ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
אומנם רמת האמינות של הדרישה הזו נמוכה במיוחד, מכיוון שהיא באה תמיד כלפי צד אחד של המפה הפוליטית, לעיתים מפיהם של מי שעד עתה התנהלו באופן הפוך לגמרי ולא חשבו שהערך הזה חיוני. אך פוליטיקה אינה הנושא שלי, אלא הערכים שמאחוריה.
המטיפים לאחדות מצטטים כמובן את הרב קוק. זה הנשק הכבד, שאמור לשכנע את ההולכים לאורו שעליהם לוותר על הערכים האחרים שלמדו ולימדו מתוך תורתו. בשורות הבאות אעמיד דברים על דיוקם, גם אם היריעה קצרה מלהכיל את הנושא לכל רוחבו (שעליו כתבתי ספר שלם).
בלתי תלוי בתנועה הציונית
הראי"ה עצמו, אשר אהבת ישראל שלו הייתה רחבה ללא שיעור, ואשר התאמץ בעד האחדות, הקים את הסתדרות 'דגל ירושלים' כתנועה מקבילה־מתחרה לציונות החילונית. הוא דגל בעצמאות ובהליכה נפרדת, שלא כתנועת המזרחי שהייתה סיעה בתוך התנועה הציונית. הייתה לכך סיבה כבדת משקל – הרצון לממש את ערכי הקודש כשזוכים לשיבת ציון וקיום הבטחת התורה והנביאים, ללא מגבלות מיותרות.
לכן הוא שאף לעצמאות כלכלית ואי־תלות בגורמים אשר אינם מאפשרים את קידום ערכי הקודש. כאלה שבמקרה הטוב מכבדים את הקודש, או כאלה שמזלזלים בו ורק "זורקים פירורים", בסגנון מעליב.
כך כתב: "שכל המוסדות וכל ענייני הכספים שיש להם יחס אל ענייני הקודש בארץ ישראל מוכרחים להיות עומדים ברשותם והנהלתם של שלומי אמוני ישראל... לייסד קרן קיים רליגיוזי שיעמוד בקרבנו בעבודתו הירושלמית כמו הקרן הלאומי העומד לסייע את העבודה הציונית" (אגרות ג, עמ' קעח).
"ההסתדרות ירושלים תאמץ ותחזק את כל המקודש על אדמת הקודש בשלטון עצמי מבלי שום התרפסות כל־דהו לאיזה כוח של חול... דגל ירושלים יינשא בידי תמימי דעים שלומי אמונים, הכופים אוזניהם לקול מורים (רבנים), וליבם וידם אמונה בטהרת קדושת ישראל בכל מערכי ליבם" (שם, עמ' רכא).
"הנה כל המפעלים שכבר ישנם בחוגו של עולמנו הכשר - הלא אנו שואפים לחזקם ולאמצם, להעמידם ברשות עצמם שלא יצטרכו לקבל תמיכה מכוחות כאלה שהם באמת מבזים אותם בפיהם ובעטם" (שם, עמ' רכו). הוא אף הגדיר את שחרור הקודש מגורמים זרים כעניין ראשי של דגל ירושלים! (אגרות ד, עמ' כט).
וכאן הבן שואל: הרי הוא עצמו כתב כל כך הרבה בעד האחדות! אכן. אך לא על חשבון הערכים המקודשים. או במילים אחרות – לא על חשבון הקווים האדומים, כאלה שישנם לכל תנועה או קבוצת אנשים. לכן לא היה מוכן בשם האחדות לוותר על הפרהסיה היהודית של תל אביב, וניצל את כל כוחו עד שהצליח לכפות על הנהגת העיר המתהווה את "חוקת השבת", שלפיה קדושת השבת תהיה ניכרת ברחובות העיר באיסור תחבורה ומסחר. זאת למרות התנגדות עזה וקולנית של גורמים חילוניים קיצוניים שפעלו בעת ההיא. הוא לחם נגד משחקי כדורגל בשבת ללא הרף, ואפילו שלח את חניכי בני עקיבא בירושלים "לפוצץ" משחק שהתקיים בשבת.
ושוב הבן שואל: אם כך, מה נשאר מהאחדות? רק סיסמאות יפות בלשון ספרותית גבוהה?
ללא הבדלה החברה מתנוונת
ובכן, לא רק סיסמאות. ממש לא. אלא שאחדות אין משיגים בוויתור על עקרונות מקודשים. כך פירש בעצמו את הדרך, באופן בהיר ועמוק (אורות הקודש ב, עמ' תלט, 'הבדלה והכללה'):
"שני קווים עוברים לפנינו בהדרכת הכלל והפרט: קו המבדיל וקו המחבר... בהדרכת הכלל באה הבדלה כיתתית, הבדלת שבט לוי... הבדלת חברים מעמי הארץ, ובכלל הרי הוא התוכן הרחב של הבדלת ישראל מן העמים".
המשפט הזה לא נראה כמשהו שעשוי להוביל לאחדות. והנה ההפתעה:
"אבל בתוך עומקה של הבדלה זו, התחברות והכללה גנוזות הן... האומה המיוחדה, סגולה מכל העמים, בשמרה את כל סגולותיה הפנימיות, בהתבדלה מכולם, הרי היא מוכנה להיעשות לאור גויים... השבט הלוי, בהתייחדותו בתנאיו המובדלים... מתקדש ומתנשא עד היותו לברכה לכללות האומה. והכהונה, בקדושה המיוחדה, הרי היא מתעלה עד כדי שאיבה עליונה של רוח הקודש, לאושר הכלל כולו... החברים, יחידי הסגולה, בהיבדלם מעמי הארץ, הרי הם שומרים את שאיפתם הרוממה... שבהתפשטם הרי הם למקור ברכה לרבים".
במילים אחרות, אליטה השומרת על דרכה הייחודית, אך פניה לרומם את העם כולו - היא הברכה הגדולה ביותר. אדרבה, בהיעדר ההבדלה הזו, החברה מתנוונת, שלא כפי שחושבים בטעות מטיפי ה"אחדות" המגושמת, שדווקא היא תוביל בהמשך להתפוררות החברה:
"וזאת היא נחלת ד' בכל דרך הקודש - הפרדה על מנת התחברות, להפך מההכללה הגסה, המדברת גדולות ואומרת לאגד הכול בחבילה אחת, ומאבדת את כל הוד רוחני ואצילי. וסוף כל סוף, על ידי החשכת החיים נעכר אור הדעת הצלול, והאהבה הגסה המיוחדה של כל בריה מתגברת ונעשית מזוהמה, עד שהכול מתפרד".
לבסוף מביא הראי"ה ציטוט תמציתי מפנימיות התורה:
"סטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא, וסטרא דקדושה שרי בפירודא וסיים בחיבורא" (זוהר, משפטים). כלומר, דווקא הסטרא אחרא מתהדר בתחילת הדרך באחדות, זו המזויפת. לכן דרכו תוביל דווקא לפירוד.
כולנו ראינו לא פעם כיצד תרועות "אחדות" שטחית מסתיימות, ולעיתים מהר מאוד, בשנאה ובפירוד. זאת משום שאחדות זו אינה עמוקה ואמיתית, ובנויה על רמיסת הקווים האדומים של כל אחד מהצדדים.
סטרא דקדושה נראה בתחילת דרכו מתבדל ונפרד, אבל זוהי שמירה על ייחודיות, ורק היא תוביל בהמשך הדרך – שאינה קלה, אך הכרחית ואין בלתה – לאחדות.
מתוך העיתון'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








