ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
אורתופרקסיה או אורתודוקסיה?
התפיסה העומדת בבסיס השאלה שבפתיחה גורסת כי עניין התורה הוא קביעת המעשה הנכון. על פי זה היהדות היא אורתופרקסיה, כלומר תרבות המעשה הנכון (פרקסיס – מעשה ביוונית). למעשה, החל מימי רבי משה מנדלסון אחז חלק משמעותי מהיהדות המודרנית שבגרמניה בדיוק בהשקפה זו (ראה משה מנדלסון, ירושלים, כתבי רמ"מ ספר ראשון, עמ' 103). על פי זה, התורה לא אמורה לקבוע לאדם את האמונות וההשקפות הנכונות. כל עניינה של התורה הוא הוראת דרך חיים, כלומר מצוות: מה על האדם לעשות ומה אסור לו לעשות; היאך הוא אמור להתנהג בכל מצב וסיטואציה, ובאיזו דרך מעשית עליו לכונן את חייו ואת החברה כולה על מנת ליצור אנושות מתוקנת.
לכאורה, אפשר למצוא תימוכין להשקפה זו כבר בתחילת התורה ועוד בפירושו של המורה הגדול, רש"י. כך כתב רש"י על פי מדרש תנחומא ישן: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית?" (רש"י, בראשית א, א). בשאלתו של רבי יצחק לכאורה מונחת אותה הנחה שראינו לעיל: אין עניינה של התורה ושל היהדות אלא להנחות להתנהג בדרך הנכונה והמעשית, ומשכך הייתה התורה צריכה להתחיל במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ולא להאריך בסיפורי הבריאה שאין להם לכאורה שום קשר לצורת ההתנהגות המבוקשת מהאיש הישראלי!
אולי בשל החשש מהטעות הזאת כתב הרמב"ן באופן חריף כל כך את השגתו על דברי רש"י, שלמעשה אינם אלא דברי חז"ל: "ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א־לוהים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!". בדיוק כנגד התפיסה העלולה לצמוח משאלתו של רבי יצחק, כאילו אין לתורה יומרה לקבוע אמונה נכונה, כתב הרמב"ן כי אדרבה, זהו חיוב גמור להתחיל את התורה בסיפור הבריאה, כיוון שאם לא כן עלול האדם לחשוב כי העולם קדמון ולא ברוא, ומי שחושב כך – אין זה משנה כמה טון מצוות הוא מקיים בכל יום, "הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!".
אך כדי שלא להשאיר אותנו בלי תשובה לשאלה מדוע חז"ל בכל זאת העלו שאלה זו, כתב הרמב"ן כי כוונת רבי יצחק לא הייתה שאין צורך לספר את תיאור הבריאה כלל, שהרי זה יסוד אמוני הכרחי, אלא שדי היה בתיאור קצר שבעשרת הדברות על כך שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, ולא היה צורך בהרחבה גדולה בעניינים נסתרים של מעשה בראשית השייכים רק ליחידים יודעי ח"ן.
שרוי בלא אמונה - שרוי בלא תורה
אכן כדברי הרמב"ן, כל מי שחסר מיסודות האמונה ממילא לא שייך לקיום התורה והמצוות. כך מופיע גם בשדה ההלכה עצמו. הנה הרמב"ם, הנשר הגדול, רבם של ישראל בשדה ההלכה, קבע מפורשות על פי דברי חז"ל בכמה מקומות רשימה של אלו ש"זכו" להיכנס לרשימה הלא מכובדת של אלו שאין להם חלק לעולם הבא. המעיין ברשימה זו רואה מיד כי יותר מחצי מהם קשורים לעבירות בתחום האמונה והדעת: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדים ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל..." (הלכות תשובה ג, ו).
למעשה, חוסר באמונות התורה מונע גם קיום מצוות. כך, אדם שאיננו מאמין בבורא משגיח המאזין לתפילת עמו, היאך יעמוד ויתפלל? הלוא כתבו האחרונים (חידושי גר"ח הלוי הל' תפילה) כי מי שלא מכוון בתפילתו שהוא כעומד לפני ה', לא יצא ידי חובה. או למשל אדם שסובר כי ישנם שתי רשויות למעלה כגון שאוחז בתפיסה הזרתוסטרית, תפיסה מוטעית זו מונעת אותו מלשחוט ויינו נחשב יין נסך (חולין יג, א; רמב"ם שחיטה ד, יד). בכך מובן מדוע קבעו חז"ל כי על האדם לקבל על עצמו ראשית לכול עול מלכות שמיים, ורק לאחר מכן יש לו לקבל עול מצוות (משנה ברכות ב, ב), שמי שאיננו מאמין בבורא משגיח ומצווה, היאך יקיים המצוות? (ראה שיחות הרצי"ה, הקדמה לספר הכוזרי).
הניסיון הוכיח
יתרה מזו, הניסיון ההיסטורי כבר הוכיח כי לא ניתן להעמיד את קיום התורה רק על רשימת ציוויים של עשה ולא תעשה. על פי ההיסטוריון ד"ר צבי גרץ, לא עברו שישים שנה מיום מותו של מנדלסון, ומחצית מבני הקהילה היהודית בברלין שהלכה בדרכו, התנצרו מרצונם! (מדרגות בעולמה של החסידות, מאיר אוריין עמ' 16).
דברים אלו מקבלים ביטוי בדברי חז"ל על ניסיונות הנביאים במהלך הדורות להעמיד את התורה כולה על יסודות ספורים שמהווים כללים לתורה כולה (עקרים, מאמר שלישי פרק ל): "דרש רבי שמלאי שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלוש... חזר ישעיהו והעמידן על שתיים... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כג, ב). העמוד האחד, הכולל את כל התורה כולה, הוא עמוד האמונה. מכאן לגמרי מובן כמה נואל הניסיון לעצב חיי תורה הבנויים רק על התנהגות ומעשיים.
מאמינים בני מאמינים
אחד מהטעמים שבשלם ישנה התנגדות לקבל את העובדה שהתורה בנויה ראשית כול על אמונות ודעות מוכרחות, היא המחשבה כי לא ניתן לצוות על המחשבה. אלא שהאמת היא הפוכה לגמרי. לא רק שהתורה מצווה אותנו על אמונות מסוימות, אלא היא גם קובעת כי המחשבות והאמונות נמצאות בידו של אדם, והוא יכול לעצב אותן כרצונו. רק משום כך התורה ציוותה אותנו לא להקשות עורף כשאנו רואים את השגחת ה' ולתלות את המאורעות במקרים אקראיים (בעל הלכות גדולות מצווה קנא; השגת הרמב"ן על שורש ד).
היסוד הזה תלוי במבנה נפש האדם הקובע את אמונותיו רק לאחר שהוא מפרש מציאות באופן מסוים. המציאות חיה וקיימת, אומנם היא נתונה לפרשנות וזו תלויה לחלוטין ברצון האדם. אדם שיפרש את המאורעות באופן שתומך בהשגחת ה', יזכה לראות את ההשגחה האלוקית עין בעין. על כך בדיוק ציוותה התורה, כך שהיכולת להאמין או לא תלויה ברצון שלנו שלא לדחות את מה שאנו רואים בעינינו בפרשנות עקומה ובעלת אג'נדה שלילית.
מלבד זאת, האמונה בקב"ה ובפעולותיו היא יסוד נפשי קבוע, כפי שקבעו חז"ל כי "ישראל הם מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א). על פי זה, חיסרון או פגם באמונה שהאדם מוצא בעצמו, איננו אלא לכלוך וכתם על הנפש, החוסם אותה מלהביע את טבעה האמיתי: "שלעולם אור הקודש של האמונה הא־לוהית באור טהרתה גנוז הוא בנשמתם של ישראל פנימה ובשום אופן אי אפשר לאמור עליהם שלא יאמינו לדבר ד' ביד עבדו הנאמן גם בעת אשר תכונת החיים בחיצוניותם היא מראה ככה שעל זה נאמר אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" (עין איה שבת יא, ז).
את היכולת הזאת להאמין, את מבנה הנפש הזה שכולו להט ודבקות בקב"ה, ומתוך כך השאיפה לקיים את רצונו ואת כל מצוותיו, קיבלנו מאבינו הראשון אברהם, הצור שנחצבנו ממנו, אבי האמונה הישראלית בא־ל חי וקיים. את הנקודה הארכימדית הזאת, שעליה תלויות כל התורה וכל היהדות, צריך להדגיש מיד בתחילת התורה, ובשל כך פרשיות בראשית המגוללות את חיי אבותינו ומעצבות את אמונתנו (רמב"ן הקדמה לבראשית) נקראות בשקיקה יתרה. ההחזקה בסלע קיומנו האמוני תאיר לנו גם את הדרך לניצחון על אויבינו ותביא אותנו לשכון בארצנו לבטח.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש 'האר"י והראי"ה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
