ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
באופן מפתיע נראה כי התלכדו להם אירועים היסטוריים מיוחדים דווקא לחיבור המיוחד הזה שבין שבת לפסח, כלומר לערב פסח שחל בשבת. כך למשל, הקמת המשכן הייתה בשנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים, וזו חלה בא' בניסן, יום ראשון בשבת (שבת פז, ב), וכשבועיים לאחר מכן היה ערב פסח בשבת. עובדה מיוחדת נוספת היא שהקרבת קורבן הפסח באותה שנה הייתה ההקרבה היחידה שעשו בני ישראל כל זמן נדודיהם במדבר (רמב"ן לבמדבר ט, א).
עובדה מפתיעה נוספת שמצטרפת לסיפור ההיסטורי היא שלאחר ארבעים שנה, כששבו בני ישראל להקריב קורבן פסח בכניסתם לארץ, אף אז חל ערב פסח בשבת (סדר עולם פרק יא, רא"ש פסחים פרק י, סימן יג), ואת הקרבת הקורבן עשו, שוב, בשבת! אם כן, פסח הקמת המשכן ופסח הכניסה לארץ שניהם היו ערבי פסחים שחלו בשבת. אבל בכך הדבר לא נגמר.
עליית הלל מבבל בערב פסח שחל בשבת
עוברות להן כ־1280 שנה (מב' אלפים תמ"ח עד ג' אלפים תשכ"ח, על פי הגמרא במסכת שבת, דף טו), ועובדה היסטורית מסתורית נוספת נערמת לה: "פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת. שכחו ולא ידעו אם (קורבן) פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו" (פסחים סו, א).
הלל אכן מוכיח לבני בתירא, נשיאי ישראל דאז, מאותו פסח שהיה במדבר שנאמר בו "במועדו", שאכן קורבן פסח דוחה את השבת. "מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח" (שם). בתלמוד הירושלמי (פסחים ו, א) מדגישים שהסיפור הזה, שהגמרא מספרת אותו כבדרך אגב, הוא מאורע שמימי של ממש. שאל שם רבי אבון איך ייתכן שלא ידעו בני בתירא את ההלכה הזאת, הרי לא ייתכן שיעברו שני מחזורי שמיטה בלי שיחול ערב פסח בשבת! על כך עונה הירושלמי שנתעלמה מהם ההלכה הזאת כדי ליתן גדולה להלל.
מדוע? מה כל כך חשוב לתת גדולה להלל הזקן? נכון שהלל היה אדם גדול בתורה, אך גם בני בתירא היו גדולים! את הסוד הזה גילה החתם סופר לקהל בדרשת שבת הגדול בשנת תקפ"ח, שאף בה חל ערב פסח בשבת. לדבריו, התשובה לכך טמונה בייחוסו של הלל הזקן.
הרמב"ן מבאר כי ברכת יעקב אבינו ליהודה, "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", מחייבת תמיד לחזור להנהגה מבית יהודה. כך הוא מסביר את העובדה ההיסטורית שמכל בית חשמונאי, למרות כל חסידותם והטובות שעשו לישראל, לא נשאר שריד ופליט: "ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה... וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם... וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל: כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא (בבא בתרא ג, ב), שנכרתו כולם בעוון הזה" (רמב"ן לבראשית מט, י).
הלל הזקן, לעומת זאת, היה צאצא ישיר של דוד המלך. "והלל זה הוא מבני שפטיה בן אביטל בן דוד" (הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה, פרק ג). ואכן, הגמרא בסנהדרין מבארת כי הפסוק התקיים בבני בניו של הלל: "תניא 'לא יסור שבט מיהודה' - אלו ראשי גלויות שבבבל שרודין את ישראל בשבט. 'ומחוקק מבין רגליו' - אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים" (סנהדרין ה, א). אם כן, גם חזרת ההנהגה לידי בית דוד התרחשה בשל ערב פסח שחל להיות בשבת.
ערב פסח שחל בשבת – סגולה לגאולה
החתם סופר חותם את הגילוי שלו באמירה חדה: "מזה נראה שזמן כזה ראוי לגאולה יותר!". אבל האמירה הזאת איננה יתומה. יש לה מקבילה שאף מחדדת את העניין, והחידוד הזה, כמה לא מפתיע, מתבאר אף הוא בערב פסח שחל בשבת.
הגמרא בפסחים (יג, א) מספרת כי נחלקו רבי אלעזר איש ברתותא וחכמים מה דינן של התרומות העשויות חמץ שהן טהורות, בערב פסח שחל בשבת: האם יש לשרוף את הכול ולהשאיר רק שתי סעודות לצורך השבת, או שיש להשאיר הכול – כדי לא לשרוף תרומה טהורה לשווא – ובשבת בבוקר לאחר סיום הסעודה להיפטר משאר החמץ.
חילופי הדברים שבין התנאים מעט מפתיעים. רבי אלעזר טוען שאין טעם להשאיר יותר משתי סעודות, כי כבר אין סיכוי שיימצאו בעיר עוד כהנים שיאכלו מהתרומה הזאת עד שייכנס איסור אכילת חמץ, ואילו חכמים טוענים שייתכן ויש כהנים שישנים בקרבת העיר ואלו ייכנסו ויוכלו לאכול עד שבת בבוקר את כל התרומות.
על טענת חכמים, שנראית מעט דחוקה, שואל רבי אלעזר: מדוע אם כן אתם מסכימים שתרומות טמאות או מסופקות יש לשרוף? אולי יבוא אליהו הנביא לבשר את הגאולה והוא גם יכשיר את התרומות הטמאות?! על כך ענו לו חכמים: "מקובלנו שאליהו לא בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח" – כלומר, משום שיש צורך לעסוק בהכנת סעודות השבת, אליהו הנביא לא יבוא בערבי שבתות וימים טובים.
הסיום של הסיפור מפתיע: "אמרו: לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא". איך ייתכן, שלמרות הטענה הדי טובה של חכמים, בכל זאת קבעו הלכה כרבי אלעזר?! ומה היה כל כך חשוב לקבוע את ההלכה הזאת מיד במקום?
התשובה נעוצה בסוד שהתגלה אצל החתם סופר: את הטענה הזאת, שדווקא בערב פסח שחל להיות בשבת לא יבוא אליהו הנביא, אי אפשר היה להשאיר אפילו רגע אחד! הלוא ערב פסח שחל בשבת דווקא הוא המתאים ביותר להיות מוכן לגאולה! דווקא בשבת זו אין שום טורח, ודווקא בה כיום המסוגל לגאולה מתאים שאליהו הנביא יגיע לבשר לישראל: הגיע זמן גאולתכם! (על דיוני הפוסקים היאך יכול לבוא למרות איסור תחומין ועוד, עיינו בילקוט הביאורים מהדורת מתיבתא פסחים יג, א).
קדושת השבת המקדשת לישראל ולזמנים
מה יש בו בחיבור הזה שהופך אותו לכל כך מתאים לגאולה? צריך להבין שההתלכדות הזאת של שבת שממנה צומח פסח היא למעשה החיבור האולטימטיבי בין שלוש הקדושות החורזות את העולם.
הגמרא (ברכות מט, א) מבארת כי אנו מברכים "מקדש השבת וישראל והזמנים", משום שקדושת השבת קבועה וקיימת מימי בראשית. קדושה זו של השבת מקדשת את ישראל, והם אלו שמקדשים את הזמנים. והנה, בערב פסח שחל בשבת מתלכדות שלוש הקדושות הללו לחוט חורז אחד ללא הפסק: ישראל מתקדשים בשבת, ומיד בלי שום הפסק של חולין, שום חוצץ שיכול לעמעם את הקדושה הזאת, שום דבר מפריד שיכול לגרום לעם ישראל לאבד את הקדושה העליונה שהשבת השרתה עליו, הולכים ישראל ומקדשים את הזמנים, והופכים יום חול ליום טוב – ליום שבו ההארה האלוקית מתקנת את המציאות. יום שבו נבקעים שערי החול, נקרעת טומאת מצרים המצרה לעולם ומכניסה אותו למדמנה של רדיפת החומר ולמעגל הטבע הסגור, ומתגלה לכל העולם כולו כי יש גואל לישראל ויש גואל לעולם.
השנה כולנו הרגשנו טלטלה גדולה. מאורעות המלחמה, שכבר כשנה וחצי עוברים על העם, יחד עם שאר המאבקים שבין האור לחושך, גרמו לה לשנה להיות קשה. אך מאידך יש בשנה הזאת גם מתנה גדולה. יש בה מתנה של בירור אמיתות יסוד וחזרה למקורות. ראויה היא השנה שיחול בה ערב פסח בשבת. ראויה היא שנה זו, יותר מכול, לגאולה. לגאולת העם, לגאולת הארץ, לגאולת הנפש והרוח. לשנה הזאת בירושלים הבנויה!
הכותב מכהן כר"ם בישיבת מעלות יעקב, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר 'טעם הפרי' על החגים
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








