ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אך הקיץ הוא יותר מסיפור של מזג אוויר ושמש, על אף שאלה דברים חשובים כשלעצמם. הקיץ הוא גם אווירה, תחושה של רגיעה מהקצב המסחרר של החיים והזדמנות לטעון מחדש את המצברים הרגשיים והגופניים. השיר האמריקני המפורסם של ג'ורג' ואיירה גרשווין מסכם זאת בתמציתיות יפה: "עונת הקיץ, והחיים קלים."
כאן, בישראל, קשה לתאר את החיים כקלים, אבל אפילו כאן הימים הבהירים הארוכים (לא יורד כאן גשם בקיץ) והעובדה שקצב החיים, הלימודים ואפילו המסחר מואט, תורמים לשינוי האווירה שתיארתי קודם. הילדים בחופשה מבית הספר רוב הזמן וקולות צחוק והתרגשות ממלאים את האוויר.
לפני כמה שנים, מחנך חרדי חשוב התגאה בפניי שחוץ מכמה ימים בסביבות תשעה באב, בבית הספר שלו אין לתלמידים שום חופשה. הזכרתי לו בעדינות את התשובה שנתן רבנו יצחק דמפייר (הנודע ללומדי התלמוד כ"ר"י" מהתוספות), נינו של רש"י ואחד מהעורכים הראשיים של התוספות לתלמוד. מלמד שפוטר על ידי מעבידיו מפני שהרשה לילד לקחת יום חופשה מלימודיו פנה לרבי יצחק וביקש ממנו לפסוק שיש להשיב אותו למשרתו. הרב יצחק פסק לטובת המלמד וציין שחופשה מהלימודים היא דבר שמועיל גם למורה וגם לתלמיד. אותו מחנך התרשם אולי ממה שהיה נראה לו בקיאותי, אבל עד כמה שאני יודע, לוח השנה בבית הספר שלו עוד לא השתנה בהתאם לרעיון הזה.
הקיץ היהודי מחולק לשלוש תקופות נפרדות. הראשונה היא זו שבה אנחנו מצויים כעת, משבועות ועד י"ז בתמוז. זאת לרוב התקופה הנעימה ביותר בקיץ מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת האווירה בה. עדיין יש ציפייה והתרגשות שנלוות לתוכניות הקיץ ויש הזדמנות להירגע וליהנות מהחיים ומטובם למרות הקשיים והאכזבות. זאת עונה לחתונות, לביקורים אצל בני משפחה, לנסיעות ולחופשות.
החלק הראשון והמהנה של הקיץ מסתיים בחטף כמעט עם בוא י"ז בתמוז ותקופת האבל על חורבן בית המקדש ועל הגלות. יוצאי גלויות אשכנז לא עורכים חתונות עד אחרי תשעה באב ונמנעים ככל האפשר מאירועים נעימים ומבילויים. יוצאי גלויות ספרד מתחילים את מנהגי האבלות מראש חודש אב או בשבוע שבו חל תשעה באב עצמו. מכל מקום, התקופה השנייה הזאת של הקיץ היא נקודת שפל ליהודים, תקופה כבדה מזיכרון, חרדה ועצבות כואבת. תקופה זו מאפשרת לנו אמנם להעריך את מה שהשגנו ואת ההתקדמות שהתרבות עשתה ב-1,983 השנים שחלפו מאז החריבו הרומאים את בית המקדש בירושלים, אבל היא גם מראה לנו בחריפות את הדרך שעוד יש לעשות כדי לפצות על האובדן הזה.
התקופה האחרונה של הקיץ היא מתשעה באב עד ראש השנה. זאת כבר תקפה עמוסה. חודש אלול מציין את התקרבות ראש השנה ויום כיפור, בתי הספר חוזרים לפעילות (בַּזמן השנה, כך נקווה) וקצב החיים מתגבר בציפייה לקראת החגים שהולכים וקרבים. סוף הקיץ מביא עמו עצבות שנובעת מהפרידה ממנו אך גם ציפייה לשנה החדשה וליתרונות ולהישגים שהיא יכולה להביא עמה. הידיעה שהחגים ממש מעבר לפינה היא נחמה של ממש כשנפרדים בעצב מן הקיץ, מחומו, מיופיו ומהרוגע שהוא מביא עמו.
לוח השנה היהודי הוא באמת מלאכת מחשבת אלקית. הוא נועד לתת לבני האדם את היתרונות הגדולים ביותר שיש בשפע, בנעימות, בציפייה ובמשמעות. אני חושב שהוא משיג את המטרה הזאת בצורה יעילה ונבונה ביותר. זאת דוגמה נוספת לכך שהתורה היא ספר שמדריך את בני האדם ומאתגר אותם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
