ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
15 ביוני – 14 ביולי 2026
המולד: יום שני (15.6.2026) 6:46 בבוקר + 16 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל ו', ד' בתמוז (18.6.2026), עד ליל ג', ט"ו בתמוז (29.6.2026)
תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז (8.7.2026), שעה 7:30 בבוקר
ב' ראש חודש תמוז, יום ג', א' בתמוז (16.6.2026). נוהג ככל ראש חודש.
שבת פרשת חקת, ה' בתמוז (20.6.2026). [בחו"ל פרשת קרח]. מפטירים בשופטים יא,א: "ויפתח הגלעדי" עד א,לג "מפני בני ישראל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בלק. אבות פרק ה.
שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז (27.6.2026). [בחו"ל פרשת חקת-בלק]. מפטירים במיכה ה,ו: "והי' שארית יעקב" עד ו,ח "והצנע לכת".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת פנחס. אבות פרק ו.
יום ה', י"ז בתמוז (2.7.2026). תענית ציבור של שבעה-עשר בתמוז. עלות השחר 3:47 (בישראל). סליחות, "אבינו מלכנו", "ויחל". במנחה, "ויחל", הפטרה, "עננו", אבינו מלכנו, ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום, ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה. סוף התענית (בישראל) 20:12 (שקיעה – 19:54).
ימי "בין המצרים" הם מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב. אין מתחתנים, אין לובשים בגדים חדשים וכלים חדשים שמברכים עליהם "שהחיינו", ואין קונים אותם אפילו לשימוש אחרי תשעה באב. אין מסתפרים. (אָבֵל שכלו לו ימי השלושים קודם ראש חודש מנחם אב, מותר בתספורת. ואם אחרי ראש חודש – אסור עד אחרי תשעה באב). אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש, ובשבת יש אומרים שמותר לברך. (לדעת הגר"א מותר לברך על פרי חדש בימי חול, ומשנה ברורה הכריע שאם לא ימצא הפרי אחר תשעה באב תקנא,צח). מותר לברך שהחיינו על כל הנאה שאי אפשר לדחותה (הגריעב"ץ). סעודה של שידוכים מותרת עד ראש חודש אב. שידוכים בלי סעודה מותרים אפילו בתשעה באב. סעודת מצווה, כמו ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת, מותרת ללא ריקודים אפילו בבשר ויין גם אחר ראש חודש. מוזיקה עליזה אסורה. טיולים ורחצה, אפילו של תענוג, מותרים עד ראש חודש אב. ליטול הציפורניים לכבוד שבת מותר אף אחרי ראש חודש. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לערוך תיקון חצות בצוהרי היום בכל יום מי"ז בתמוז עד ערב תשעה באב, מלבד ערב שבת וראש חודש.
שבת פרשת פנחס, י"ט בתמוז (4.7.2026). שבת ראשונה של "תלת דפורענותא".
מפטירים בירמיהו א,א "דברי ירמיהו" עד ב,ג "נאם ה'".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת מטות. אבות פרק א.
שבת פרשת מטות ומסעי, כ"ו בתמוז (11.7.2026). בקריאת התורה אין להפסיק במ"ב המסעות. מפטירים בירמיהו ב,ד: "שמעו דבר ה'", עד ב,כח "היו אלהיך יהודה", ומוסיפים פרק ג,ד: "הלא מעתה"... "אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שחל ביום רביעי (15.7.2026). אין אומרים "אב הרחמים". (לדעת הגר"א, אומרים).
המולד: ליל רביעי (15.6.2026), 19:30 + 17 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת דברים. אבות פרק ב.
יום ג', כ"ט בתמוז (14.7.2026). במנחה אומרים יום כיפור קטן ואין אומרים תחנון. כדאי ללבוש בגדים מכובסים חצי שעה לפחות, כדי שאפשר יהיה ללובשם אחרי ראש חודש.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז כמנהג עדות מזרח
המולד: יום שני 6:46 + 16 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ג', ח' בתמוז, עד ליל ג', ט"ו בתמוז
תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז, שעה 7:30
ב' דראש חודש תמוז, יום שלישי, א' בתמוז. ככל ר"ח.
שבת פרשת חוקת, ה' בתמוז. מפטירים בנביא "ויפתח הגלעדי" (שופטים יא, א) עד "מפני בני ישראל" (יא, לג).
בחו"ל פרשת קרח. מפטיר "ויאמר שמואל אל העם" (שמואל א' יא', יד').
שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז. מפטירים בנביא "והיה שארית יעקב" (מיכה ה, ו) "עד והצנע לכת עם אלוקיך" (פרק ו פסוק ח).
מכריזים על צום י"ז בתמוז שיחול ביום חמישי.
בחו"ל – פרשת חוקת ובלק. מפטיר "והיה שארית יעקב" (מיכה ה', ו').
יום חמישי י"ז בתמוז, תענית ציבור (צום הרביעי). זמן עלות השחר 4.05 . אם התנה מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד עלות השחר. לפי המקובלים יכול רק לשתות. התפילה וקריאת התורה כבכל יום צום, בפ' ויחל (שמות לב, א), והסליחות המתחילות: "וארץ שפל רומי", "יום דימה רשע להכניעני", ואומרים אחרי מזמור של יום: "מזמור לאסף" (תהילים עט).
במנחה – קוראים "ויחל", ואין מפטירים, אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה הכוהנים המתענים עולים לדוכן. סוף התענית - 20:14.
הימים שמיום י"ז בתמוז, עד אחר ט' באב, נקראים "ימי בין המצרים". נהגו להחמיר בכמה דברים של מנהגי אבלות, כגון לא ללבוש בגד חדש. אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש. בברית מילה ובפדיון הבן יברך, ולא יחמיץ המצוה. סעודת שידוכין מותרת עד ר"ח אב, אך בלי כלי שיר. סעודת מצוה של ברית מילה ופדיון הבן, מותר אפילו בבשר ויין גם אחרי ר"ח (בלי תזמורת). ושידוכים בלא סעודה מעיקר הדין מותרים אפילו בט' באב, שמא יקדמנו אחר ברחמים. ויש מחמירים שאף בסעודות אלו אין אוכלים בשר.
נוהגים לומר תיקון חצות, אחר חצות היום (12:45) בימי בין המצרים.
שבת "דברי", פרשת פנחס, י"ט בתמוז. מפטירים בנביא (ירמיה א): "דברי ירמיה" עד "נאום ה'" (פרק ב, ג).
שבת "שמעו" פרשת מטות מסעי, כ"ו בתמוז. מפטירים בנביא (ירמיהו ב', י') "שמעו דבר ה'", עד "אלוקיך יהודה" (סוף פרק ב'). מוסיפים פסוק ד' מפרק ג' "הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שיחול ביום רביעי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
