ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
את הביטוי הגדול ביותר לגודל המאורע והאובדן בפטירת הרב קוק הגדיר הרב איסר זלמן מלצר, מי שהפך לימים לרבם של רוב ראשי הישיבות החרדיות בארץ הקודש: "נשבר עמוד השדרה של כלל ישראל" (שבחי הראיה, עמ' שה). בימים אלו שציבור גדול של לומדים עוסק במסכת חולין, הדברים הללו מהדהדים מאוד. בין הבהמות הטרפות, שמצבן מעיד כי לא יוכלו להמשיך לחיות, המשנה מונה בהמה שעמוד השדרה שלה נשבר והחוט שבתוכו נקרע (חולין מב). תפקידו של עמוד השדרה קריטי בחיות של כל בעל חיים, והוא מהווה את עמוד התמך והסמך של הגווייה כולה. הוא אחראי להעביר את הוראות המוח אל האיברים, ומערכת העצבים כולה נסמכת על עבודתו. מצד שני, הוא גם מהווה בריכוז העצמות שיוצא ממנו את הקו המרכזי שסביבו מתארגן הגוף לשני צדדיו, לימין ולשמאל.
לא להסתפק במקף המחבר
הרב קוק זצ"ל אכן היה עמוד השדרה של כלל ישראל, לא רק כמליצה אלא כתיאור מדויק למציאות. הרב התנגד לנטפלות "לקרן זווית מזרחית" (איגרות הראי"ה כ"ג תתקלד), כשהוא מתייחס לתנועת המזרחי שנטפלה לתנועה הציונית הכללית, ושאפה לכל היותר להיות משגיח הכשרות של הקטר הציוני. התפיסה שהרב קידם גם לא הסכימה להיות מה שלימים כונה "המקף המחבר" שבין שני צידי המתרס בחברה הישראלית – תפקיד אנמי של מי שמגשר בזוגיות העולה על שרטון.
כדי לקדם את תפיסתו, הרב קוק זצ"ל עבד במרץ על פיתוח תנועת דגל ירושלים. הציבור הדתי־לאומי על גווניו הרבים הוא במידה רבה מאוד פרי רוחו על ידי ספריו, בנו הרצי"ה, תלמידיו ותלמידי תלמידיו. כיוון שכך, ראוי לנו שנכיר מהו התפקיד שהרב ראה בו את תפקידו בזמן התחייה, ובשל איזו תפיסה מילא הוא את התפקיד הנשגב להיות עמוד שדרה לאומה כולה.
ג' קווים באומה
ידוע בספרות הפנימית כי למעשה האומה הישראלית אינה אלא הוצאה לפועל של נשמת אדם הראשון לאחר החטא: "והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואוקמוה רבנן, דלית אדם אלא ישראל, הדא הוא דכתיב 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם' (יחזקאל לד, לא) - אתם אדם ולא גויים" (זוהר חלק ג, דף רלח, עמוד ב). כלומר, כשנאמר "נעשה אדם" ביצירת אדם הראשון, זה כלל למעשה את כל נשמות ישראל שיבואו בעתיד.
אדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, כשל בתפקידו הגדול בעקבות חטא אכילת עץ הדעת, ומאז ישראל הולכים ומבררים ומעלים את המציאות, עד שזו תגיע לתיקונה ולהסרת זוהמת הנחש שבעקבות החטא.
רבותינו ביארו כי אדם הראשון מחולק מהותית לג' קווים שבנשמתו: ימין, שמאל ואמצע, כשמכל צד וקו יוצאות נשמות לאורך הדורות. כך למשל כתב רבי מנחם עזריה מפאנו לגבי צד ימין ושמאל של אדם הראשון: "והדוגמא באברהם ויצחק התלויים באיפתו של אדם הראשון לימינו ולשמאלו שכל אחד מחלקי האיפה הוא בעל קומה שלמה אצל עצמו" (יונת אלם מהדורא בתרא מכתב יד - חלק ג, פרק מא).
בתשובה ארוכה (משיב דבר, מד) הסביר הנצי"ב כי שלושת קווי האופי הללו מתבטאים בקיום התורה והמצוות: המיימינים – שעיקר עיסוקם ועניינם בעולם הוא אהבת ה' ודבקות. המשמאלים - שעיקר עניינם הוא הדעה והתוכן של התורה. ואלו השייכים לקו האמצעי שעיקר עניינם הוא המעשה. גם הרב קוק חילק את עבודת ה' לג' קווים אלו: הדבקים בגילוי אלוקות, העוסקים בגילוי חוכמת האלוקות, והמתרכזים בגילוי רצונו המתבטא במעשים (קובץ ז, קז).
באופן דומה הסביר מרן הרב קוק כי ג' הקווים הללו מצויים בג' מחנות שמתאבקים במחנה ישראל: הקודש, האומה והאנושיות: "שלושת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית, כמו שרגילים לקראתה, הנושאת את דגל הקודש, טוענת באומץ, בקנאה ובמרירות, בעד התורה והמצווה, האמונה וכל קודש בישראל. השנייה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטייה הלאומית שואפת אליו... השלישית היא הליברלית, שהייתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה בחוגים רחבים, היא אינה מתכנסת בחטיבה הלאומית, ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד" (אורות התחיה יח).
הרב קוק מבאר כי אין שום אפשרות לאומה להתקיים כראוי בלי שכל כוח מהכוחות הללו יפתח את נטייתו, ויחד עם זאת ישלב ידיים עם שאר הכוחות למען הצלחת האומה: "כי הקודש, האומה והאדם יתדבקו יחד באהבה אצילית ומעשית, ויחד יתוועדו היחידים וגם הסיעות, שכל אחד מהם מוצא את כישרונותיו יותר מסוגלים לחלק אחד משלושת החלקים הללו, בידידות הראויה, להכיר בעין יפה כל אחד את התפקיד החיובי של חברו" (שם).
דגל ירושלים
את שילוב הכוחות הללו והשפעתם אלה על אלה למען תחיית האומה, תלה הרב קוק בתנועת 'דגל ירושלים' שעליה טרח במשך זמן ארוך. את מגמות התנועה פירט הרב בכמה וכמה מכתבים לגדולי ישראל ולתלמידיו. אפשר לסכם ולומר שמטרת 'דגל ירושלים' הייתה כפולה. מחד, לחבר את היהדות החרדית לרעיון ולמהלך הגדול של בניין ארץ ישראל ושאיפות הגאולה, ומאידך להעלות ולרומם את התנועה הציונית ממעמק השפלות שהיא יורדת אליו ולהאיר בתוכה פנימה אורות קדושים (בדרך התורה הגואלת, הקמת תנועת דגל ירושלים).
התפקיד שהרב ראה, אם כן, כחיוני להתפתחות האומה היה יצירת מעין גוף מתכלל, האוחז בשני קצות האומה – החילוניות והחרדיות, ומתוך כך מעלה אותם לגובה הראוי ומאחד את הכוחות לכלל אחד. הרב לא חשב לרגע לומר כי ישנו כוח באומה שייתכן ומתוך שהוא מפריע להתפתחות הגאולית, עלינו לזנוח אותו ולדחוק את רגליו. להפך, הרב טען כי כל מחנה צריך לפתח את כוחותיו במלוא עוצמתו האפשרית, וכל זאת מתוך מגמה לאיחוד הכוחות והעלאתם. למעשה הרב יצר ברוחו את עמוד השדרה שמחזיק את כל צדדי הגוף באחידות, זה שמזרים פולסים מחיים לכל איברי הגוף דרך החוט המצוי באמצעו.
ליטול אחריות, לחבר את חלקי האומה
הציונות הדתית, שמורה דרכה העיקרי הוא מרן הרב קוק זצ"ל, צריכה להבין כי תפקידה ההיסטורי הוא הרבה יותר מאשר לשמור על צד מסוים בהתפתחות הגאולית – התפתחות הארץ ויישובה. למעשה, הציונות הדתית היא כיום - וראוי שתבין זאת באופן מלא – עמוד השדרה של עם ישראל. אולי בשל כך ניתן למצוא בה עצמה מכל ג' הקווים – מה שמתבטא בפיזורה הפוליטי, דווקא בגלל שהיא עמוד אמצעי, עמוד תמך של האומה. המציאות המגוונת הזאת היא מה שמאפשר לה לחבר את כל חלקי החברה ולהעלות אותה. אנשי קו השמאל הליברלי הדתי־לאומי יכולים להעלות ולחבר אל הקודש והתחייה את הצד הליברלי שבציבוריות הישראלית. הצד החרד"לי, הנוטה על קו ימין וקרוב לצד החרדי, ראוי וצריך לחבר ולהעלות אל התחייה את החברה החרדית, וצד האמצע יכול לחבר את צאצאי התנועה הרוויזיוניסטית, אנשי הציונות העממית, אל הקודש.
בימים אלו ממש ישנה תסיסה עצומה בקרב אחינו שבציבור החרדי. התחושות שמסתובבות בקרב רבים מכל שכבות הגיל ובכל גוני החברה החרדית היא של עליהום ומלחמה. תחושה של הוצאה מקרב הכלל, כלל ישראל. יש לנו מחלוקת גדולה מאוד עם הציבור החרדי, ויש גם כאב אמיתי על מה שציבור יקר זה מדיר עצמו משדה הקרב ואינו נושא בנטל הכבד ביותר. ועם זאת, ולמרות כל הטענות הנכונות והכואבות, האחריות כיום מוטלת עלינו. ציבור יקר וקדוש, ציבור שנאמן לתורה ולמצוות, שדבר ה' מתנוסס בבתי מדרשו, מרגיש כי רוצים לקרוע אותו מהלגיטימיות הבסיסית והאזרחית.
הגיע הזמן שהציבור הדתי־לאומי יחוש בגודל תפקידו, יחבר ויאמץ את הציבור הזה אל חיקו. יחוש את כאבו ויילחם בניסיון להוציא את הציבור הזה אל מחוץ לחוק. לא מתוך תחושת נמיכות קומה חס וחלילה, ולא מתוך זניחת הצורך לחבר את הציבור החרדי אל מעשה התחייה הכולל גיוס לצבא. אלא שכל זאת יהיה רק מתוך תחושת אחריות, לא מתוך מאבק. מתוך הבנה כי כעמוד תמך ועמוד שדרה לכלל ישראל, חיבור כל חלקי האומה לגוף אחד שלם, שגוונים־גוונים לו, מוטל עליו.
"הלוא אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה" (שמואל א טו, יז).
הכותב מכהן כר"מ בישיבת מעלות, וראש מיזם 'רבנן דאגדתא'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
