ממנו את הקו המרכזי שסביבו מתארגן הגוף לשני צדדיו, לימין ולשמאל.
לא להסתפק במקף המחבר
הרב קוק זצ"ל אכן היה עמוד השדרה של כלל ישראל, לא רק כמליצה אלא כתיאור מדויק למציאות. הרב התנגד לנטפלות "לקרן זווית מזרחית" (איגרות הראי"ה כ"ג תתקלד), כשהוא מתייחס לתנועת המזרחי שנטפלה לתנועה הציונית הכללית, ושאפה לכל היותר להיות משגיח הכשרות של הקטר הציוני. התפיסה שהרב קידם גם לא הסכימה להיות מה שלימים כונה "המקף המחבר" שבין שני צידי המתרס בחברה הישראלית – תפקיד אנמי של מי שמגשר בזוגיות העולה על שרטון.
כדי לקדם את תפיסתו, הרב קוק זצ"ל עבד במרץ על פיתוח תנועת דגל ירושלים. הציבור הדתי־לאומי על גווניו הרבים הוא במידה רבה מאוד פרי רוחו על ידי ספריו, בנו הרצי"ה, תלמידיו ותלמידי תלמידיו. כיוון שכך, ראוי לנו שנכיר מהו התפקיד שהרב ראה בו את תפקידו בזמן התחייה, ובשל איזו תפיסה מילא הוא את התפקיד הנשגב להיות עמוד שדרה לאומה כולה.
ג' קווים באומה
ידוע בספרות הפנימית כי למעשה האומה הישראלית אינה אלא הוצאה לפועל של נשמת אדם הראשון לאחר החטא: "והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואוקמוה רבנן, דלית אדם אלא ישראל, הדא הוא דכתיב 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם' (יחזקאל לד, לא) - אתם אדם ולא גויים" (זוהר חלק ג, דף רלח, עמוד ב). כלומר, כשנאמר "נעשה אדם" ביצירת אדם הראשון, זה כלל למעשה את כל נשמות ישראל שיבואו בעתיד.
אדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, כשל בתפקידו הגדול בעקבות חטא אכילת עץ הדעת, ומאז ישראל הולכים ומבררים ומעלים את המציאות, עד שזו תגיע לתיקונה ולהסרת זוהמת הנחש שבעקבות החטא.
רבותינו ביארו כי אדם הראשון מחולק מהותית לג' קווים שבנשמתו: ימין, שמאל ואמצע, כשמכל צד וקו יוצאות נשמות לאורך הדורות. כך למשל כתב רבי מנחם עזריה מפאנו לגבי צד ימין ושמאל של אדם הראשון: "והדוגמא באברהם ויצחק התלויים באיפתו של אדם הראשון לימינו ולשמאלו שכל אחד מחלקי האיפה הוא בעל קומה שלמה אצל עצמו" (יונת אלם מהדורא בתרא מכתב יד - חלק ג, פרק מא).
בתשובה ארוכה (משיב דבר, מד) הסביר הנצי"ב כי שלושת קווי האופי הללו מתבטאים בקיום התורה והמצוות: המיימינים – שעיקר עיסוקם ועניינם בעולם הוא אהבת ה' ודבקות. המשמאלים - שעיקר עניינם הוא הדעה והתוכן של התורה. ואלו השייכים לקו האמצעי שעיקר עניינם הוא המעשה. גם הרב קוק חילק את עבודת ה' לג' קווים אלו: הדבקים בגילוי אלוקות, העוסקים בגילוי חוכמת האלוקות, והמתרכזים בגילוי רצונו המתבטא במעשים (קובץ ז, קז).
באופן דומה הסביר מרן הרב קוק כי ג' הקווים הללו מצויים בג' מחנות שמתאבקים במחנה ישראל: הקודש, האומה והאנושיות: "שלושת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית, כמו שרגילים לקראתה, הנושאת את דגל הקודש, טוענת באומץ, בקנאה ובמרירות, בעד התורה והמצווה, האמונה וכל קודש בישראל. השנייה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטייה הלאומית שואפת אליו... השלישית היא הליברלית, שהייתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה בחוגים רחבים, היא אינה מתכנסת בחטיבה הלאומית, ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד" (אורות התחיה יח).
הרב קוק מבאר כי אין שום אפשרות לאומה להתקיים כראוי בלי שכל כוח מהכוחות הללו יפתח את נטייתו, ויחד עם זאת ישלב ידיים עם שאר הכוחות למען הצלחת האומה: "כי הקודש, האומה והאדם יתדבקו יחד באהבה אצילית ומעשית, ויחד יתוועדו היחידים וגם הסיעות, שכל אחד מהם מוצא את כישרונותיו יותר מסוגלים לחלק אחד משלושת החלקים הללו, בידידות הראויה, להכיר בעין יפה כל אחד את התפקיד החיובי של חברו" (שם).
דגל ירושלים
את שילוב הכוחות הללו והשפעתם אלה על אלה למען תחיית האומה, תלה הרב קוק בתנועת 'דגל ירושלים' שעליה טרח במשך זמן ארוך. את מגמות התנועה פירט הרב בכמה וכמה מכתבים לגדולי ישראל ולתלמידיו. אפשר לסכם ולומר שמטרת 'דגל ירושלים' הייתה כפולה. מחד, לחבר את היהדות החרדית לרעיון ולמהלך הגדול של בניין ארץ ישראל ושאיפות הגאולה, ומאידך להעלות ולרומם את התנועה הציונית ממעמק השפלות שהיא יורדת אליו ולהאיר בתוכה פנימה אורות קדושים (בדרך התורה הגואלת, הקמת תנועת דגל ירושלים).
התפקיד שהרב ראה, אם כן, כחיוני להתפתחות האומה היה יצירת מעין גוף מתכלל, האוחז בשני קצות האומה – החילוניות והחרדיות, ומתוך כך מעלה אותם לגובה הראוי ומאחד את הכוחות לכלל אחד. הרב לא חשב לרגע לומר כי ישנו כוח באומה שייתכן ומתוך שהוא מפריע להתפתחות הגאולית, עלינו לזנוח אותו ולדחוק את רגליו. להפך, הרב טען כי כל מחנה צריך לפתח את כוחותיו במלוא עוצמתו האפשרית, וכל זאת מתוך מגמה לאיחוד הכוחות והעלאתם. למעשה הרב יצר ברוחו את עמוד השדרה שמחזיק את כל צדדי הגוף באחידות, זה שמזרים פולסים מחיים לכל איברי הגוף דרך החוט המצוי באמצעו.
ליטול אחריות, לחבר את חלקי האומה
הציונות הדתית, שמורה דרכה העיקרי הוא מרן הרב קוק זצ"ל, צריכה להבין כי תפקידה ההיסטורי הוא הרבה יותר מאשר לשמור על צד מסוים בהתפתחות הגאולית – התפתחות הארץ ויישובה. למעשה, הציונות הדתית היא כיום - וראוי שתבין זאת באופן מלא – עמוד השדרה של עם ישראל. אולי בשל כך ניתן למצוא בה עצמה מכל ג' הקווים – מה שמתבטא בפיזורה הפוליטי, דווקא בגלל שהיא עמוד אמצעי, עמוד תמך של האומה. המציאות המגוונת הזאת היא מה שמאפשר לה לחבר את כל חלקי החברה ולהעלות אותה. אנשי קו השמאל הליברלי הדתי־לאומי יכולים להעלות ולחבר אל הקודש והתחייה את הצד הליברלי שבציבוריות הישראלית. הצד החרד"לי, הנוטה על קו ימין וקרוב לצד החרדי, ראוי וצריך לחבר ולהעלות אל התחייה את החברה החרדית, וצד האמצע יכול לחבר את צאצאי התנועה הרוויזיוניסטית, אנשי הציונות העממית, אל הקודש.
בימים אלו ממש ישנה תסיסה עצומה בקרב אחינו שבציבור החרדי. התחושות שמסתובבות בקרב רבים מכל שכבות הגיל ובכל גוני החברה החרדית היא של עליהום ומלחמה. תחושה של הוצאה מקרב הכלל, כלל ישראל. יש לנו מחלוקת גדולה מאוד עם הציבור החרדי, ויש גם כאב אמיתי על מה שציבור יקר זה מדיר עצמו משדה הקרב ואינו נושא בנטל הכבד ביותר. ועם זאת, ולמרות כל הטענות הנכונות והכואבות, האחריות כיום מוטלת עלינו. ציבור יקר וקדוש, ציבור שנאמן לתורה ולמצוות, שדבר ה' מתנוסס בבתי מדרשו, מרגיש כי רוצים לקרוע אותו מהלגיטימיות הבסיסית והאזרחית.
הגיע הזמן שהציבור הדתי־לאומי יחוש בגודל תפקידו, יחבר ויאמץ את הציבור הזה אל חיקו. יחוש את כאבו ויילחם בניסיון להוציא את הציבור הזה אל מחוץ לחוק. לא מתוך תחושת נמיכות קומה חס וחלילה, ולא מתוך זניחת הצורך לחבר את הציבור החרדי אל מעשה התחייה הכולל גיוס לצבא. אלא שכל זאת יהיה רק מתוך תחושת אחריות, לא מתוך מאבק. מתוך הבנה כי כעמוד תמך ועמוד שדרה לכלל ישראל, חיבור כל חלקי האומה לגוף אחד שלם, שגוונים־גוונים לו, מוטל עליו.
"הלוא אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה" (שמואל א טו, יז).
הכותב מכהן כר"מ בישיבת מעלות, וראש מיזם 'רבנן דאגדתא'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
