ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
מאידך, באופן שאיננו ברור, דווקא מחודש זה ודווקא ממגילה שכולה קינה למדו חז"ל כי ישנה חשיבות מיוחדת לראשי חודשים. הגמרא בפסחים (עו, ב) לומדת ממגילת איכה שראש חודש נקרא מועד – "קרא עלי מועד לשבור בחורי" (איכה א, טו).
החודש הזה מאחד בתוכו את המאורעות הקשים ביותר: "נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר" (תענית כו, ב), ומאידך את המאורעות השמחים ביותר, עד שאמרו: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים (משנה תענית ד, ח), משום "שבו כלו מתי מדבר בשנת הארבעים. ובו נתבטלו אותן השומרים שהושיב ירבעם בן נבט שהיו מונעים את ישראל שלא יעלו לרגל. ובו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה. ובו היו פוסקים מלכרות עצים למערכה" (רע"ב שם). עד כדי כך הם הדברים, עד שהבן איש חי דורש כי החודש קרוי אב מכיוון שהוא עתיד להיות אב לשאר חודשי השנה (בא"ח דברים). כדי לעמוד על הדברים, נלמד על עניינו של החודש מספר העוסק ביצירתו.
חודש אב על פי ספר יצירה
בספר יצירה ישנה משנה העוסקת ביצירתו של חודש אב: "המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה וכוליא שמאלית בנפש זכר ונקבה" (ספר יצירה על פי נוסח הגר"א, פרק ה, משנה ח, בבא ב). חלקי המשנה הללו נראים – כדרכה של משנה פנימית ונסתרת – כמו חיבור אקראי בין מרכיבים. אבל כשנעמוד ונעמול להבין את המשמעות העמוקה של אותם חלקים, יתגלה לנו באופן עמוק במיוחד עניינו של חודש אב מהו.
תחילה נזכיר כי המשניות בספר יצירה בנויות כך שהן מתארות את יצירת העולם בשלושה מימדים: עולם – כלומר המרחב הפיזי של העולם על כל בריותיו; שנה – מימד הזמן; נפש – האנושות על מרכיביה. על כל המרכיבים הללו פעל בבריאה כוח יצירתי, וכשזה "פגע" באחד הממדים הוא יצר יצירה מסוימת. ספר יצירה מתאר כי אבני הבניין שבהן ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו הן אותיות האל"ף בי"ת, כשהתצרף היוצא מהן הוא הכוח שיצר וברא את כל פרטי העולם והחוקים שמצויים בו ומנהלים אותו.
המשנה מתארת כי דרך האות טי"ת ברא הקדוש ברוך הוא את חלקי הנפש – איבר: כליה שמאלית, ואת התפקוד שיש בנפש: שמיעה (אין הכוונה שהשמיעה מופיעה בכליה, אלא תפקוד לחוד ואיבר גופני לחוד, ואין כאן אפשרות בגלל המסגרת המצומצמת לבאר את ההקשר ביניהם). עוד מתארת המשנה כי הממד הזמני שנברא על ידי האות טי"ת הוא חודש אב, וכי הבריה הקשורה לעולם, כלומר למרחב הזמני שנברא, היא האריה – אריה בעולם. כלומר, על מנת להבין את המשמעות של חודש אב, שומה עלינו לחקור מהו המכנה המשותף במה שנברא במקביל לחודש אב, וההקשר שלו לאות טי"ת. כך גם נוכל להבין את המשמעות הטמונה בחודש הזה.
אות טי"ת – טובה סתום בתוכה
תחילה ננסה לעמוד על המשמעות המיוחדת של האות טי"ת. הזוהר מספר (חלק א' ג, א) כי כשהקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם עלו לפניו כל אותיות האל"ף בי"ת בהצעה לברוא דרכן את הבריאה. כשעלתה לפניו האות טי"ת כך אמרה: "עלתה האות ט'. אמרה לפני ריבון העולם: נוח לפניך לברוא בי עולם? שאתה מתקרא על ידי טוב וישר! אמר לה: לא אברא בך עולם, שהרי טובך סתום בתוכך וצפון בתוכך. זהו מה שכתוב 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך' (תהילים לא, כ). והואיל והטוב גנוז בתוכך, אין לך חלק לעולם הזה שאני רוצה לברוא אלא רק לעולם הבא. ועוד, שבשל כך שטובך גנוז בתוכך יטבעו שערי היכל בית המקדש, וזהו מה שכתוב 'טבעו בארץ שעריה' (איכה ב, ט)".
האות טי"ת נראית כאות ו' כפופה כלפי פנים, ואות זי"ן יציבה מצד שמאל, ששתיהן מחוברות על ידי בסיס רחב. על פי דברי הזוהר ועל פי דברי מרן הראי"ה קוק בריש מילין (אות טי"ת), מובן כי המשמעות הנגזרת מתצורת האות שיש בה צורת ו' הכפופה פנימה, היא יצירה של טוב הסתום וגנוז בעולם, כך שאיננו יכול להופיע במציאות העולם הזה, אלא רק כשהעולם יהיה מתוקן לעתיד לבוא. הזוהר עוד מוסיף כי אותו טוב גנוז כל כך, עד שדווקא בשל כך נחרב הבית. הזוהר כאן בעצם מכוון לדברי ספר היצירה, שחודש אב שבו נחרבו בתי המקדש נברא על ידי האות טי"ת. וזאת משום שהטוב הראוי להתגלות בעולם הזה אינו יכול להופיע.
כליות, שמיעה, אריה – חישופים של הטוב הגנוז בעולם
כשנתבונן על התיאור של האיבר שנברא באות טי"ת על פי ספר היצירה, כלומר הכליה, נוכל לאבחן כי גם הכליה עוסקת בחיפוש אחר הטוב הטמון במציאות שלפניה. תפקיד הכליה הוא שמירה על הומאוסטזיס – כלומר על רמה יציבה של תנאים פיזיקליים וכימים השוררים בתוך גוף האדם לצורך פעילות מיטבית. המשמעות המעשית היא שהכליה צריכה לשמור על איזון במשק המים של הגוף על ידי סינון החומרים העוברים בדם וריקון הפסולת אל השתן. למעשה, הכוונה היא שהכליה מבררת את החלקים הטובים המצויים בתוך הדם, ומשאירה רק את הפסולת לצאת אל מחוץ לגוף. הכליה, אם כן, אף היא עסוקה למצוא את הטוב הצפון בתוך מציאות שיש בזה זיהום כללי.
גם חוש השמיעה, אותו חוש שעליו מצביע ספר יצירה כנברא מהאות טי"ת, אף הוא מהווה דוגמה לעיקרון זה של מציאות טובה גנוזה וטמונה. השמיעה - לעומת שאר החושים, ראייה, הרחה, מישוש וטעם – אין לה מובן וערך כלל, אלמלא נכנסים גם למשמעות של הצליל הנשמע. אם בראייה האדם מסיק מהבטה קצרה מה שעומד לפניו, אם על ידי טעימה האדם מבין באופן ישיר מהו טעמו של המאכל, אם בהרחה האדם נוכח באופן בלתי אמצעי ומהיר האם יש כאן ריח טוב או לא - הרי שבשמיעה אין הדבר כן.
בשמיעה, האוזן נחשפת למגוון צלילים, אומנם כדי שאלו יתארו משמעות על האדם לעבור שלב נוסף ולהבין את התוכן של הנשמע. כך ייתכן ששני אנשים ישמעו בדיוק את אותם צלילים, אך רק זה שמבין את השפה שבה נאמרו הצלילים יבין את התוכן הפנימי של הנשמע. אם כן, אף השמיעה מהווה מציאות שבה הטוב והמשמעות גנוזים בתוך המציאות החיצונית, כלומר התוכן גנוז בתוך חיצוניות הצלילים שהאדם שומע.
כך גם בחלק העולם שנברא על ידי האות טי"ת, כלומר האריה. בעקבות נבואת יחזקאל (א, י) שבה תוארה החיה כי פני האריה שלה פנו אל הימין, אנו למדים שמידתו העצמית של האריה היא מידת החסד והאהבה. מאידך, האריה הרי הוא חיה טורפת כך שהרבה חסד אנחנו לא פוגשים בה, ואוי לו לאדם שיסמוך על חסדיו של האריה אם הוא נפגש איתו בכלוב משותף!
אלא שנשיאי חב"ד הסבירו כי האריה הוא מלא תשוקה ואהבה ללהקה שלו, שאותה הוא רוצה להאכיל ומתוך כך יש לו כוח להתגבר ולטרוף. כלומר יש כאן מציאות מלאה חסד, שמצויה ומופיעה דרך כלי גבורה (אדמו"ר האמצעי, אור התורה פרשת נח, עמ' תרי"ח). אם כך, גם האריה הוא הדגמה חיה למציאות טובה הגנוזה בתוך כלי בעייתי וחשוך.
אב – טובו גנוז בתוכו
על פי זה ניתן להבין יותר מהי משמעותו של חודש אב, ומדוע הוא נברא דווקא על ידי האות טי"ת. גם טובו של חודש זה גנוז בתוכו, בתוכיותו, ועל כן אם מתחילת החודש אנו ממעטים בשמחה, הרי שאמצעו ותוכו ממש – ט"ו באב, הוא מהימים הטובים ביותר לישראל. חודש אב, שייהפך לנו לששון ולשמחה, גם תובע מאיתנו העמקה בעיקרי החיים המצויים בתוך תוכיותה של המציאות.
בית המקדש, שהוא המציאות הפנימית ביותר שבכל העולם, הוא זה שחרב לנו. מתוך כך אנו חסרים כל כך הרבה, ונתבעים לזכור את בית המקדש, שאת תוכיותו – המקדש הפנימי וקודש הקודשים שבליבות ישראל – "ושכנתי בתוכם", לא ניתן להחריב. מתוך שנחיה ונבליט את השכינה השרויה בישראל, ששורה דווקא בהתאחד האחים לבית יעקב, נזכה גם להשיב את הבנים האובדים בתוכיות עזה החרבה והעשנה, ונזכה גם לראות ולהתנחם בבניין ארצנו וערי אלוקינו.
הכותב מכהן כר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא, ומחבר סדרת 'טעם הפרי' על המועדים בפנימיות התורה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
