ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
תשובות רבות נאמרו כדי להסביר את החסד הזה שעושה הקב"ה איתנו. ה'עיקרים' עצמו הסביר כי התשובה מבררת שהמעשה שנעשה לא היה ברצון גמור - שהרי האדם מתחרט על מה שנעשה, ומחסד ה' שלא להחשיב מציאות שכזו.
אבל נדמה כי עד שלא אמר ריש לקיש את חידושו על כוחה של התשובה, עדיין לא היה אפשר לתפוס את עומק מהותה. יתרה מזו, עד שלא נבין את דברי ריש לקיש, אפשר שלא נבין כלל את עניינה של הבריאה, ומדוע הקב"ה ברא אדם על פני האדמה.
"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר (הושע יד, ב): ‘שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ'. הא 'עוון' מזיד הוא, וקא קרי ליה 'מכשול'. איני, והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כזכויות, שנאמר (יחזקאל לג, יט): 'וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה'? לא קשיא - כאן מאהבה כאן מיראה" (יומא פו ע"ב).
בהתבוננות פשוטה, חידושו של ריש לקיש כמעט בלתי נסבל. המהרש"א שואל: היאך ייתכן שהזדונות ייהפכו לזכויות? וכי חוטא יֵצא נשכר? תירוץ המהרש"א פשוט: ודאי שאין הכוונה שהזדונות עצמם ייהפכו לזכויות, אלא כוונתו של ריש לקיש שהתשובה שהאדם יעשה מתוך אהבת ה', תגרום לו לעשות מצוות שיכפרו על העוון ויקדמוהו הרבה יותר מאשר מדרגתו שקדמה לחטא.
אלא שרש"י הסביר את הדברים כפשוטם: העבירות עצמן ייהפכו ממש לזכויות! כך גם דייק בדבריו בעל ה'עץ יוסף' בפירושו ל'עין יעקב'. רש"י הדגיש שהחוזר בתשובה מתוך אהבה, יחיה בזכות אותן עבירות שעליהן חזר בתשובה, הן הן שייהפכו לו לזכויות, ולא רק המצוות היתרות שעשה בעקבות תשובתו. מה פשר הדברים, אם כן?
לנתב את הקפיץ
על מנת להעמיק בדברי ריש לקיש, אולי כדאי שניזכר בדמותו. "יום אחד שחה ר’ יוחנן בירדן. ראהו ריש לקיש ודילג בקפיצה אחת את הירדן. אמר לו ר’ יוחנן: כוחך יפה ללימוד תורה. ענה ריש לקיש: יופייך ראוי לנשים. אמר לו: אם אתה חוזר בתשובה אני משיא לך את אחותי, שיפה ממני, לאישה. קיבל על עצמו. רצה לשוב לגדה כדי להביא בגדיו ולא עמד לו כוחו. לימדו ר’ יוחנן תורה ושנה לו, ועשאהו אדם גדול" (בבא מציעא פד ע"א).
ריש לקיש היה ראש הליסטים. כשהוא רואה את ר' יוחנן שוחה בירדן, הוא מדלג את הירדן בקפיצה אחת. ר' יוחנן, שמתפעל מכוחו, אומר לו שכוחו ראוי ללימוד התורה. ואכן, ריש לקיש הופך בעזרת כוח זה לאחד מגדולי תלמידי החכמים שבכל הדורות.
בעיניים פשוטות יותר מאלו של ר' יוחנן, הכוח והגסות שמגולמת בראש הליסטים, הם בדיוק ההפך מהעדינות הנדרשת ללימוד התורה. התורה הרי דורשת ענווה ושפלות; עדינות המידות והיכולת לקבל מהאחר. מה בדיוק הופך את הכושר האתלטי של ריש לקיש למסוגלות לתורה?
ר' יוחנן ראה עמוק יותר. ראש הליסטים אינו יכול להיות סתם בריון, אלא בוודאי בעל כוח נפשי עמוק וחזק. כוח הרצון מתאפיין ביכולת מתיחה, המכווצת את כל כוחות הנפש כמו קפיץ דרוך לקראת השגת מטרה. כשחז"ל קבעו שגיבור הכובש את יצרו גדול מלוכד עיר (אבות ד, א), הם התכוונו בדיוק לזה. היכולת לכבוש את היצריות, את התשוקה ובכלל את כל חלקי הנפש, מעידה על כוח רצון וגבורה גדולה.
כוח הרצון הזה, הוא הגורם ליכולת לנוע, לחתור לקראת מטרה. הכוח הזה הוא גם מה שיוצר את ההפרש בין צדיקים למלאכים. למלאכים אין 'קפיצים' (בראשית רבה סה, כא), על כן אין הם מהלכים, אין הם יכולים להתקדם אלא בכוח דחיפה אלוקית שמניעה אותם. הם מלאי יראה בלבד - כל תנועתם נובעת מתוך דחיפה חיצונית שהקב"ה בציוויו יוצר. הצדיקים, לעומת זאת, נקראים בנים, משום שתנועתם עצמית. האהבה, שמשמעה כוח בעירה פנימי עצמי המניע את האדם לקראת אהובו, היא שדוחפת אותם, היא שגורמת להם להתדבקות בבורא (גנזי הרמח"ל עמ' רעז).
כשר' יוחנן רואה את הכוח שיש לריש לקיש, את ה'קפיציות' הזו, הוא פשוט מנתב אותה לאהבה. בתחילה לאהבת בשרים, לתשוקה - אם תחזור בתשובה אתן לך את אחותי שהיא יפה ממני. לאחר מכן, כש'הקפיץ' האדיר של ריש לקיש נדרך, ר' יוחנן מנתב אותו עוד קצת (ראה רמב"ם איסורי ביאה כח, כא), לעבר אותה איילת אהבים ויעלת חן, התורה, שמעלה את חינו של הקב"ה על לומדיה, וגורמת להם לדבקות בו (ראה מסל"ש יט, שמפרש פסוק זה על התורה, על הדבקות בקב"ה).
חיסרון קדם לעולם
ריש לקיש למד מרבו ר' יוחנן את הסוד הזה, והנחיל אותו לעולם כולו. חז"ל מסבירים שהתשובה קדמה לעולם (תנחומא נשא יא). המשמעות היוצאת מהמדרש הזה מבהילה: באופן פשוט הכוונה היא שגם החטא קדם לעולם, או יותר נכון, העולם הזה נברא כולו בחטא. ואכן, החטא, שמשמעו חיסרון (תוספות שבועות ח ע"א ד"ה ר"א הקפר), הוא הסיבה שחוללה את הבריאה. החל מהצמצום שהחסיר כביכול את נוכחותו של הקב"ה בעולם ויצר מקום לבריאה; המשך בשבירת הכלים שעליה דיברו המקובלים (ראה ע"ח ו ה מ"ת, שגם זהו סוג של צמצום וחיסרון); יצירת החושך - ויהי ערב ויהי בוקר; חטא הלבנה וחטא הארץ וחטאו של אדם הראשון. בעולם הזה, החושך תמיד קודם לאור. ההיעדר לעולם יקדם להוויה (שבת עז ע"א; זוהר ח"ב קפד).
מה זה מלמד אותנו? מה הקב"ה 'הרוויח' כשיצר מעין מנגנון שכזה, שכדי להתקדם צריכה לבוא קודם נסיגה? נדמה כי יש כאן עיקר גדול מאוד. הציר שעליו סובב כל העולם, לא רק האדם, איננו רק הניסיון להכיר את הבורא, אלא הוא התנועה להידבק בו (דון יהודה אברבנאל, שיחות על אהבה עמ' 216; אוה"ק ב עמ' שעו). הקב"ה יצר, ברצף הכישלונות המוכרחים הללו, מעין קפיץ - אם נשוב למשל הזה - שיוצר תנועה פנימית ותשוקה של עולם אל בוראו. הירידה שנוצרה בבריאה - מהמושלמות האלוקית אל החיסרון וההעלם של העולמיות (אורות התשובה יא, ד - שכל המאמר הזה אינו אלא בירור עניינה של פסקה מסתורית זו), היא עצמה המשמעות של התשובה - הכוח האדיר המניע את העולם לדבקות בבוראו (מהר"ל נתיב התשובה פ"ג).
דור של תשובה מאהבה
הדור שבו אנו חיים, דור הפוסט־מודרניזם והפוסט־טראומה, כולו חיסרון, פירוק ערכים ויצירת ריק. דקונסטרוקציה. דומה כי הקפיץ כבר נמתח עד הסוף, עד שהאהבה לא תוכל להמתין עוד מלהשיב אותנו בדליגה אחת להידבק בקב"ה, באהבה ובחשק. בדור הזה התשובה מאהבה היא מצרך, דבר מוכרח. אין זה אומר שחס ושלום צריך או אפשר לחטוא כדי להתקרב, שהרי מי שמתרחק - הכיוון שלו הפוך מהמגמה, ובוודאי אין מספיקין בידו לשוב (יומא ח, ט). אך זה בהחלט נותן לנו קריאת כיוון למגמת התשובה בדורנו: להרבות באהבת ה'.
ואיך? נלמד ממורה דורנו, מריש לקיש. נרבה תורה, אך מתוך התבוננות, מתוך רצון להידבק באורו הגנוז של הקב"ה בתורה (נפה"ח שער ד פר' ו-ז). או אז, דווקא מדור שכולו חייב (סנהדרין צח ע"א); דווקא מדור כזה נוכל לצפות לגדולות - לדור שכולו זכאי; לתשובה של אהבה שהופכת זדונות לזכויות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
