ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
כך סיכם את הדברים הרב מאיר בר אילן זצ"ל בהקדמה לספר חזון הגאולה: "הברכה אשר הייתה בקרבו (של הרב זצ"ל) הייתה ברכת שם ומלכות, והאור הזורח בנפשו היה אור הישועה והגאולה... גם בכמות העבודה הרוחנית גדול היה כוחו של הרב קוק זצ"ל מאין רבים כמוהו, כי רבות למד ורבות לימד... ובכל אלה כמעט בלי יוצא מכלל זה – קו אחד ושיטה אחת: להשיב את בני ישראל לאביהם שבשמיים ולהשיב את עם ישראל אל ארצו ואל מולדתו... הספר הזה, 'חזון הגאולה', מתעסק בדבר הכולל את כל השקפותיו של הרב קוק ז"ל: השאיפה והכמיהה לגאולה, הדרכים והאמצעים לבניין הארץ".
לתכונה עיקרית זו באישיותו של מרן הרב, ישנה השלכה משמעותית גם כלפי דרכי הלימוד הנצרכות בדור האחרון – כפי שנפרט כעת.
לראות לתוך המציאות הפנימית
היכולת לצפות מהלכים שהמציאות מתפתחת אליהם, לזהות שינויים היסטוריים והתקדמות אנושית, תלויה באפשרות של האדם להתבונן על המציאות הפנימית המוליכה את הבריאה. כפי שראינו בדוגמה למעלה, הרב זצ"ל זיהה שינוי שהלך והתהווה בנשמות ישראל. למרות ההתנהגות של חלק גדול מאוד מעולי העלייה השנייה, שהפגינו יחס מבזה ולפעמים ארסי כלפי כל קודש, הרב ידע מתוך התבוננות פנימית כי תוכם טוב הוא.
"וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא דמשיחא, ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סירחון גדול, וחושך רב וכבד מאוד. אמר על זה רב יוסף: 'ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה', ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות" (אג' תקנה).
הרב אף הבין כי הכפירה המחוצפת נובעת בדורות האחרונים דווקא מתוך שאיפה אל קודש עליון יותר, ורק משום שבנפשם יש אור אלוקי גדול מאוד ולא מחוצפה ועזות סתם (אורות התחיה מז; אורות, זרעונים, ייסורים ממרקים).
איש פנימיות התורה
היכולת של הרב זצ"ל להתבונן על המציאות הפנימית, נבעה מתוך עיסוקו העמוק והמאומץ במשך שנים ארוכות בפנימיות התורה, בחלק הנסתר שבה (אורות התחיה נז). הרב העיד על עצמו שמשיכתו הטבעית היא דווקא לעיסוק בחלקים האגדתיים והפנימיים של התורה: "ואם בנגלות והלכות יש לי רפיון יותר גדול, גורם זה המשכתי הפנימית לאגדה ונסתר" (קובץ ו סט).
עיסוקו של הרב בתורת הקבלה התחיל עוד כשהיה רב צעיר בזיימל, וכשבאותם ימים נתעוררו אצלו כמה שאלות ביסודי הדברים, קיבל רשות מאנשי קהילתו ונסע למשך חודש ימים לעיירה שאוויל, ל"השתלמות" אצל הארי שבחבורת גדולי הנסתר, הגאון רבי שלמה אלישיב, בעל הלשם שבו ואחלמה (רמ"צ נריה, מועדי הראיה עמ' תנה).
הגאולה תלויה בגילוי פנימיות התורה והחיים
נטייתו הטבעית של הרב זצ"ל לפנימיות התורה והנסתר, היא שהפכה אותו להיות דורש בחוזקה וללא הרף לשיבת ציון. הרב עצמו כתב שאין יכולת להבין את חשיבותה של ארץ ישראל וערכה המרכזי בתורה, אלא על ידי העמקה בתורת הרזים: "על ידי התרחקות מהכרת הרזים באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת. על ידי ההתנכרות אל סוד ד' נעשות הסגולות העליונות של עומק החיים הא־לוהיים לדברים טפלים... והגלות מוצאת היא חן מצד עצמותה" (אורות ארץ ישראל, ב).
העמקתו בפנימיות התורה היא גם זו שנטעה קו אצלו כתכונה מרכזית, להיות צופה וכוסף לגאולת ישראל בכל ענייניו, שכן הגאולה עצמה תלויה בחשיפת הרבדים הפנימיים שבתורה, כפי שמופיע בזוהר עצמו ונשנה בכל ספרי המקובלים: "ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי" (רעיא מהימנא מצווה פז). "כמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך, כד איתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגינא וקראתם דרור בארץ" (תיקוני זוהר סוף תיקון ו). ולא מצא גדול תלמידי האריז"ל, רבי חיים ויטאל, תרופה ומענה לשאלת עיכוב הגאולה אלא במה שאין עוסקים בפנימיות התורה (הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות). ואכן גם הרב זצ"ל דרש וחזר על כך ללא הרף: "ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך, מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה" (קובץ א תתסט).
מתוך כל זאת עולה ההבנה כי אף שהרב כתב את דבריו באופן שיובנו – עד כמה שניתן – לציבור הכללי, גם זה שאיננו מצוי בחלקים הפנימיים שבתורה, עם זאת דבריו בוודאי הושרשו וכיוונו אל הרבדים הנסתרים שבה. כשהרב שאר ישוב, בנו של הרב הנזיר, נפגש ביחידות עם הרבי מליובאוויטש בתקופה שכיהן בה במשרת סגן ראש העיר ירושלים, שאל אותו הרבי מדוע מרן הרב זצ"ל כתב בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו באורות הקודש. השיב שם הרב שאר ישוב ז"ל שהרב הנזיר אמר בשם מרן הרב שאצלו "הכול הולך אחרי הנוף" (לשון המשנה מעשרות פ"ג), כלומר הוא כתב כך כדי לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימית (בתוך מכתב בס' שמן ששון מחברך להר"ד וולפא, ח"א עמ' 283).
סוגה חדשה של ספרות
זכה דורנו, ורבים החלו דורשים אחר פנימיותה של תורה, אל הרבדים הפנימיים שבה החושפים את שהקב"ה פועל בתורתו ובעולמו. מאז שמחת תורה, אין מי שלא מרגיש כי העולם כולו מצוי בטלטלה, ועם ישראל שלפני מאורעות אלו כבר לא יהיה כמה שהוא היה קודם לתאריך זה. מכאן נובעת התביעה הצודקת להבין את המתחולל מתחת לפני השטח, מתוך ההכרה כי המציאות החיצונית איננה אלא קליפה דקה.
מתוך כך צומחת ועולה דרישה חדשה בבתי המדרש של צופה ורועה דור הגאולה: לחבר את דברי מרן הרב הנגלים אל פנימיותה של תורה. לחשוף את הרבדים העמוקים שאליהם כיוון ואותם פירש מרן הרב זצ"ל. ואכן, סוגה חדשה של ספרות המחברת בין כתבי מרן הרב זצ"ל, ואל כתבי המקובלים וחכמי הנסתר, קמה. החלוצים שבהם בוודאי היו הרב צבי יהודה והרב הנזיר, שהצביעו על מקורותיו של הרב זצ"ל גם בספרות הקבלית. אומנם בשנים האחרונות החלו הדברים להתפרש בצורה רחבה יותר, ומחברים חשובים החלו להוציא ספרים שעניינם המיוחד והמפורש הוא לבאר את המקורות הפנימיים של מרן הרב זצ"ל. אף אני הקטן זכיתי להצטרף עימהם זה עתה בחיבור חדש: "האר"י והראי"ה – הצמצום", שעניינו יהיה להקיף את הנושאים הפנימיים ואת הסוגיות האמוניות המשיקות אליהם, סוגיה אחר סוגיה.
אך האמת חייבת להיאמר: העבודה רבה מאוד, משום שמרן הרב העיד על עצמו שאין דבר מדבריו שאין לו מקור בכתבי האריז"ל (ג' אלול), וכן כתבי הרב זצ"ל רבים, רחבים ועמוקים הם. ראוי הרב זצ"ל וראוי דורנו, כי במלאת מאה שנים לייסוד חזונו החינוכי בהקמת ישיבת מרכז הרב, יבואו תלמידי חכמים רבים ונוספים, ויעמיקו בתורתו עד שיגלו את צפונותיה הפנימיים. רק כך נוכל לרכוש את "משקפי הראי"ה" של הרב זצ"ל, שידע לחשוף את סודות המציאות ולקדם בברכה את גאולתנו ופדות נפשנו.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש: "האר"י והראי"ה – הצמצום"
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
