ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
מכל מקום, פרק הזמן הזה מציין את חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים, את אובדן העצמאות היהודית בארץ ישראל והגלות שנכפתה עלינו ופיזרה את העם היהודי ברחבי העולם.
אני, באופן אישי, לא מוצא שהאיסורים שבאים עם תקופת האבל הזאת קשים במיוחד. אין לי קושי לצום, השיער שלי גדל לאט, אני לא חובב מוזיקה גדול וביטול הצורך ללכת לחתונה בכל ערב בשבוע (וזה היה המצב בחודש שעבר) הינו הקלה מרגיעה לגוף וגם לנפש. אך הימים האלה הם תמיד תקופה מטרידה שמעוררת בי מחשבות ומעכירה את שלוותי הפילוסופית, מפני שהם מעלים את שאלת היסוד חסרת המענה של כל הקיום היהודי באלפי השנים שחלפו - מדוע? איפה ההצדקה למאות שנים של רדיפות ולגורלם של מיליוני יהודים שנהרגו על קידוש השם ומתו רק מפני שהם יהודים? האם העונש הולם את החטא לכאורה?
מובן שהשאלות האלה נאיביות, פשטניות ואין להן תשובה אנושית הגיונית. הקב"ה פועל בדרך מיוחדת שאין בה מקום לשאלות כאלה. איש חכם אמר פעם שבשביל מאמין אמיתי אין שאלות, ובשביל ספקן אמיתי אין תשובות מספקות. עם זה, אין זה אירוני שהיהודים תמיד נושאים בנטל האשמה של האחרים על פשעיהם. ראו איך מדינת ישראל, חפה מפשע בכל ההאשמות שמוטחות בה, נאלצת לשלם על חטאי האימפריאליזם, הקולוניאליזם, הגזענות והרשע שבהם חטאו כל הארצות וכל החברות באירופה בשתי המאות האחרונות. האירופים, שסובלים כעת מתחושת אשמה מכרסמת שהתעוררה בהם בעקבות התנהגותם המפוקפקת בעבר, מחפשים שעיר לעזאזל שעליו יוכלו להטיל את חטאיהם, ובדרך זו להשיג מחילה וכפרה. השעיר לעזאזל הנוח והחביב עליהם הוא היהודים, שאותם מייצגת היום מדינת ישראל.
זה בעצם המסר של השבועות הקשים האלה בלוח השנה היהודי. אנחנו תמיד פנויים לשמש כשעיר לעזאזל נוח. מסיבה זו אל לנו להיות מופתעים מיחס העולם כלפי קיומנו, במיוחד לאור הצלחתנו כנגד כל הסיכויים. השנאה והדעות הקדומות כלפי העם היהודי הן חלק בלתי נפרד מהפרס של היותנו עם מיוחד ומקור רוגז לשרידי המצפון המוסרי של העולם.
לשלושת השבועות של בין המצרים, על אף שהם מתרחשים בהיסטוריה של העם היהודי, יש חשיבות אוניברסאלית. היהודים תמיד היו נייר לקמוס שבודק את המוסריות או הניוון של החברה האנושית. בלעם אמר על עם ישראל "ובגויים לא יתחשב". קיומו של העם היהודי וההיסטוריה שלו הם ייחודיים. עם זאת, המסקנה מהאמירה הזאת היא שלגויים יש חשבון, שהם כן נשפטים ועומדים לדין לפי יחסם לעם ישראל. האימפריות שרדפו אותנו וניצחו בשלושת השבועות האלה שבהן העם היהודי הובס, נעלמו מאז ממפת האנושות. בימינו, הנאצים, הפשיסטים, הקומוניסטים, ושאר רודפי העם היהודי שבשלב כזה או אחר נראו בלתי מנוצחים קרסו והפכו לא-כלום. ה"ידידות" שלנו, אנגליה וצרפת ירדו למידותיהן האמיתיות, ואירופה כולה איבדה את יציבותה בעקבות פילוגים אתניים ומשברים כלכליים.
מכאן ברור לכולם שאנחנו לא מתאבלים לבד. רודפינו שותפים לעצב ולצער שלנו. אין קאמבק בהיסטוריה. אין אימפריה שהובסה ונחלשה ואז קמה שוב והצליחה לשלוט על העולם. לכן הבכי שלהם הוא לתמיד, שכן גדולה שהיתה לא תשוב עוד לעולם. ארה"ב עצמה עומדת כעת על סף איבוד מעמד הבכורה שלה בעולם. סבורני שהגישה שלה והמדיניות שלה כלפי מדינת ישראל תשפיע על גורלה בעתיד.
האבל היהודי תמיד מוליד, בסופו של דבר, נחמה איתנה, עתיד מחודש ותחושת תכלית והישגיות. האבל לעולם אינו נצחי. ראוי להרהר בדברים האלה כשימי בין המצרים מגיעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
