ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
למרות כהונתו, רצה זיגמונד להתחתן עם גרושה יהודייה מקראקא. הוא הגיע לרב יצחק וביקש ממנו לקדשם. הרב הסביר לעבריין שזהו איסור תורה מפורש. זיגמונד השיב שהוא מוותר על כהונתו ואיים שאם הרב לא יקדשם, הם יינשאו בעיר אחרת. הרב הזמין אליו את הגרושה ואת קרוביה הנכבדים והזהירם לבל יעזו לעשות נבלה כזו, פן יטיל עליהם חרם. הקרובים היו מעוניינים להכניס את זיגמונד למשפחתם ודרשו מהרב שיגמיש את ההלכה. זיגמונד בעל העמדה החליט לצאת במאבק גלוי כנגד הרב. קראקא נחלקה לשני מחנות: לומדי התורה ומאמיניה שצידדו ברב, וכנגדם ניצבו קרובי הגרושה ויתר הרחוקים מהאמונה.
זיגמונד סיפר לנסיך מה שאירע וטען בפניו כי הרב יצחק הינו "עקשן ופנאטי מפני שאינו מוכן לעשות דבר כה פעוט: לחתן כהן עם גרושה".
הנסיך הזמין אליו את הרב ולהבדיל את הבישוף. כשהגיעו, רצה הנסיך לדעת מדוע הרב מונע מאיש ואשה שאהבה שוררת ביניהם להינשא. הרב הסביר כי יש דין בתורה האוסר זאת והדבר אינו תלוי בו.
הנסיך פנה לבישוף שהיה שונא ישראל, כדי שיאמר אם אכן יש דין כזה בתורה. הבישוף הודה על האמת, אך טען כי הרבנים יכולים לשנות את דיני התורה כפי שעשו חכמי התלמוד.
הרב יצחק הגיב כי "כאשר נתן הקדוש ברוך הוא את התורה למשה רבנו היה הכל בכתב, ובנוסף הוסיף הסברים ופירושים רבים בעל-פה שעברו מדור לדור עד שחכמי התלמוד כתבו אותם". הוא הבהיר כי התורה שבכתב והתורה שבעל פה אינן סותרות זו את זו אלא משלימות.
הבישוף שאל את הרב כמה שאלות בנימה מזלזלת, והלה ענה בטוב טעם ודעת. הנסיך התרשם מתשובותיו והבישוף שרתח מכעס הביע זלזול גלוי ביהדות. הרב אמר לו כי כנוצרי אל לו לירוק לבאר שממנה שתה - היהדות, והוכיח ממקורות היהדות והנצרות כי יש רק אלוקים אחד, כשהוא מפגין ידיעה בכתבי הנצרות יותר מהבישוף. הנסיך חזר לדון בנישואי הכהן והגרושה כדי לעצור את תבוסתו של הבישוף, ואמר לרב:
"אפילו יהי כדברך שהתורה אוסרת על כהן להינשא לגרושה, אך היות וזליגמן מוותר על כהונתו, מצווה אני עליך להשיאו!"
"בחפץ לב הייתי מציית", אמר הרב, "אך עלי למלא ציווי מסמכות עליונה יותר - אדון העולם. לעולם לא אעשה דבר בניגוד לתורתו".
הנסיך חתם את דבריו בזעם: "אני עומד על כך שתקיים את ציוויי. חייב הנך לכוף את דעתך מפני רצוני!"
לאחר כמה ימים שלח הנסיך חיילים חמושים וציוום להביא את רב היהודים לכיכר העיר, שם יהיה עליו לערוך לעיני כולם את החופה. הרב הגיע לכיכר העיר כשהוא מלווה בחיילים, שם המתינו לו זיגמונד והגרושה והמון עם שבאו לראות אם הרב ייכנע לציווי הנסיך.
הרב הביט בחתן בכלה ובקרוביה ואמר בתוקף: "בשום אופן לא אעבור על איסור תורה, אפילו אשלם על כך בחיי".
לאחר מכן דיבר אליהם ברוך: "כל האסון נובע רק מרצונכם. אם תודיעו שאינכם רוצים להינשא ייסוג הנסיך מהוראתו".
השניים לא שעו לתחינתו. כאשר ראה שלא יוכל לפעול אצלם קרא: "ריבונו של עולם, רוצים הם לאלצני לעבור על מצוותך. מבקש הנני ממך: קדש את שמך כדי שהמאמינים בך יתחזקו. הבט מטה והראה את חסדך להולכים בדרכיך, והענש את אלה הניצבים בעזות מצח נגדך!"
הוא ניסה שוב לשכנע את החתן והכלה שיתחרטו, אך הם סירבו שוב בעזות. הרב הישיש החל להתפלל בבכי: "ענני ה', ענני! עשה למען שמך הקדוש, הגדול והנורא!"
זעקת אימים נפלטה מפי החתן, הכלה והמחותנים. האדמה החלה להיבקע ולפעור את פיה מתחת לרגליהם. תהום נוראה נראתה וכהרף עין השניים שקעו בתוכה עד צווארם. הקהל הרב הוכה בהלם. ברגע הבא שקעו החתן והכלה לגמרי בתהום, האדמה הפעורה סגרה את פיה כאילו לא אירע מאומה.
המאורע המסעיר התפרסם ברחבי העיר וכולם נהרו לכיכר המרכזית. כשהנסיך שמע על האירוע נסע מיד לרב העיר וביקש מחילה על כך שביזה אותו ואת תורת משה. הרב מחל אך דרש: "בגלל שהתורה אוסרת על כהנים להימצא במקום קברים, יש להורות שהמקום שבו שקעו בני הזוג יגדר על ידי קיר אבנים עבה". הנסיך עשה כדבריו.
שנים רבות לאחר מכן היה במרכז העיר קראקא שטח אדמה עגול בקוטר שלושים אמה מגודר בחומת אבנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
