ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
תשובות רבות נאמרו כדי להסביר את החסד הזה שעושה הקב"ה איתנו. ה'עיקרים' עצמו הסביר כי התשובה מבררת שהמעשה שנעשה לא היה ברצון גמור - שהרי האדם מתחרט על מה שנעשה, ומחסד ה' שלא להחשיב מציאות שכזו.
אבל נדמה כי עד שלא אמר ריש לקיש את חידושו על כוחה של התשובה, עדיין לא היה אפשר לתפוס את עומק מהותה. יתרה מזו, עד שלא נבין את דברי ריש לקיש, אפשר שלא נבין כלל את עניינה של הבריאה, ומדוע הקב"ה ברא אדם על פני האדמה.
"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר (הושע יד, ב): ‘שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ'. הא 'עוון' מזיד הוא, וקא קרי ליה 'מכשול'. איני, והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כזכויות, שנאמר (יחזקאל לג, יט): 'וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה'? לא קשיא - כאן מאהבה כאן מיראה" (יומא פו ע"ב).
בהתבוננות פשוטה, חידושו של ריש לקיש כמעט בלתי נסבל. המהרש"א שואל: היאך ייתכן שהזדונות ייהפכו לזכויות? וכי חוטא יֵצא נשכר? תירוץ המהרש"א פשוט: ודאי שאין הכוונה שהזדונות עצמם ייהפכו לזכויות, אלא כוונתו של ריש לקיש שהתשובה שהאדם יעשה מתוך אהבת ה', תגרום לו לעשות מצוות שיכפרו על העוון ויקדמוהו הרבה יותר מאשר מדרגתו שקדמה לחטא.
אלא שרש"י הסביר את הדברים כפשוטם: העבירות עצמן ייהפכו ממש לזכויות! כך גם דייק בדבריו בעל ה'עץ יוסף' בפירושו ל'עין יעקב'. רש"י הדגיש שהחוזר בתשובה מתוך אהבה, יחיה בזכות אותן עבירות שעליהן חזר בתשובה, הן הן שייהפכו לו לזכויות, ולא רק המצוות היתרות שעשה בעקבות תשובתו. מה פשר הדברים, אם כן?
לנתב את הקפיץ
על מנת להעמיק בדברי ריש לקיש, אולי כדאי שניזכר בדמותו. "יום אחד שחה ר’ יוחנן בירדן. ראהו ריש לקיש ודילג בקפיצה אחת את הירדן. אמר לו ר’ יוחנן: כוחך יפה ללימוד תורה. ענה ריש לקיש: יופייך ראוי לנשים. אמר לו: אם אתה חוזר בתשובה אני משיא לך את אחותי, שיפה ממני, לאישה. קיבל על עצמו. רצה לשוב לגדה כדי להביא בגדיו ולא עמד לו כוחו. לימדו ר’ יוחנן תורה ושנה לו, ועשאהו אדם גדול" (בבא מציעא פד ע"א).
ריש לקיש היה ראש הליסטים. כשהוא רואה את ר' יוחנן שוחה בירדן, הוא מדלג את הירדן בקפיצה אחת. ר' יוחנן, שמתפעל מכוחו, אומר לו שכוחו ראוי ללימוד התורה. ואכן, ריש לקיש הופך בעזרת כוח זה לאחד מגדולי תלמידי החכמים שבכל הדורות.
בעיניים פשוטות יותר מאלו של ר' יוחנן, הכוח והגסות שמגולמת בראש הליסטים, הם בדיוק ההפך מהעדינות הנדרשת ללימוד התורה. התורה הרי דורשת ענווה ושפלות; עדינות המידות והיכולת לקבל מהאחר. מה בדיוק הופך את הכושר האתלטי של ריש לקיש למסוגלות לתורה?
ר' יוחנן ראה עמוק יותר. ראש הליסטים אינו יכול להיות סתם בריון, אלא בוודאי בעל כוח נפשי עמוק וחזק. כוח הרצון מתאפיין ביכולת מתיחה, המכווצת את כל כוחות הנפש כמו קפיץ דרוך לקראת השגת מטרה. כשחז"ל קבעו שגיבור הכובש את יצרו גדול מלוכד עיר (אבות ד, א), הם התכוונו בדיוק לזה. היכולת לכבוש את היצריות, את התשוקה ובכלל את כל חלקי הנפש, מעידה על כוח רצון וגבורה גדולה.
כוח הרצון הזה, הוא הגורם ליכולת לנוע, לחתור לקראת מטרה. הכוח הזה הוא גם מה שיוצר את ההפרש בין צדיקים למלאכים. למלאכים אין 'קפיצים' (בראשית רבה סה, כא), על כן אין הם מהלכים, אין הם יכולים להתקדם אלא בכוח דחיפה אלוקית שמניעה אותם. הם מלאי יראה בלבד - כל תנועתם נובעת מתוך דחיפה חיצונית שהקב"ה בציוויו יוצר. הצדיקים, לעומת זאת, נקראים בנים, משום שתנועתם עצמית. האהבה, שמשמעה כוח בעירה פנימי עצמי המניע את האדם לקראת אהובו, היא שדוחפת אותם, היא שגורמת להם להתדבקות בבורא (גנזי הרמח"ל עמ' רעז).
כשר' יוחנן רואה את הכוח שיש לריש לקיש, את ה'קפיציות' הזו, הוא פשוט מנתב אותה לאהבה. בתחילה לאהבת בשרים, לתשוקה - אם תחזור בתשובה אתן לך את אחותי שהיא יפה ממני. לאחר מכן, כש'הקפיץ' האדיר של ריש לקיש נדרך, ר' יוחנן מנתב אותו עוד קצת (ראה רמב"ם איסורי ביאה כח, כא), לעבר אותה איילת אהבים ויעלת חן, התורה, שמעלה את חינו של הקב"ה על לומדיה, וגורמת להם לדבקות בו (ראה מסל"ש יט, שמפרש פסוק זה על התורה, על הדבקות בקב"ה).
חיסרון קדם לעולם
ריש לקיש למד מרבו ר' יוחנן את הסוד הזה, והנחיל אותו לעולם כולו. חז"ל מסבירים שהתשובה קדמה לעולם (תנחומא נשא יא). המשמעות היוצאת מהמדרש הזה מבהילה: באופן פשוט הכוונה היא שגם החטא קדם לעולם, או יותר נכון, העולם הזה נברא כולו בחטא. ואכן, החטא, שמשמעו חיסרון (תוספות שבועות ח ע"א ד"ה ר"א הקפר), הוא הסיבה שחוללה את הבריאה. החל מהצמצום שהחסיר כביכול את נוכחותו של הקב"ה בעולם ויצר מקום לבריאה; המשך בשבירת הכלים שעליה דיברו המקובלים (ראה ע"ח ו ה מ"ת, שגם זהו סוג של צמצום וחיסרון); יצירת החושך - ויהי ערב ויהי בוקר; חטא הלבנה וחטא הארץ וחטאו של אדם הראשון. בעולם הזה, החושך תמיד קודם לאור. ההיעדר לעולם יקדם להוויה (שבת עז ע"א; זוהר ח"ב קפד).
מה זה מלמד אותנו? מה הקב"ה 'הרוויח' כשיצר מעין מנגנון שכזה, שכדי להתקדם צריכה לבוא קודם נסיגה? נדמה כי יש כאן עיקר גדול מאוד. הציר שעליו סובב כל העולם, לא רק האדם, איננו רק הניסיון להכיר את הבורא, אלא הוא התנועה להידבק בו (דון יהודה אברבנאל, שיחות על אהבה עמ' 216; אוה"ק ב עמ' שעו). הקב"ה יצר, ברצף הכישלונות המוכרחים הללו, מעין קפיץ - אם נשוב למשל הזה - שיוצר תנועה פנימית ותשוקה של עולם אל בוראו. הירידה שנוצרה בבריאה - מהמושלמות האלוקית אל החיסרון וההעלם של העולמיות (אורות התשובה יא, ד - שכל המאמר הזה אינו אלא בירור עניינה של פסקה מסתורית זו), היא עצמה המשמעות של התשובה - הכוח האדיר המניע את העולם לדבקות בבוראו (מהר"ל נתיב התשובה פ"ג).
דור של תשובה מאהבה
הדור שבו אנו חיים, דור הפוסט־מודרניזם והפוסט־טראומה, כולו חיסרון, פירוק ערכים ויצירת ריק. דקונסטרוקציה. דומה כי הקפיץ כבר נמתח עד הסוף, עד שהאהבה לא תוכל להמתין עוד מלהשיב אותנו בדליגה אחת להידבק בקב"ה, באהבה ובחשק. בדור הזה התשובה מאהבה היא מצרך, דבר מוכרח. אין זה אומר שחס ושלום צריך או אפשר לחטוא כדי להתקרב, שהרי מי שמתרחק - הכיוון שלו הפוך מהמגמה, ובוודאי אין מספיקין בידו לשוב (יומא ח, ט). אך זה בהחלט נותן לנו קריאת כיוון למגמת התשובה בדורנו: להרבות באהבת ה'.
ואיך? נלמד ממורה דורנו, מריש לקיש. נרבה תורה, אך מתוך התבוננות, מתוך רצון להידבק באורו הגנוז של הקב"ה בתורה (נפה"ח שער ד פר' ו-ז). או אז, דווקא מדור שכולו חייב (סנהדרין צח ע"א); דווקא מדור כזה נוכל לצפות לגדולות - לדור שכולו זכאי; לתשובה של אהבה שהופכת זדונות לזכויות.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








