ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
א.
כ"ג במרחשון ה'תשנ"ג
יש טוענים שרבנים לא צריכים להתערב בפוליטיקה, שרבנים צריכים להיות מחוץ לפוליטיקה! והשאלה היא אפוא, מדוע פורום רבני יש"ע משמיע דעות פוליטיות בענין שיחות השלום, האוטונומיה וכדומה?
כאשר נשאל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מה דעתו על התערבות רבנים בפוליטיקה, השיב: הרבנים מחוייבים על-פי התורה להתערב בפוליטיקה, אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה (דברים א ; יז): "לא תגורו!" ופעם אחת כאשר בעקבות דברי הרב צבי יהודה נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה, השיב הרב: 'איני מבקש את רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת אני מחויב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה. היא קדושה'.
והדברים כפשוטם, כי התורה מתפשטת ומאירה את כל המציאות ומדריכה אותנו בכל תחומי החיים. אין דבר במציאות שהוא מחוץ להדרכת התורה. התורה מדריכה את האדם בלבושו: ציצית, שעטנז; בבנין ביתו: במזוזה ובמעקה; באכילתו ובהליכתו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", - לכל המצבים ולכל הזמנים ישנה הדרכה בתורה כיצד לנהוג, כיצד לחיות. ואם בדברים האישיים הפרטיים יש הדרכה מלאה, קל-וחומר שיש הדרכה של תורה בענינים הנוגעים לכלל ישראל, לכללות האומה. משום מה יש כאלה שחושבים בטעות שהתורה עוסקת רק בהדרכת האדם הפרטי, ובענייני הציבור בכללותו, אין התורה עוסקת, אך זו כמובן טעות.
שמא נובעת הטעות הזו כתוצאה מהגלות הארוכה, שבה עם ישראל חי במדינות הגויים, והגויים הם שעסקו בניהול המדינות ובענייני הכלל, ואילו ישראל חיו חיים פרטיים, ועל-כן לא היה ביטוי לדעתה של תורה בעניינים כלליים, ואפשר היה להתרשם כאילו ענייני הכלל אינם שייכים להדרכת התורה. ואולי מקור הטעות הוא מהשוואת התורה לדתות זרות חס-ושלום.
בין כך ובין כך, תהיה סיבת הטעות אשר תהיה, צריך לדעת שיש בתורה הדרכה בכל התחומים, הכלליים והפרטיים. ועל-כן חובת כל תלמיד-חכם וכל רב בישראל, להשמיע את דעת התורה ולהדריך את הציבור על-פי התורה, ואסור לו להירתע מלהשמיע את דבריו, גם אם הם יעוררו התנגדות. ועל זה אמרה התורה: "לא תגורו מפני איש!". ענייני ההתיישבות בארץ-ישראל, והשלטון של עם ישראל בארץ-ישראל כולה, הם ענייני תורה מובהקים, וכל רב צריך לפעול בכל דרך להשפיע לקיום מצות התורה של "וירשתם אֹתה וישבתם בה" (דברים יא ; לא), ולהזהיר מפני הלאו של תורה של "לא תחֹנם" - לא תתן להם חניה בארץ-ישראל (רשי דברים ז ; ב), ודברים אלו נוגעים גם להלכות פיקוח-נפש.
נכון עושים רבני יש"ע שדורשים את חיזוק השליטה של צה"ל ביש"ע ובלימת גל הטרור, חיזוק ההתיישבות ביש"ע ובכל ארץ-ישראל כולה. הם עושים כדת וכהלכה כאשר הם מתערבים בנושאים הלכתיים אלו, שיש אחרים שקוראים להם "נושאים פוליטיים".
ב
י"ד בכסלו ה'תשנ"ו
בענין זה כתב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו שו"ת "משפט-כהן" סימן קכד (עמוד שטז): "ומתוך הקדושה שיש בכללות כנסת-ישראל צריכה להיות גם הנהגת המלכות שלה על-פי התורה . ועל-כן צריך המלך שני ספרי תורה - ספר תורה אחד בתור איש ישראל, ושֵני בשביל ללמוד הנהגת המלוכה". כלומר כל אדם מישראל מצוּוה לכתוב לעצמו ספר תורה אחד, והמלך מצווה לכתוב שני ספרים: ספר תורה אחד כמו כל אדם מישראל, והשני ספר תורה מיוחד שממנו ילמד המלך הנהגת המלוכה. ללמדך שהנהגת המלוכה צריכה להיות על-פי התורה. והרב מוסיף שם, שהצדוקים הם שלא רצו שהתורה היא שתנהיג את הציבור. הם כפרו בקדושת כלל ישראל וכפרו בקדושת תורה שבעל-פה; הם רצו להיות ככל הגויים בתור קיבוץ לאומי בלבד, בלי קדושת כלל ישראל ובלי קדושת תורה שבעל-פה.
יש להסיק אפוא מדברי מרן הרב, שאמנם הלכות ציבור שונות מהלכות יחיד, ולזה צריך ספר-תורה בפני עצמו, אבל סוף-סוף גם הנהגת הציבור צריכה להיות על-פי התורה. והמשנה בסנהדרין (א; ה) אומרת, שבענייני ציבור, כגון לצאת למלחמה, יש להיוועץ בסנהדרין, לשמוע את חוות דעת התורה. אכן בנושאים ציבוריים הנוגעים לכלל ישראל, בהם יש להיוועץ בסמכות התורנית הגדולה ביותר, בזה לא רשאי תלמיד-חכם יחיד להחליט ולפסוק, אלא סנהדרין גדולה של שבעים ואחד. ומכאן גם להיום חובה על תלמידי-חכמים גדולי הדור לחוות דעתם, דעת תורה, בכל השאלות הציבוריות הנוגעות לכלל ישראל ולשלמות הארץ, ובשאלות הגדולות המרכזיות יחוו דעתם גדולי התורה, מתוך שיקול דעת וברוב יועץ, וכח רוב תלמידי-חכמים בדור הוא כעין הכח של הסנהדרין. ועל זה נאמר (דברים יז ; ט): "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹפט אשר יהיה בימים ההם", - "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו" (ראש-השנה כה:). ועוד נאמר שם: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אין אף כח שבעולם שיוכל לסתום את פיהם של תלמידי-חכמים ולמנוע מהם להביע את דעתם בשאלות הציבור. כל נסיון לסתום פיות תלמידי-חכמים יתנפץ אל חומת הפלדה של נושאי התורה, ודבר ה’ אלקינו יקום לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא











