ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
במובן זה, חודש אדר תמיד מסמל התחלת תקופה של רגיעה וביטחון ביהדות, בעם היהודי ובהשגחה העליונה שמרחפת ממעל ושומרת עלינו. זה חודש של חיוניות מחודשת, של אמונה ותחושת תכלית. בחיים היהודיים השמחה תמיד מלווה בטקסים ופולחנים ובחיזוק ערכי היהדות ואמונותיה. על אף שחג הפורים עצמו נמשך רק יומיים, אווירתו ושמחתו שורות על חודש אדר כולו. לכן אמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה", מראש חודש אדר אנחנו כבר מצווים להגביר את תחושת השמחה, האמונה והאופטימיות. אירוע שמח משפיע על האווירה לפני וגם אחרי היום המסוים שבו הוא חל. חודש אדר כולו נחשב, לפיכך, כיחידה אחת של זמן של בשורות טובות ואירועים משמחים. החודש כולו מקבל את הצביון השמח של ימי החג שחלים בו.
אדר הוא גם החודש האחרון של החורף. לכן הוא מבשר על בואו של מזג האוויר נעים יותר, על בואו של האביב באקלימה של ארץ-ישראל. הגם שעל אירופה ואמריקה עובר השנה חורף קר מאוד, מושלג ועתיר רוחות, כאן, בישראל, חווינו חורף מתון שפזורים בו מדי פעם בפעם ימים מבורכים של גשם נותן חיים. במובן הזה, חודש אדר עוזר לנו לשאת עיניים בתקווה לימים טובים יותר מבחינת מזג האוויר. אדר הוא האור שבקצה המנהרה של החורף הקר והקשה עם ימיו הקודרים.
אין ספק שבני אדם מושפעים מהאקלים במקום מגוריהם. החשכה ששוררת בחורף בחלקים הצפוניים של כדור הארץ תורמת לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון, התאבדויות, שתיינות והתנהגויות שליליות אחרות. לבני אדם טוב באור השמש ובחום יותר מאשר בחושך ובשלג ובקור שחודר לעצמות. השינוי הגדול והמתמשך של מעבר האוכלוסייה בארצות הברית, למשל, לאזורי המערב והדרום החמים יותר מעיד על עובדה זו. בואו של חודש אדר, מעבר לחג הפורים שחל בו, הוא כשלעצמו עניין שמעורר תקווה ואופטימיות. מעתה השמש תזרח יותר שעות וביתר שאת.
כפי שאתם מבינים, שום דבר במאמר המבריק שלי שאתם קוראים עכשיו לא חל על אלה שגרים מדרום לקו המשווה, אך מאחר שארץ-ישראל נמצאת במרכז העולם והיא ביתנו, כל מה שנכתב כאן תקף ונכון.
אדר הוא גם החודש היחיד שההלכה היהודית בחרה לעבר בו את השנה. בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנים, יש שבע שנים שבהן מוסיפים ללוח השנה היהודי חודש ירחי. החודש המעובר הוא תמיד חודש אדר. כולנו צריכים עוד מנה של אדר מדי פעם בפעם. העולם המציאותי והקשה שהיהודים חיים בו זקוק לפעמים למנה נוספת של שמחה ואופטימיות שתכניס בו קצת קלילות. אנשים שמחים לקבל את הרעיון של שני אדרים, אבל הם לא היו שמחים על הכפלה של כל חודש אחר בשנה. התלמוד מציע סיבות מעשיות והגיוניות לכך שדווקא אדר נבחר להיות החודש המעובר בשנה. כל הסיבות האלה, כמובן, תקפות ומקובלות כשלעצמן: עונת גשמים מאוחרת, יבול שעוד לא הבשיל ועוד.
חז"ל מנעו מהמלך חזקיה לעבר את חודש ניסן במקום חודש אדר. אך יש לחודש אדר ערך נוסף שאין לשום חודש אחר בלוח השנה היהודי: הרעיון של השמחה על הצלתנו וקיומנו ועל נפילתם של הרשעים, בסופו של דבר, ותקווה לעתיד טוב יותר במונחים גשמיים, רוחניים ולאומיים. מסיבה זו אין לחודש אדר תחליף בחודשים האחרים בלוח השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
