ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
בפרשיות אלו אנו קוראים על תחילת המאבק בין יב השבטים, מאבק שמתחיל בספר בראשית ונמשך לכל אורך התנ"ך, יש לשאול מדוע ה' הטוב לא גלגל שיהיה שבט אחד ובכך ימנע את המאבקים העתידיים, מדוע צריך את ריבוי השבטים הנ"ל?
ישנם שני מושגים דומים אך שונים, והם אחדות ואחידות. אחידות פרושה שכולם מתנהגים בצורה אחידה, כולם חושבים אותו דבר, ועושים אותו דבר, מדגישים את אותם דברים, הכל אחיד.אחדות לעומת זה פרושה: שישנם דעות רבות שונות ומגוונות וכל אחד אוחז בדעתו ובדרכו וחי על פיה, אך הוא חי באחדות עם עוד קבוצות אחרות שלא מבינים ורואים את החיים כפי שהוא רואה אותם. יש לו דעה ויש לו דרך, אך הוא גם מכבד וחי בהרמוניה ואף לומד כל הזמן מהדעות האחרות שנמצאים בסביבתו.
שפה אחת ודברים אחדים
בפרשת נח אנו קוראים על דור ההפלגה שחטאו בכך שהם בנו את מגדל בבל, חטא שבעקבותם הם נענשו, והפיצם ה' על פני כל הארץ. האמת נתנה להאמר, לא ברור מה היה חטאם, שהרי אם נאמר שחטאם היה שרצו לבנות בניין גבוהה כדי להגיע לשמיים, מדוע בנו את המגדל בבקעה ולא בהר או לפחות במישור?
במקרים שלא מפורש בתנ"ך מה היה החטא עלינו להתבונן בעונש וממנו ללמוד מה היה החטא, שכן כל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה.
עונשם של דור ההפלגה היה הפירוד, הם פיזרם והפיצם ושינה את לשונם, משמע שחטאם היה האחדות. בתחילת פרשה זו נאמר: "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". אחידות זו היא עצם חטאם של דור ההפלגה, שכן בתחילת הבריאה רצה ה' שדווקא יתרבו הגוונים והדעות והשפות על מנת שיתפתח העולם. לא היה שייך בדור זה להגיע לאחדות קודם שכל קבוצה תפתח את עצמה את כישרונותיה, דעותיה.
דבר זה יהיה נכון לאחר כמה אלפי שנות דור ברגע שתתפתח האנושות ויתרבו הגוונים שאז הם יתאחדו ילמדו אחד מהשני.
למה יצאו ישראל לגלות?
המהר"ל מבאר כי אחד מסיבותיה של הגלות היא לגרום לכך שישראל ילמדו מכל האומות את היתרונות והדברים הטובים שיש בהם - שכן גם מהגויים יש מה ללמוד "חוכמה בגויים תאמין"- ויחזרו לארץ ישראל ויבנו אומה משוכללת הכוללת בתוכה מלבד את זהותה שלה, את כל הדברים הטובים שיש אצל האומות.
מה שמו של המשיח
הגמרא (סנהדרין צח:) מבארת כי נחלקו התלמידים לגבי שמו של המשיח: התלמידים של רבי שילא אמרי שילה שמו, והתלמידים של רבי ינאי אמרי ינון שמו, התלמידים של רבי חנינה אמר חנינה שמו, ויש אומרים מנחם שמו. ואמרו חכמי הרמז כי משיח הם ראשי תיבות של השמות של כל החכמים הנזכרים מ- מנחם ש- שילה י- ינון ח- חנינה.
ונראה לומר כי הרעיון שעומד מאחרי עניין זה הוא שמי שסובר שרק מרבי מנחם יצא המשיח טועה ומטעה, ומי שסובר שרק מרבי שילה יצא המשיח, אף הוא טועה ומטעה, שכן המשיח הוא כולל ומאחד את הדעות, על ריבוי הגוונים המצוי בתוכם.
אחד ולא אחיד
גם בימינו לצערנו אנו מוצאים כי ישנם חכמים המכבדים רק את דעתם שלהם ומזלזלים בכל דעה שקצת שונה מהם, וחבל, שכן יב שבטי י'ה נוצרו מראש על דעת כך שהם יהיו שונים, ויהיו בניהם חיכוכים והכל למען המטרה הסופית שביום ההוא יהיה ה' אחד.
אחד ולא אחיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
