ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתנ"ך מסופר על מסים שהטילו מלכים יהודים, שלמה, למשל, ומלכים לא יהודים, כמו אחשוורוש. כל ממשל נשען על מסים וצריך אותם כדי לתפקד כראוי ולספק שירותים. הסוגיות היחידות שצריך להכריע בהן הן את מי צריך למסות וכמה למסות. יש מסים ישירים, כמו מס הכנסה, ויש גם שיטות עקיפות יותר של מיסוי, כמו מס ערך מוסף, מכס וכדומה. השורה התחתונה היא שהממשלה תמיד צריכה עוד כסף, והמסים הם האמצעי להשיג אותו.
בתלמוד מסופר לנו שבתקופה ההיא היו מס גולגולת, מס קרקעות, חובה לשכן חיילים ותשלומי מכס. אלה היו כמה מצורות הזרמת ההכנסה לממשלה. השיטה העיקרית לגביית מסים בעולם העתיק היתה באמצעות גובי מס ששילמו לממשלה סכום מופחת שנקבע מראש ובכך רכשו את הזכויות לגבות מתושבי המקום את סכום המסים שנקבע להם. את האנשים האלה, גובי המסים, ה"מוכסים", חז"ל והיהודים לא ראו בעין יפה בדרך כלל, מפני שרבים מהם היו השתמשו בסחטנות ובשיטות אלימות והיו אשמים בשחיתות מהסוג הגרוע ביותר. יש בתלמוד אפילו דעה שאומרת שהם לא כשירים לשמש כעדים, וידוע גם שהם היו מנודים מבחינה חברתית.
בימי הביניים, ואפילו מאוחר יותר, יהודים רבים שימשו כגובי מסים לאדונים הפיאודליים ששלטו באזורים מאוכלסים. אפילו אז רבני הקהילות התלבטו איך צריך להתייחס אליהם. ליהודים לא היו אפשרויות רבות להתפרנס, ולכן היה צורך להשלים גם עם גביית מסים, אבל זה בוודאי לא היה עיסוק שהקהילה כיבדה.
התלמוד מספר לנו שהחכם הגדול, רבי אלעזר בן שמעון, היה גובה מס ונציג של השלטון הרומי תקופה מסוימת בחייו. הוא דיווח לרשויות הרומיות על יהודים שלא שלמו מסים, והרומים טיפלו בהם ביד קשה. כשחבריו החכמים גערו בו על מעשיו, הוא הצדיק את מעשיו באמירה "קוצים אני מכלה מן הכרם". חז"ל השיבו לו ואמרו "יבוא בעל הכרם ויכלה קוציו". לאחר ששמע את דעת חבריו, עזב רבי אלעזר בן שמעון את עבודתו והסתתר מפני השלטון הרומי עד יום מותו. אפילו אחרי מותו הוסתרה גופתו שנים רבים ולא הובאה לקבורה בגלל פחד מפני הרומאים שאת התפקיד שהם הטילו עליו הוא נטש. כשהובא לקבורה לבסוף, התגלה שגופתו לא נרקבה כלל, שנשארה שלמה למעט חור תולעת אחד באוזנו, וזאת מפני שפעם שמע לשון הרע על יהודי אחר.
בגלות הארוכה והכואבת של העם היהודי היו המסים אחד האמצעים לרדיפת היהודים על ידי שליטים קנאים. היו צווים מיוחדים רבים שקבעו מלכים ועריצים, לרבות הכנסייה, שאילצו יהודים לשלם מסים עצומים שהוטלו רק עליהם. הכלל היהודי שאומר, "דינא דמלכותא דינא", דהיינו, שחוקי הממשלה הם חוקים שצריך לציית להם, לא חל על מיסוי מפלה. בנסיבות האלה, מתוך כורח וכדי לשרוד, הפעילו היהודים שיטות רבות של התחמקות מתשלום מסים.
זה היה נכון במיוחד לפני כמאה שנה באימפריה הרוסית של הצארים האנטישמיים. צווי הצאר היו כה מדכאים עד שהיהודים הממורמרים תרו אחר דרכים יצירתיות להתחמק מתשלום המסים. זה יצר ביהדות מזרח אירופה הלך רוח ששידר שמותר לרמות את הממשל השנוא, בייחוד בענייני מס. הלך הרוח הזה ליווה יהודים רבים גם בארצות מגוריהם החדשות, אפילו בארצות שבהן לא היו חוקים שהפלו את היהודים בצורה ברורה ובוודאי לא בענייני מס. נדרשו כמה דורות כדי לסלק את הלך הרוח הזה אצל רוב רובם של היהודים בעולם.
עם זאת, כפי שהשערוריות האחרונות מראות לנו, לא הצלחנו לעקור אותו מן השורש בכל הקהילות היהודיות בעולם. איש לא נהנה לשלם מסים, אבל הכלל של "דינא דמלכותא דינא" חל בעולמנו היום בכל מובן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
