ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המסר של פרשת השבוע, פרשת ויחי, הוא להתאחד. לפחות כל אלו הקוראים בשם ד', כל הנאמנים לתורה. "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מט ; א). ואמרו חכמים במדרש (בראשית-רבה צח ; ב): רבנן אומרים: ציוה אותם על המחלוקת. אמר להם: תיהיו כולכם באסיפה אחת. וזה מה שכתוב (יחזקאל לז ; טז): "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתֹב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד, וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו". "חברו" כתיב, "חבריו" קרי. נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה. מה כתוב אחריו - "ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ".
הפער אז, בין האחים, בין השבטים, היה גדול ועצום. על זה קראנו בפרשות הקודמות, ויעקב קורא לבניו להיות מאוחדים. הפער היום בין חלקי הציבור הדתי אינו גדול יותר מאז, וגם עכשיו אנחנו קרואים להתאחד. המצב הרוחני והמצב החברתי והמצב המדיני תובעים מאיתנו, מהציבור הדתי, לאסוף את כל הכוחות יחד, על-מנת לעצור את ההתדרדרות הרוחנית. דמותה הרוחנית של המדינה וגורלה של ארץ-ישראל נמצאים על כף המאזנים, וצריך להתרומם מעל הקטנוניות והכיתתיות.
כל הדוגלים בשם ד' נקראים לפעול יחד למען שמו יתברך. מה נפלא יהיה המראה כשרבנים גדולי ישראל מכל החוגים ישבו יחדיו ויקראו יחד להצביע לרשימה דתית מאוחדת. כבר היה כדבר הזה בימים הראשונים של קום המדינה, וכעת המצב דומה למה שהיה אז, וצריך גם היום להתאחד. אין ספק שאחדות כזאת תפיח רוח גדולה בליבו של כל הציבור הדתי, תהיה הרגשה של התרוממות והתעצמות.
אמנם בשוליים יימָצאו בודאי קיצוניים, מכל הצדדים, שיתנגדו, ויחשבו שהליכה משותפת כזו היא פשרה מופרזת, שיש בה פגיעה בעקרונות. יהיו כאלה שיאמרו, איך נצביע לרשימה שיש בה אנשים שלגמרי לא מקובלים עלינו. אבל אלו יהיו מעטים. אלה יהיו אנשים שלא קוראים את תמונת המצב של עכשיו ולא רואים את המציאות הכללית. אבל רוב-רובו של הציבור הדתי יתלהב ממהלך כזה, יתפעם מהיחד של הרבנים גדולי-הדור, מכל החוגים. זה ימשוך מאד את הציבור הגדול של שומרי מצוות ומסורתיים שהצביעו עד עתה למפלגות חילוניות, וכעת זה ימשוך אותם להצביע לרשימה הדתית. הציבור אוהב להיות שייך למחנה גדול, למחנה שמשפיע. ומלבד הערך העצמי שיש באחדות זו, מלבד הנחת-רוח שזה יעשה בשמים לריבונו של עולם שרוצה לראות את בניו מאוחדים, זה גם יביא תועלת מעשית. נציגות הציבור הדתי בכלל תגדל. המאבק על הקולות לא יהיה בתוך המחנה הדתי, אלא מבחוץ. מי יתן וקריאה זו, לאחדות המחנה הדתי, תתקבל.
פרק ב
י"ב בטבת ה'תשנ"ו
כולם יודעים כמה מגונה המחלוקת. כולם יודעים כמה מזיקה המחלוקת. כולם יודעים כמה חשובה האחדות, וכולם יודעים כמה מועילה האחדות. "ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדֹפו" (ויקרא כו ; ח). ופירש רש"י: "וכי כך הוא החשבון, והלא לא היה צריך לומר אלא 'מאה מכם שני אלפים ירדופו', אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה". כולם יודעים כמה מועילה האחדות, אבל יצר המחלוקת חזק מכל הידיעות האלה. ולמרות שכולם יודעים שהמחלוקת רעה, אין כח להתגבר עליה. יצר-הרע של המחלוקת בא כביכול בשם-שמים ואיך אפשר לעמוד נגדו.
כולם יודעים שהסיבה שהביאה לנפילת הימין והדתיים בבחירות, היתה הפירוד במחנה הימין והדתיים. לימין ולדתיים היו תשע מפלגות, ולעומת זה, לשמאל - שתי מפלגות בלבד. אמנם ההתפלגות המרובה נבעה מאידאולוגיות עמוקות, מדביקות בהשקפות, מחוזק של אמונה. אבל כל תפקיד המפלגות הוא להצליח להגשים את השאיפות, והפילוג הוא שורש הכשלון. על-כן הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות עכשיו כדי לתקן את המעוות, הוא להתאחד.
מדוע אנשי האמונה ואנשי ארץ-ישראל נתונים בהלם עמוק ואינם מצליחים להרים ראש? מפני שהם מפולגים! כל מחנה לעצמו, הוא קטן וחלש לעמוד מול גלי ההתקפות הבאים מהשמאל ופוגעים בתורה ובארץ-ישראל. רק ביחד אפשר להדוף את הגלים העכורים הללו.
רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל אומר, שבנקודה שהאדם מרגיש בה חולשה במיוחד, בדבר שיצר-הרע תוקף אותו יותר מכל, זה מוכיח שזה הדבר החשוב ביותר שעליו לעשות, שזה ייעודו העיקרי. ועל-כן יצר-הרע תוקף אותו דוקא בזה ומנסה למנוע מהאדם למלא את תפקידו העיקרי. כך גם יש לומר כלפי הדור: לכל דור יש תפקיד מיוחד. מהו תפקידו המיוחד, העיקרי, של הדור שלנו? זה אפשר ללמוד במה שהיצר-הרע תוקף בו ביותר. ונדמה כי יצר המחלוקת הוא הגדול מכולם. הוא חודר למעוזים האיכותיים והטובים ביותר. הוא נמצא בתוך מחנה אנשי האמונה שומרי התורה. הוא מרקד בין תלמידי-חכמים. זה סימן שעניינו העיקרי של הדור שלנו הוא להתאחד. וכמה זה מתאים לתקופה זו בה עם ישראל מתקבץ לארץ-ישראל ומקים את חייו הציבוריים-לאומיים בארץ קודשו.
צריכה להדהד באוזנינו תוכחתו של רבי שמעון בר-יוחי כלפי אותו תלמיד-חכם שזילזל בהוראתו (שבת לד.): "זונות מפרכסות (- את שער חברתה להיות נאה - רש"י) זו את זו, ותלמידי-חכמים לא כל-שכן?". המחריבים מתאחדים למטרתם וזה נותן להם את הכח. היתכן שהבונים יהיו מפולגים ומפורדים? היתכן שהציבור הלאומי והציבור הדתי יהיו מפולגים ולא מאוחדים? קשה מאד להתאחד. כל אחד בטוח בדרכו המיוחדת. איך אפשר להתאחד? אך גם אם קשה מאד להתאחד, אין ברירה, וחייבים להתגבר על הקושי. "חִזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לד'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
