ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
אורתופרקסיה או אורתודוקסיה?
התפיסה העומדת בבסיס השאלה שבפתיחה גורסת כי עניין התורה הוא קביעת המעשה הנכון. על פי זה היהדות היא אורתופרקסיה, כלומר תרבות המעשה הנכון (פרקסיס – מעשה ביוונית). למעשה, החל מימי רבי משה מנדלסון אחז חלק משמעותי מהיהדות המודרנית שבגרמניה בדיוק בהשקפה זו (ראה משה מנדלסון, ירושלים, כתבי רמ"מ ספר ראשון, עמ' 103). על פי זה, התורה לא אמורה לקבוע לאדם את האמונות וההשקפות הנכונות. כל עניינה של התורה הוא הוראת דרך חיים, כלומר מצוות: מה על האדם לעשות ומה אסור לו לעשות; היאך הוא אמור להתנהג בכל מצב וסיטואציה, ובאיזו דרך מעשית עליו לכונן את חייו ואת החברה כולה על מנת ליצור אנושות מתוקנת.
לכאורה, אפשר למצוא תימוכין להשקפה זו כבר בתחילת התורה ועוד בפירושו של המורה הגדול, רש"י. כך כתב רש"י על פי מדרש תנחומא ישן: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית?" (רש"י, בראשית א, א). בשאלתו של רבי יצחק לכאורה מונחת אותה הנחה שראינו לעיל: אין עניינה של התורה ושל היהדות אלא להנחות להתנהג בדרך הנכונה והמעשית, ומשכך הייתה התורה צריכה להתחיל במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ולא להאריך בסיפורי הבריאה שאין להם לכאורה שום קשר לצורת ההתנהגות המבוקשת מהאיש הישראלי!
אולי בשל החשש מהטעות הזאת כתב הרמב"ן באופן חריף כל כך את השגתו על דברי רש"י, שלמעשה אינם אלא דברי חז"ל: "ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א־לוהים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!". בדיוק כנגד התפיסה העלולה לצמוח משאלתו של רבי יצחק, כאילו אין לתורה יומרה לקבוע אמונה נכונה, כתב הרמב"ן כי אדרבה, זהו חיוב גמור להתחיל את התורה בסיפור הבריאה, כיוון שאם לא כן עלול האדם לחשוב כי העולם קדמון ולא ברוא, ומי שחושב כך – אין זה משנה כמה טון מצוות הוא מקיים בכל יום, "הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!".
אך כדי שלא להשאיר אותנו בלי תשובה לשאלה מדוע חז"ל בכל זאת העלו שאלה זו, כתב הרמב"ן כי כוונת רבי יצחק לא הייתה שאין צורך לספר את תיאור הבריאה כלל, שהרי זה יסוד אמוני הכרחי, אלא שדי היה בתיאור קצר שבעשרת הדברות על כך שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, ולא היה צורך בהרחבה גדולה בעניינים נסתרים של מעשה בראשית השייכים רק ליחידים יודעי ח"ן.
שרוי בלא אמונה - שרוי בלא תורה
אכן כדברי הרמב"ן, כל מי שחסר מיסודות האמונה ממילא לא שייך לקיום התורה והמצוות. כך מופיע גם בשדה ההלכה עצמו. הנה הרמב"ם, הנשר הגדול, רבם של ישראל בשדה ההלכה, קבע מפורשות על פי דברי חז"ל בכמה מקומות רשימה של אלו ש"זכו" להיכנס לרשימה הלא מכובדת של אלו שאין להם חלק לעולם הבא. המעיין ברשימה זו רואה מיד כי יותר מחצי מהם קשורים לעבירות בתחום האמונה והדעת: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדים ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל..." (הלכות תשובה ג, ו).
למעשה, חוסר באמונות התורה מונע גם קיום מצוות. כך, אדם שאיננו מאמין בבורא משגיח המאזין לתפילת עמו, היאך יעמוד ויתפלל? הלוא כתבו האחרונים (חידושי גר"ח הלוי הל' תפילה) כי מי שלא מכוון בתפילתו שהוא כעומד לפני ה', לא יצא ידי חובה. או למשל אדם שסובר כי ישנם שתי רשויות למעלה כגון שאוחז בתפיסה הזרתוסטרית, תפיסה מוטעית זו מונעת אותו מלשחוט ויינו נחשב יין נסך (חולין יג, א; רמב"ם שחיטה ד, יד). בכך מובן מדוע קבעו חז"ל כי על האדם לקבל על עצמו ראשית לכול עול מלכות שמיים, ורק לאחר מכן יש לו לקבל עול מצוות (משנה ברכות ב, ב), שמי שאיננו מאמין בבורא משגיח ומצווה, היאך יקיים המצוות? (ראה שיחות הרצי"ה, הקדמה לספר הכוזרי).
הניסיון הוכיח
יתרה מזו, הניסיון ההיסטורי כבר הוכיח כי לא ניתן להעמיד את קיום התורה רק על רשימת ציוויים של עשה ולא תעשה. על פי ההיסטוריון ד"ר צבי גרץ, לא עברו שישים שנה מיום מותו של מנדלסון, ומחצית מבני הקהילה היהודית בברלין שהלכה בדרכו, התנצרו מרצונם! (מדרגות בעולמה של החסידות, מאיר אוריין עמ' 16).
דברים אלו מקבלים ביטוי בדברי חז"ל על ניסיונות הנביאים במהלך הדורות להעמיד את התורה כולה על יסודות ספורים שמהווים כללים לתורה כולה (עקרים, מאמר שלישי פרק ל): "דרש רבי שמלאי שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלוש... חזר ישעיהו והעמידן על שתיים... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כג, ב). העמוד האחד, הכולל את כל התורה כולה, הוא עמוד האמונה. מכאן לגמרי מובן כמה נואל הניסיון לעצב חיי תורה הבנויים רק על התנהגות ומעשיים.
מאמינים בני מאמינים
אחד מהטעמים שבשלם ישנה התנגדות לקבל את העובדה שהתורה בנויה ראשית כול על אמונות ודעות מוכרחות, היא המחשבה כי לא ניתן לצוות על המחשבה. אלא שהאמת היא הפוכה לגמרי. לא רק שהתורה מצווה אותנו על אמונות מסוימות, אלא היא גם קובעת כי המחשבות והאמונות נמצאות בידו של אדם, והוא יכול לעצב אותן כרצונו. רק משום כך התורה ציוותה אותנו לא להקשות עורף כשאנו רואים את השגחת ה' ולתלות את המאורעות במקרים אקראיים (בעל הלכות גדולות מצווה קנא; השגת הרמב"ן על שורש ד).
היסוד הזה תלוי במבנה נפש האדם הקובע את אמונותיו רק לאחר שהוא מפרש מציאות באופן מסוים. המציאות חיה וקיימת, אומנם היא נתונה לפרשנות וזו תלויה לחלוטין ברצון האדם. אדם שיפרש את המאורעות באופן שתומך בהשגחת ה', יזכה לראות את ההשגחה האלוקית עין בעין. על כך בדיוק ציוותה התורה, כך שהיכולת להאמין או לא תלויה ברצון שלנו שלא לדחות את מה שאנו רואים בעינינו בפרשנות עקומה ובעלת אג'נדה שלילית.
מלבד זאת, האמונה בקב"ה ובפעולותיו היא יסוד נפשי קבוע, כפי שקבעו חז"ל כי "ישראל הם מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א). על פי זה, חיסרון או פגם באמונה שהאדם מוצא בעצמו, איננו אלא לכלוך וכתם על הנפש, החוסם אותה מלהביע את טבעה האמיתי: "שלעולם אור הקודש של האמונה הא־לוהית באור טהרתה גנוז הוא בנשמתם של ישראל פנימה ובשום אופן אי אפשר לאמור עליהם שלא יאמינו לדבר ד' ביד עבדו הנאמן גם בעת אשר תכונת החיים בחיצוניותם היא מראה ככה שעל זה נאמר אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" (עין איה שבת יא, ז).
את היכולת הזאת להאמין, את מבנה הנפש הזה שכולו להט ודבקות בקב"ה, ומתוך כך השאיפה לקיים את רצונו ואת כל מצוותיו, קיבלנו מאבינו הראשון אברהם, הצור שנחצבנו ממנו, אבי האמונה הישראלית בא־ל חי וקיים. את הנקודה הארכימדית הזאת, שעליה תלויות כל התורה וכל היהדות, צריך להדגיש מיד בתחילת התורה, ובשל כך פרשיות בראשית המגוללות את חיי אבותינו ומעצבות את אמונתנו (רמב"ן הקדמה לבראשית) נקראות בשקיקה יתרה. ההחזקה בסלע קיומנו האמוני תאיר לנו גם את הדרך לניצחון על אויבינו ותביא אותנו לשכון בארצנו לבטח.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש 'האר"י והראי"ה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
