ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
א.
כ"ג במרחשון ה'תשנ"ג
יש טוענים שרבנים לא צריכים להתערב בפוליטיקה, שרבנים צריכים להיות מחוץ לפוליטיקה! והשאלה היא אפוא, מדוע פורום רבני יש"ע משמיע דעות פוליטיות בענין שיחות השלום, האוטונומיה וכדומה?
כאשר נשאל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מה דעתו על התערבות רבנים בפוליטיקה, השיב: הרבנים מחוייבים על-פי התורה להתערב בפוליטיקה, אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה (דברים א ; יז): "לא תגורו!" ופעם אחת כאשר בעקבות דברי הרב צבי יהודה נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה, השיב הרב: 'איני מבקש את רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת אני מחויב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה. היא קדושה'.
והדברים כפשוטם, כי התורה מתפשטת ומאירה את כל המציאות ומדריכה אותנו בכל תחומי החיים. אין דבר במציאות שהוא מחוץ להדרכת התורה. התורה מדריכה את האדם בלבושו: ציצית, שעטנז; בבנין ביתו: במזוזה ובמעקה; באכילתו ובהליכתו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", - לכל המצבים ולכל הזמנים ישנה הדרכה בתורה כיצד לנהוג, כיצד לחיות. ואם בדברים האישיים הפרטיים יש הדרכה מלאה, קל-וחומר שיש הדרכה של תורה בענינים הנוגעים לכלל ישראל, לכללות האומה. משום מה יש כאלה שחושבים בטעות שהתורה עוסקת רק בהדרכת האדם הפרטי, ובענייני הציבור בכללותו, אין התורה עוסקת, אך זו כמובן טעות.
שמא נובעת הטעות הזו כתוצאה מהגלות הארוכה, שבה עם ישראל חי במדינות הגויים, והגויים הם שעסקו בניהול המדינות ובענייני הכלל, ואילו ישראל חיו חיים פרטיים, ועל-כן לא היה ביטוי לדעתה של תורה בעניינים כלליים, ואפשר היה להתרשם כאילו ענייני הכלל אינם שייכים להדרכת התורה. ואולי מקור הטעות הוא מהשוואת התורה לדתות זרות חס-ושלום.
בין כך ובין כך, תהיה סיבת הטעות אשר תהיה, צריך לדעת שיש בתורה הדרכה בכל התחומים, הכלליים והפרטיים. ועל-כן חובת כל תלמיד-חכם וכל רב בישראל, להשמיע את דעת התורה ולהדריך את הציבור על-פי התורה, ואסור לו להירתע מלהשמיע את דבריו, גם אם הם יעוררו התנגדות. ועל זה אמרה התורה: "לא תגורו מפני איש!". ענייני ההתיישבות בארץ-ישראל, והשלטון של עם ישראל בארץ-ישראל כולה, הם ענייני תורה מובהקים, וכל רב צריך לפעול בכל דרך להשפיע לקיום מצות התורה של "וירשתם אֹתה וישבתם בה" (דברים יא ; לא), ולהזהיר מפני הלאו של תורה של "לא תחֹנם" - לא תתן להם חניה בארץ-ישראל (רשי דברים ז ; ב), ודברים אלו נוגעים גם להלכות פיקוח-נפש.
נכון עושים רבני יש"ע שדורשים את חיזוק השליטה של צה"ל ביש"ע ובלימת גל הטרור, חיזוק ההתיישבות ביש"ע ובכל ארץ-ישראל כולה. הם עושים כדת וכהלכה כאשר הם מתערבים בנושאים הלכתיים אלו, שיש אחרים שקוראים להם "נושאים פוליטיים".
ב
י"ד בכסלו ה'תשנ"ו
בענין זה כתב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו שו"ת "משפט-כהן" סימן קכד (עמוד שטז): "ומתוך הקדושה שיש בכללות כנסת-ישראל צריכה להיות גם הנהגת המלכות שלה על-פי התורה . ועל-כן צריך המלך שני ספרי תורה - ספר תורה אחד בתור איש ישראל, ושֵני בשביל ללמוד הנהגת המלוכה". כלומר כל אדם מישראל מצוּוה לכתוב לעצמו ספר תורה אחד, והמלך מצווה לכתוב שני ספרים: ספר תורה אחד כמו כל אדם מישראל, והשני ספר תורה מיוחד שממנו ילמד המלך הנהגת המלוכה. ללמדך שהנהגת המלוכה צריכה להיות על-פי התורה. והרב מוסיף שם, שהצדוקים הם שלא רצו שהתורה היא שתנהיג את הציבור. הם כפרו בקדושת כלל ישראל וכפרו בקדושת תורה שבעל-פה; הם רצו להיות ככל הגויים בתור קיבוץ לאומי בלבד, בלי קדושת כלל ישראל ובלי קדושת תורה שבעל-פה.
יש להסיק אפוא מדברי מרן הרב, שאמנם הלכות ציבור שונות מהלכות יחיד, ולזה צריך ספר-תורה בפני עצמו, אבל סוף-סוף גם הנהגת הציבור צריכה להיות על-פי התורה. והמשנה בסנהדרין (א; ה) אומרת, שבענייני ציבור, כגון לצאת למלחמה, יש להיוועץ בסנהדרין, לשמוע את חוות דעת התורה. אכן בנושאים ציבוריים הנוגעים לכלל ישראל, בהם יש להיוועץ בסמכות התורנית הגדולה ביותר, בזה לא רשאי תלמיד-חכם יחיד להחליט ולפסוק, אלא סנהדרין גדולה של שבעים ואחד. ומכאן גם להיום חובה על תלמידי-חכמים גדולי הדור לחוות דעתם, דעת תורה, בכל השאלות הציבוריות הנוגעות לכלל ישראל ולשלמות הארץ, ובשאלות הגדולות המרכזיות יחוו דעתם גדולי התורה, מתוך שיקול דעת וברוב יועץ, וכח רוב תלמידי-חכמים בדור הוא כעין הכח של הסנהדרין. ועל זה נאמר (דברים יז ; ט): "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹפט אשר יהיה בימים ההם", - "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו" (ראש-השנה כה:). ועוד נאמר שם: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אין אף כח שבעולם שיוכל לסתום את פיהם של תלמידי-חכמים ולמנוע מהם להביע את דעתם בשאלות הציבור. כל נסיון לסתום פיות תלמידי-חכמים יתנפץ אל חומת הפלדה של נושאי התורה, ודבר ה’ אלקינו יקום לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












