ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
15 ביוני – 14 ביולי 2026
המולד: יום שני (15.6.2026) 6:46 בבוקר + 16 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל ו', ד' בתמוז (18.6.2026), עד ליל ג', ט"ו בתמוז (29.6.2026)
תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז (8.7.2026), שעה 7:30 בבוקר
ב' ראש חודש תמוז, יום ג', א' בתמוז (16.6.2026). נוהג ככל ראש חודש.
שבת פרשת חקת, ה' בתמוז (20.6.2026). [בחו"ל פרשת קרח]. מפטירים בשופטים יא,א: "ויפתח הגלעדי" עד א,לג "מפני בני ישראל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בלק. אבות פרק ה.
שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז (27.6.2026). [בחו"ל פרשת חקת-בלק]. מפטירים במיכה ה,ו: "והי' שארית יעקב" עד ו,ח "והצנע לכת".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת פנחס. אבות פרק ו.
יום ה', י"ז בתמוז (2.7.2026). תענית ציבור של שבעה-עשר בתמוז. עלות השחר 3:47 (בישראל). סליחות, "אבינו מלכנו", "ויחל". במנחה, "ויחל", הפטרה, "עננו", אבינו מלכנו, ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום, ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה. סוף התענית (בישראל) 20:12 (שקיעה – 19:54).
ימי "בין המצרים" הם מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב. אין מתחתנים, אין לובשים בגדים חדשים וכלים חדשים שמברכים עליהם "שהחיינו", ואין קונים אותם אפילו לשימוש אחרי תשעה באב. אין מסתפרים. (אָבֵל שכלו לו ימי השלושים קודם ראש חודש מנחם אב, מותר בתספורת. ואם אחרי ראש חודש – אסור עד אחרי תשעה באב). אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש, ובשבת יש אומרים שמותר לברך. (לדעת הגר"א מותר לברך על פרי חדש בימי חול, ומשנה ברורה הכריע שאם לא ימצא הפרי אחר תשעה באב תקנא,צח). מותר לברך שהחיינו על כל הנאה שאי אפשר לדחותה (הגריעב"ץ). סעודה של שידוכים מותרת עד ראש חודש אב. שידוכים בלי סעודה מותרים אפילו בתשעה באב. סעודת מצווה, כמו ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת, מותרת ללא ריקודים אפילו בבשר ויין גם אחר ראש חודש. מוזיקה עליזה אסורה. טיולים ורחצה, אפילו של תענוג, מותרים עד ראש חודש אב. ליטול הציפורניים לכבוד שבת מותר אף אחרי ראש חודש. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לערוך תיקון חצות בצוהרי היום בכל יום מי"ז בתמוז עד ערב תשעה באב, מלבד ערב שבת וראש חודש.
שבת פרשת פנחס, י"ט בתמוז (4.7.2026). שבת ראשונה של "תלת דפורענותא".
מפטירים בירמיהו א,א "דברי ירמיהו" עד ב,ג "נאם ה'".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת מטות. אבות פרק א.
שבת פרשת מטות ומסעי, כ"ו בתמוז (11.7.2026). בקריאת התורה אין להפסיק במ"ב המסעות. מפטירים בירמיהו ב,ד: "שמעו דבר ה'", עד ב,כח "היו אלהיך יהודה", ומוסיפים פרק ג,ד: "הלא מעתה"... "אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שחל ביום רביעי (15.7.2026). אין אומרים "אב הרחמים". (לדעת הגר"א, אומרים).
המולד: ליל רביעי (15.6.2026), 19:30 + 17 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת דברים. אבות פרק ב.
יום ג', כ"ט בתמוז (14.7.2026). במנחה אומרים יום כיפור קטן ואין אומרים תחנון. כדאי ללבוש בגדים מכובסים חצי שעה לפחות, כדי שאפשר יהיה ללובשם אחרי ראש חודש.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז כמנהג עדות מזרח
המולד: יום שני 6:46 + 16 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ג', ח' בתמוז, עד ליל ג', ט"ו בתמוז
תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז, שעה 7:30
ב' דראש חודש תמוז, יום שלישי, א' בתמוז. ככל ר"ח.
שבת פרשת חוקת, ה' בתמוז. מפטירים בנביא "ויפתח הגלעדי" (שופטים יא, א) עד "מפני בני ישראל" (יא, לג).
בחו"ל פרשת קרח. מפטיר "ויאמר שמואל אל העם" (שמואל א' יא', יד').
שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז. מפטירים בנביא "והיה שארית יעקב" (מיכה ה, ו) "עד והצנע לכת עם אלוקיך" (פרק ו פסוק ח).
מכריזים על צום י"ז בתמוז שיחול ביום חמישי.
בחו"ל – פרשת חוקת ובלק. מפטיר "והיה שארית יעקב" (מיכה ה', ו').
יום חמישי י"ז בתמוז, תענית ציבור (צום הרביעי). זמן עלות השחר 4.05 . אם התנה מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד עלות השחר. לפי המקובלים יכול רק לשתות. התפילה וקריאת התורה כבכל יום צום, בפ' ויחל (שמות לב, א), והסליחות המתחילות: "וארץ שפל רומי", "יום דימה רשע להכניעני", ואומרים אחרי מזמור של יום: "מזמור לאסף" (תהילים עט).
במנחה – קוראים "ויחל", ואין מפטירים, אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה הכוהנים המתענים עולים לדוכן. סוף התענית - 20:14.
הימים שמיום י"ז בתמוז, עד אחר ט' באב, נקראים "ימי בין המצרים". נהגו להחמיר בכמה דברים של מנהגי אבלות, כגון לא ללבוש בגד חדש. אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש. בברית מילה ובפדיון הבן יברך, ולא יחמיץ המצוה. סעודת שידוכין מותרת עד ר"ח אב, אך בלי כלי שיר. סעודת מצוה של ברית מילה ופדיון הבן, מותר אפילו בבשר ויין גם אחרי ר"ח (בלי תזמורת). ושידוכים בלא סעודה מעיקר הדין מותרים אפילו בט' באב, שמא יקדמנו אחר ברחמים. ויש מחמירים שאף בסעודות אלו אין אוכלים בשר.
נוהגים לומר תיקון חצות, אחר חצות היום (12:45) בימי בין המצרים.
שבת "דברי", פרשת פנחס, י"ט בתמוז. מפטירים בנביא (ירמיה א): "דברי ירמיה" עד "נאום ה'" (פרק ב, ג).
שבת "שמעו" פרשת מטות מסעי, כ"ו בתמוז. מפטירים בנביא (ירמיהו ב', י') "שמעו דבר ה'", עד "אלוקיך יהודה" (סוף פרק ב'). מוסיפים פסוק ד' מפרק ג' "הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שיחול ביום רביעי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











