ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ידוע שבתחום ההלכתי הרב היה חד ופסקני, עד כדי שאהבו לומר שהרב היה "מחמיר גדול". דומני, שבכתיבה ובהוראה הכללית הרב אכן כתב בצורה חדה ופסקנית, אך באופן אישי מתוך הכרת המציאות איפשר להקל, הביע אהבה גדולה לכל אחד ואחד לישראל ואף דאג שבמקרה הצורך (כגון "שלום בית") ילכו לפוסק מיקל יותר (כאשר חשב שהדעה המקלה אינה טעות). מתוך כך בפן המעשי, תמיד הרגשנו שהרב היה חי את הקושי של השואל ומחפש דרכים שיבין את ההלכה ויתחבר אליה. תמיד הרגיש השואל שהוא יכול להתבטא ולהביע רגשות.
כולם שואלים מה יהיה??? מי יהיה במקום הרב אליהו? אומנם העולם אומר ש"בתי הקברות מלאים אנשים שחשבו שאין להם תחליף" אך במציאות בשטח אנו רואים בעבודת המכון שרבנים שהיינו איתם בקשר הדוק כגון: הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב משה הלברשטם זצ"ל ועוד, פשוט חסרים וקשה להצביע על תחליף שלהם.
אכן חובתנו בשעה זו להקים דור של תלמידי חכמים ופוסקים כפי שתמיד ביקש ועשה מו"ר הרב אליהו.
בהזדמנות זו אני קורא לציבור שלנו, הציבור הדתי לאומי, להקים דור של פוסקים גדולים. אין ספק שהפוסקים המוכרים בציבור החרדי כגון הרב אלישיב שליט"א, הרב וואזנר שליט"א, הרב קרליץ שליט"א ועוד הם גם הפוסקים שלנו וכך גם הם מתייחסים אלינו, וזיכני הקב"ה להיות עימם בקשר עמוק והדוק. אך יש משמעות וחשיבות להכיר לעומק את הציבור שכלפיו פוסקים, השקפתו והרגליו. פעמים, כאשר אני שולח זוג אל פוסק חרדי אני נתקל בפסיקה מקילה, כיוון שחושבים שאם "מזרוחניק" כבר שואל צריך לחפש קולא מתחת לאדמה. ופעמים דווקא הפוך, הם מחמירים מידי ללא התחשבות ברקע של השואל. כפי שנעננו לאתגר והיום רובם ככולם של הרמי"ם בישיבות התיכוניות הם מהציבור הדתי לאומי, ניענה גם לאתגר זה. וקריאה זו אינה רק לרבנים בישיבות אלא כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעשות להצלחת האתגר, אם זה הבן, אם זה החתן, אם זה הנכד, להתגייס ולסייע בכל רמ"ח ושס"ה.
אך גם בתחום האישי חושבני ש"כולנו הרב אליהו" כל אחד צריך לקחת איזו הנהגה טובה, סיפור שחווה או שמע על הרב והרגיש שהוא מתחבר אליו, לקבל על עצמו הנהגה זו לזכותו ולעילוי נשמתו של הרב ועל ידי כך נמשיך את דרכו של ענק זה שזיכנו הקב"ה ושתל אותו בדורנו.
"אין בן דוד בא עד שלא יכלו כל נשמות שבגוף" (יבמות ס"ב). בכל עת היה הרב אליהו מתאר בציוריות רבה שישנו אוצר של נשמות שממנו נלקחות הנשמות שנמצאות איתנו בעולם הזה, כאשר מאגר זה יתרוקן נזכה לבואו של משיח בן דוד. ישנם נשמות שיורדות בקלות אך ישנם נשמות שתקועות עמוק עמוק במאגר ומסרבות לרדת. תפקידו של מכון פוע"ה הוא לעזור ולטפל בזוגות המתקשים בבעיות פוריות, לחלץ נשמות אלו ולהביאם לעולם וכך לקרב את בואו של גואל צדק במהרה בימנו אמן...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
