ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
22 באוקטובר – 20 בנובמבר 2025
המולד: ליל רביעי אחר חצות (22.10.2025) שעה 0:54 ו-8 חלקים
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ד' בחשוון (25.10.2025), ועד ליל רביעי י"ד בחשוון (5.11.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל חמישי, ח' בחשוון (29.10.2025) ועד תחילת ליל חמישי ט"ו בחשוון (5.11.2025) (שעה 19:16).
ב' ראש חודש מרחשוון, יום ה', א' מרחשוון (23.10.2025). תפילה כאתמול.
שבת פרשת נח, ג' במרחשוון (25.10.2025)
קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מפטירים בישעיה פרק נ"ד "רני עקרה" עד "מרחמך ה'", ויש שממשיכים גם "עניה סוערה" עד "כי פארך". מברכים המתענים "שני-חמישי-שני". וכשיש חתן או בר מצווה – מברכים את המתענים במנחה.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת "לך לך". אומרים "צדקתך צדק".
מוצאי שבת ד' במרחשוון (26.10.2025) עוברים לשעון חורף
יום א' , ד' במרחשוון (26.10.2025). מי שבדעתו להתענות מחר – יקבל עליו תענית בתפילת מנחה.
יום ב', ה' במרחשוון (27.10.2025). תענית שני קמא. (עלות החשר 4:21).
סליחות לשני קמא אחרי חזרת הש"ץ (יש מקומות בארץ שמחליפים הפזמון "מלאכי רחמים", ואומרים "ישראל נושע", וביום חמישי "מלאכי רחמים"). בכל אמירת סליחות אומרים גם את הפזמון "אל נא רפא נא". אבינו מלכנו. והוא רחום. אל ארך אפים. קוראים לשלושה בפרשת השבוע.
במנחה – אם יש עשרה מתענים – קוראים "ויחל" וברכת כהנים כבתענית ציבור.
יום ד', ז' במרחשוון (29.10.2025). בארץ ישראל מתחילים בערבית מתחילים לומר "ותן טל ומטר" בברכת השנים.
שכח ולא אמר טל ומטר, ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'", מסיים הברכה, ואומר לפני ברכת "תקע בשופר" (וי"א שאומר בשומע תפילה - מ"ב קי"ז ט). נזכר לאחר שהתחיל "תקע" אומר ב"שומע תפילה". נזכר לאחר שהתחיל "רצה", חוזר לברכת "ברך עלינו". נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה. שליח ציבור ששכח לומר "טל ומטר" בתפלה בלחש אינו חוזר, אבל אם שכח בחזרת הש"ץ חוזר. המסופק, אם התפלל 90 תפילות מאז שהתחילו לומר "טל ומטר" אינו חוזר.
בן חו"ל שבא לא"י, או בן א"י שיצא לחו"ל, אם דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני מקומו, ואם לאו - כבני המקום שבא לשם (פר"ח). ואם הוא חזן העובר לפני התיבה - יתפלל כמנהג המקום. בעל "ברכי יוסף" פוסק שאפילו דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני המקום שבא לשם. לדעתו בן א"י שיצא לאחר ז' במרחשון, והתחיל לשאול טל ומטר, אינו פוסק. חכמי הספרדים פוסקים כ"ברכי יוסף".
יום ה', ח' במרחשוון (30.10.2025): תענית חמישי של "שני-חמישי-שני", כנהוג. (עלות השחר: 4:23)
שבת פרשת לך-לך, י' במרחשוון (01.11.2025)
מפטירים בישעיהו מ, כז "למה תאמר יעקב", עד מא, טז "בקדוש ישראל תתהלל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וירא.
יום א', י"א במרחשוון (2.11.2025). יום פטירתה של רחל אמנו. רבים פוקדים את קברה.
יום ב', י"ב במרחשוון (3.11.2025). תענית שני בתרא, כנהוג. (עלות השחר 4:25).
שבת פרשת וירא, י"ז במרחשוון (23.10.2021)
מפטירים במלכים ב פרק ד פסוק א: "ואשה אחת". הספרדים מסיימים "ותאמר שלום", והאשכנזים ממשיכים עד "ותשא את בנה ותצא".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת חיי שרה.
יום א', י"ח במרחשוון (8.11.2025)
בארץ ישראל
עבר יום י"ז במרחשוון, זמן רביעה ראשונה, ולא ירדו גשמים, מתחיל הש"ץ לומר בברכת "שומע תפילה" תפילת "ועננו בורא עולם", ומתחילים לנהוג סדר תעניות של יחידים. אם התענו על הגשמים ונענו לפני חצות היום, אומרים ברכת הודאה והלל הגדול. אם ירדו גשמים לאחר תקופת יובש, צריך לומר ברכת הודאה והלל.
שבת פרשת חיי שרה, כ"ד במרחשוון (15.11.2025)
מפטירים במלכים א, א "והמלך דוד זקן", עד א, לא: "אדוני המלך דוד לעולם". מברכים חודש כסלו שיחול ביום שישי (21.11.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: יום חמישי, שעה: 13:38 (+9 חלקים)
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תולדות.
יום ה', כ"ט במרחשוון (20.11.2025). המתענים בערב ראש חודש אומרים יום כפור קטן. אם יש עשרה מתענים במנחה, קוראים "ויחל" אבל לא אומרים תחנון.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מרחשוון כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל רביעי בצהרים שעה 0:54 ו-8 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ה', ח' במרחשוון, עד תחילת ליל ה' ט"ו (שעה 19:16).
א' דר"ח מרחשון, יום רביעי, ל' בתשרי.
דיני ראש חודש: בערבית מתחילים ב"ברכי נפשי". ואומרים בעמידה "יעלה ויבוא". (דיני יעלה ויבוא - ראה להלן). בשחרית אומרים הלל בדילוג ובלי ברכה, (ויש שנהגו לברך לקרוא תא ההלל), קדיש תתקבל. אומר "ואברהם זקן", בריך שמיה, י"א יהי רצון הכתוב בידור, וטוב שלא לאומרו. מוציאים ספר תורה, וקורין לארבעה בפרשת פנחס (כח, א): "וידבר ה' אל משה" וגו'. קוראים לכהן מ"וידבר" עד "עולה תמיד", חוזרים ללוי פסוק "ואמרת להם" עד "רביעית ההין", ולשלישי קוראים מ"עולת תמיד" עד "ונסכה", ולרביעי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". חצי קדיש, אשרי ובא לציון, בית יעקב, שיר המעלות,
מזמור של יום, הושיענו. מחזירים ספר תורה למקומו, חולצים התפילין לאחר ח"ק, מתפללים מוסף של ראש חודש. לאחר חזרת הש"ץ תתקבל ואומרים "ברכי נפשי", קדיש יהא שלמא, "קוה אל ה'" ו"פיטום הקטורת", עלינו לשבח. אסור להתענות בו, ויש נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בר"ח.
דיני "יעלה ויבוא": שכח "יעלה ויבוא" בערבית, אם נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא", וממשיך "ואתה ברחמיך". אם אמר "ה'" – אינו חוזר, ואומר "יעלה ויבוא" לפני "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון.
אם שכח בשחרית ובמנחה, דינו זה: נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא", ואחר כך "ואתה ברחמיך" וכו'. אמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", יאמר "יעלה ויבוא", ימשיך "ואתה ברחמיך" ויסיים "ברוך אתה ה' המחזיר" וכו'. סיים הברכה, יאמר אחריה "יעלה ויבוא" וימשיך "מודים". אם המשיך ונזכר ב"מודים" עד "יהיו לרצון" האחרון - חוזר ל"רצה". נזכר אחר שאמר "יהיו לרצון" האחרון, אפילו לא עקר רגליו - חוזר לתחילת התפילה.
ב' דר"ח, יום חמישי א' מרחשון. נוהגים כבכל ר"ח.
שבת פרשת נח, ג' במרחשוון. מפטירים בישעיהו נד "רני עקרה" עד "אמר מרחמך".
במוצאי שבת ד' במרחשון עוברים לשעון חורף
ברכת הלבנה נוהגים לומר אחר ז' ימים מעת-לעת מהמולד.
יום רביעי, ז' מרחשון. מתחילים לומר בערבית של לילו: "ברך עלינו". שכח ואמר "ברכנו" דינו כדלקמן: נזכר לפני "ברוך אתה ה'" של "מברך השנים", חוזר ל"ברך עלינו". אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "למדני חוקיך" ויאמר "ברך עלינו". סיים "מברך השנים" יאמר במקום "ותן טל ומטר לברכה". התחיל "תקע" - ימשיך, ובאמצע "שמע קולנו", לפני "כי
אתה שומע", יאמר "ותן טל ומטר לברכה". התחיל לברך "ברוך אתה" ונזכר, יאמר "ותן טל". אמר "ברוך אתה ה'" ונזכר, יסיים "למדני חוקיך". יאמר "ותן טל ומטר" וימשיך "כי אתה שומע תפילת". סיים שומע תפילה יאמר שם "תן טל". התחיל "רצה" עד "יהיו לרצון" האחרון, אם נזכר חוזר ל"ברך עלינו" וממשיך משם כסדר "תקע". נזכר אחר "יהיו לרצון" האחרון - חוזר לראש התפילה.
בחו"ל - ממשיכים לומר "ברכנו" עד 60 יום לתקופה שהוא ט"ו בכסליו (5 בדצמבר למניינם).
שבת פרשת לך-לך, י' מרחשון. מפטירים בנביא (ישעיה מ, כז): "למה תאמר יעקב" עד "בקדוש ישראל תתהלל" (ישעיה מא, טז).
שבת פרשת וירא, י"ז מרחשון. מפטירים במלכים ב, ד, א "ואשה אחת" עד (כג) "ותאמר שלום".
שבת פרשת חיי שרה, כ"ד מרחשון. מפטרים במלכים א, א, א, "והמלך דוד זקן" עד (לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם". מברכים חודש כסלו שיחול ביום ו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
