ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אני נפגש עם בחורה מזה פרק זמן. אנו משדרים על אותו גל, שאיפות דומות וכו'. בעיני היא בחורה נאה וחכמה. אבל בכל פעם שמסתיימת הפגישה, צפות אצלי מחשבות, למשל: אולי יש בחורה יותר יפה ויותר חכמה, ואני מפסיד בכך שאקשור את גורלי עם בחורה זאת.
תשובה:
קבלת החלטות בחיינו היא מהמשימות הקשות ביותר. ובודאי בנושא הקמת בית, בו למעשה אנו קובעים את צביון חיינו למשך שנים ארוכות. טבעי הוא שאדם יהסס לקראת הכרעה גורלית כזאת.
כיצד מחליטים?
בסיס ראשון: כאן ועכשיו! החלטות מתקבלות לפי מה שיש כעת, ולא לפי מה שאולי יהיה בעתיד. מה שיש כאן ולא מה שאולי קיים במקום אחר. אתה נפגש עם בחורה "נאה וחכמה", כהגדרתך. המחשבה שאולי תוכל להקים בית עם אחרת, נאה וחכמה הימנה, היא מחשבה דמיונית. אסור לתת לדמיון להוביל אותנו ולקבוע את עתידנו. אגב, על פי הדרכה זו של "כאן ועכשיו", אין להתחתן על סמך הבטחות של בן הזוג - בחור המבטיח לבחורה שבעתיד יקפיד יותר במצוות, או ילך ללמוד, לימודים תורניים או מקצוע, וכן בחורה המבטיחה לשמור על יתר צניעות בלבוש או בהוצאות כלכליות- קבלת החלטה היא בהתבסס על מה שיש כעת. אם בחור מקבל את הבחורה כמות שהיא, רק שיש לו רצון שתשתפר, אך גם אם לא תשתנה, הוא ישמח בה, "כזה ראה וקדש". וכן בחורה המקבלת את הבחור כפי שהוא כעת, ותשמח בו גם אם לא יקיים את הבטחותיו, אפשר להתחתן על סמך זה.
אם כן, ביחס אליך, בחן את עצמך: אם הנך שמח בה כמות שהיא, קבל החלטה חיובית.
יש להוסיף לכך עוד שתי נקודות:
הראשונה היא, סיעתא דשמיא, "מה' אשה לאיש". קשה לקבל החלטה חיובית מבלי לראות את ההשגחה והליווי של הקב"ה, שהוא מזווג זיווגים. אם תשחזרו את המהלכים שהביאו לפגישתכם, ודאי תבחינו בידו הנסתרת של הקב"ה אשר הוביל אתכם לקראת מפגש.
ידיעה זו מרגיעה אותנו מאוד בבואנו לקבל החלטה כה מכרעת. כמובן, אסור להגזים בנקודה זו. למשל, בחורה שהתייעצה איתי על קשר שהיה לה, וראיתי שלא בכל הם מתאימים, דבר אשר יכול להביא לקשיים, המלצתי לה שתשקול היטב לפני הכרעה. היא התפרצה ואמרה: "אבל הקב"ה רוצה שאתחתן עימו"! השבתי לה, שעם הקב"ה אני ממש לא מתווכח...
והנקודה השניה, התחשבות ביופי ובחכמה. יופי הוא ערך חיצוני: "אשה יפה וסרת טעם". יש ערך ליופי, "שלא תתגנה עליו". אך לא מעבר לכך. דע לך, שאם כרגע היא מוצאת חן בעיניך, ובודאי שאינה מתקרבת למצב של "תתגנה עליך", בהמשך החיים תעריך אותה כאשה היפה ביותר שיכולת לזכות בה. כמובן, שהדבר תלוי בהחלטה פנימית שלך, לקבל את המראה שלה, ולהחליט ללא ספיקות: זו תהא אשתי היפה!
גם מדת החכמה היא מדה חשובה, אך לא עקרונית. בעל נושא אשה שתהא אשתו ולא החברותא שלו. כמובן שיש ערך רב ללימוד משותף בנושאים תורניים. אך בחיי המשפחה, חכמה וידע רב של האשה, אינם קריטיים. רק אם הדבר מגיע למימדים המפריעים לבחור או לבחורה, כתגובות לא חכמות המפריעות בחיי היומיום, שם צריך אכן שיקול דעת. אך ודאי לפי דבריך שהיא בחורה חכמה, די בזאת, ובעז"ה תוכלו להקים בית נאמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
