ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עזרא בן צפריר
הכהנים במקדש היו עושים שלום בין איש לבין אשתו, כאשר האשה נהגה לא בסדר והסתגרה במקום סתר עם גבר זר, כדי לסלק כל ספק הביאו את הסוטה לפני הכהן שטרח להחזיר שלום לבית בני הזוג, שיוכח שהיה חשד חנם. וכן הכהן עשה שלום בין אדם בישראל עם אביו שבשמים, ע"י הקרבת הקרבנות. אבל הלויים היו "שוערים", כלומר תוחמים תחום מוגבל ומזהירים שלא יקרב זר, וכן היו "משוררים", שיר הודיה כאשר האדם ניצול מסכנה או מצב רע. כלומר ביטוי למדת הדין. ולכן "משבטלה סנהדרין, בטל השיר" (סוטה מח ע"א) ומפרש מהר"ל ("נצח ישראל", עמ' קיח) כי השיר במדת הדין. ואנו מבינים כאן יפה מדוע נפסל קרח על הסף כאשר למרות היותו לוי, בקש להחליף סדר העולם ולהיות כהן (ממדת החסד).
ובכן עלינו לשאול כיצד נתכהן פנחס? והרי הקב"ה קבע כי רק אהרן ובניו יהיו כהנים? ומפרש רש"י (במדבר כה, יב) "אע"פ שכבר ניתנה כהונה לזרעו של אהרן, לא ניתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן. אבל פנחס שנולד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהונה עד כאן". ואם אצל קרח זה היה פסול ובלתי חוקי, למה זה היה אפשרי אצל פנחס?
אלא עלינו לעיין מה שורש של קנאותו של פנחס. האם הוא בא בכח הדחייה, בכח השנאה והסלידה? או שמעשהו הנועז בא מתוך אהבת הזולת, ורצון אמת להצילו מעוון. מוצאים אנו כי יש מקרים שמותר לקנאים להרוג אדם מישראל. כאשר מישהו רודף את חברו להורגו, או אחרי הזכר או נערה מאורסה, "מצילין אותם בנפשם" (סנהדרין עג ע"א). את מי מצילים, את הרודף או את הנרדף? מפרש שם רש"י: "מצילין אותן מן העבירה". זאת אומרת מצילים את הרודף. כי אם בא רש"י ללמד על הצלת הנרדף, מה הוא הוסיף על המפורש במשנה? הרי לנו מפורש שהייעוד של קנאות הוא אהבת ישראל, כלומר אהבת אותו פושע ולהציל אותו מהקלקול והעוון. ובכן אפשר לומר כי גם פנחס רצה להציל את זמרי מהחטא, רצה להפסיק את השתקעותו החולנית. פנחס רק רצה את טובתו.
וזה מפורש במדרש תהלים על הפסוק "וחרפה לא נשא על קרובו" (תהלים טו, ג) אמרו "זהו פנחס שהיה משבטו של לוי, וזמרי היה משבטו של שמעון [והרי שנים אלו היה ידידים צמודים, כמפורש ברש"י לבראשית מט, ה]. וכיון שעשה זמרי אותו מעשה, מיד הרגו, כדי שלא יהיה חרפה על ישראל". כלומר חס פנחס על שמו הטוב של קרובו שבט שמעון ועצר את ההתפרעות.
וראינו כי החסיד רמח"ל מייחס מדת "קנאות" למדת "אהבה". ב"מסילת ישרים" (פרק יט) מונה והולך שלש דרגות של מדת אהבת ה', "קנאות, דבקות, שמחה". ואם יש כאן יראת שמים גדולה, וקפידא על שמירת המצוות גם ע"י אחרים, מדוע לא נמנה זה בין מדות ה"יראה"? אלא מתוך אהבת הזולת רוצה האדם שלא ייכשל בחטא. וכך גם כתב ה"חזון איש" (על או"ח עמ' 163 ד"ה ומ"מ) על עונשי בית דין לעבריינים מישראל: "אבל העונש צריך להעשות מתוך יגון עמוק, נקי מרגש צרות עין בשל אחרים". זאת אומרת כאשר ה"קנאות" נובעת מתוך זעם ושנאה, היא פסולה. היא צריכה לנבוע מתוך מה שאוהבים את המוכח ורוצים בטובתו, כדי להביאו לידי חיי עולם הבא.
כיצד נתכהן פנחס?
אמרו בגמרא (זבחים קא ע"ב) "לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי". ופירשו בסנהדרין (מד ע"א) "ויעמוד פנחס ויפלל: בא וחבטן לפני המקום ואמר "רבש"ע, על אלו יפלו כ"ד אלף מישראל?". כלומר הוא בא מפני מחשבה חיובית, לשם הצלה, מתוך אהבת ישראל שלא ימותו, ולא מתוך שליליות. בעקבות כך נתכהן פינחס, דכתיב 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם' (זבחים קא ע"ב).
וממתי קוראים לפנחס עצמו "כהן"? כי בפסוקנו רק כתוב כינוי "כהן" אצל אהרן: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" (במדבר כה, יא). ובפרשת מלחמת מדין כתוב כינוי "כהן" אצל "אלעזר" בלבד (במדבר לא, ו). וממתי זכה אף פינחס שהוא עצמו ייקרא כך? אמרו חז"ל "ששם שלום בין השבטים" כאשר הציל את שבטי ראובן וגד מכליה ע"י מלחמת אחים (יהושע כב, ל) "וישמע פנחס הכהן". [ולמרות שהקשו במסכת זבחים, הרי גם כתוב "והיתה לו ולזרעו אחריו", משמע כבר לו עצמו? ודחו שזה נאמר רק לגבי ברכה, ולא לגבי ייחוס.]
הרי מכאן שפינחס זכה לכהונה מחמת ההיבט הרחמני שבו, מחמת ההטיה לחסד. מה שאין כן קרח לא חיפש כלל חסד לזולת אלא חמד שררה. כאשר שפת חסידות בפיו "כי כל העדה כולם קדושים", בכל זאת את מי הוא מציע לשמש ככהן גדול? רק הוא בעצמו! הרי כל זה צביעות, כזב ומרמה. ועוד, פנחס הכניס עצמו לסכנה. אילו שאר בני שמעון שעמדו מחוץ למערה היו מתנפלים עליו והורגים אותו, מי היה מציל אותו? מה שאין כן קרח בקש כבודו של עולם.
ולכן נגיד גם לעניני הפגנות שאנו עורכים נגד השלטונות שגוזרים על עם ישראל גזירות רעות, עלינו להיות "קנאים" אבל לפי הטיב התורני, ולא לפי עצת יצר הרע. כאשר אבותינו הפגינו נגד השלטון הרומי המושחת, "הלכו הפגינו בלילה. אמרו: אי שמים, לא אחיכם אנחנו? ולא בני אב אחד אנחנו? [יעקב ועשו היו בני רבקה אמנו]. מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות קשות?!" (ראש השנה יט ע"א). ופירש רש"י הסגנון: כדי שירחמו עליהם. אבל להפוך עגלות אשפה, לשרוף צמיגים, לעצור את התנועה הציבורית למשך שעות ארוכות בכבישי הארץ ולהציק לאוכלוסית נוסעים שהיא בלתי אשמה ברשעות השלטון, לרגום את השוטרים או לבזותם, כל אלו אינם מתאימים להדרכותיהם של חז"ל. אלו הם מתן פורקן לזעם ותסכול ומקום פורה ליצר הרע של כעס. בכל הדורות לא ראינו אצל תלמידי חכמים וצדיקים שיעסקו באלימות בעת הפגנה. אדרבה, אלימות מעוררת אלימות נגדית מצד המשטרה.
תורתנו היא תורת חיים ונותנת עצות לכל דור ודור. עצם הדבר ש"מסילת ישרים" קבע מקומה של ה"קנאות" בפרק י"ט, בפרטי החסידות, ולא בפרקים הקודמים המתייחסים לחובת כל יהודי רגיל באשר הוא, מלמדנו כי עד שהאדם לא תיקן יפה מדותיו הבסיסיות ב"זהירות", זריזות", נקיות", "פרישות", טהרה" וכו', אין לו להעפיל ולטפס מדריגות שהן גבוהות ממנו. קנה מדה שהאדם יבדוק את עצמו אם הוא ראוי לאיצטלא זו, אם יצטער כאשר זה שהוא מפגין נגדו נפצע או ניזוק. אם זה חסר לו, הוא פסול מלעסוק ב"קנאות".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








