ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
" האליליות, שפגעה בנו כל ימי התקופה הארוכה שעד חורבן הבית הראשון, היתה תולדה מנטיה חמרית יתרה... שלא היתה שום תרופה למחלה כי אם על ידי שבירת האומה, באופן שלא יהיה לה ימים רבים מה לעשות בענינים חמריים בכללותה, ונשארה פניית האומה כולה, בכל ימי הגולה הארוכה, רק לדברים נשגבים ונאצלים. אמנם הנטיה היתרה היוצאת מהשווי אל הרוחניות גם כן מזיקה הרבה... ומכל מקום בתור רפואה לנטיה חמרית מופלגת משמשת היא בכל אופן... והנה עתה בעת ההתעוררות של התחיה הלאומית היא לנו האות שכבר נתרפאה המחלה הכללית, באופן שכבר ניתנה רשות לאומה להיות לה שיח בענינים חמריים בכללותה. הנטיה הראשונה מההפלגה הרוחנית אל החמרית מוכרחת להיות בהפרזה קצת לצד האחרון, וזהו מקור חוצפא של עיקבא דמשיחא. מכל מקום לא יארך הזמן של הנטיה הקיצונית הזאת, כיון שביסוד האומה מונח שווי המשקל". (אורות ישראל ו, ד).
החורבן והגלות, ככל דפוסי ההשגחה האלוהית, אינם עניין חיצוני כי אם עצמי, "שאינו על דרך העונש ונקימה חס וחלילה, רק... שהחטא עצמו הוא עונשו" (נפש החיים א, יב). הפיזור הלאומי של עם ישראל למשך אלפי שנים איננו עונש נקמני כלפי האומה, אלא תוצר ישיר של התנהגותה. כשם שהגוף אינו 'נענש' בקלקול קיבה לאחר אכילה לא מבוקרת - אלא זהו טבע החיים, כך, כאשר הקודש חדל מלהנחות את התרבות הישראלית והתודעה החברתית הפכה לפרטית ונהנתנית, באופן טבעי אבדה היכולת לנהל מסגרת ממלכתית. ללא אידיאל שיתופי - התרסקה החברה, כל אחד מן הפרטים משך לכיוונו, והפלגנות יצרה מחנות המסוכסכים איש עם רעהו. הפיזור החיצוני מבטא רק תשקיף של הריקבון הפנימי: "אריה קטילא קטלת, קמחא טחינא טחנת" (איכה רבה א, מג).
מהי אם כן מטרת הגלות? - פירוק המסגרת הלאומית אִפשר לבודד את פרטי החברה ו'להרגיע' את המערכת. כאשר ההתלהמות ההדדית והגיבוי הלאומי נפסקו, נוצרה יכולת למַתֵּן את מדרון ההתנוונות. אפשר להביא משל לכך מעולם הרפואה: ישנו מצב פתולוגי חמור המכונה 'פרפור חדרים' (Ventricular Fibrillation). במצב זה ישנם גירויים חשמליים מרובים, שמקורם ברקמת לב חולָה, היוצרים קצב פעילות אשר איננו מאפשר את פעילותו התקינה של הלב, והוא 'קורס' תחת העומס. על מנת להחזיר מצב זה לתיקנו דרושה מכת חשמל חיצונית ה'מכבה' ו'מאתחלת' (Reset) את כל פעילותו החשמלית של הלב. לאחר כמה שניות של 'שקט תעשייתי' (Asystolia) דהיינו חוסר פעילות חשמלית כללית, מתעורר לחיים קוצב הלב הפיזיולוגי (Synus), והוא שב מעתה להיות השולט על קצב הלב התקין.
כך אף בנמשל: הגלות שמשה כרפואה לתחלואי החברה, מעין 'מכת החשמל' המשביתה את המסגרות הלאומיות אשר שקעו ב'פעילות יתר' חומרנית עד כדי 'פרפור חדרים' - הסתאבות וניוון חברתי. יתרה מזאת, המציאות הגלותית נותנת, מעבר להשבתת ההסתאבות, גם אפשרות לשקם את התודעה הרוחנית שנדחקה הצידה בידי הגיעול החומרני - וזאת על ידי הליכה לקיצוניות הנגדית: ללא חיי לאום, מתנתקות נפשות היחידים מניהול מערכות ציבוריות רחבות - כלכליות, צבאיות ופוליטיות - ונוצרת התכנסות מאונס ב"בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל" (מגילה כט, א).
מתוך כך מובן מאליו כי תהליך תחייתה של האומה איננו תהליך פשוט. אם נמשיך את המשל שהזכרנו לעיל, ניתן להבחין כי לאחר אותן מספר שניות בהן הושבת הלב מפעילותו, כאשר שב קוצב הלב הפיזיולוגי (Synus) ומתעורר לפעילות - הדבר מאופיין ב'הפרעות קצב' (Arrhythmia) המלוות את קצב הסינוס. כלומר, לזמן מה ישנו 'עודף' גירויים חשמליים הנשלחים אל הלב כתוצאה מפעילות היתר המתרחשת בעת התעוררות המערכות מתרדמתן.
בהתאם לכך, במהלך תחייתה של האומה ישנה תופעה מקבילה: כאשר נאלצת החברה הישראלית להעמיד כוחות מפעל יש מאין, ובנוסף לכך אף נראה במבט ראשוני כי הדברים סותרים את המשנה הרוחנית הגלותית, נוצר בהכרח ניכור בין אנשי המעשה - המקצינים לכיוון החומרי ב'פעילות יתר' כריאקציית נגד למעמד החיים הגלותי, לאנשי הרוח - המתבצרים בעמדתם ומנסים לשמר בקנאות את המצב הישן.
אולם אין חשש - הטבע דורש את שלו. כשם שבלב הפיזיולוגי חוזרות המערכות לתפקודן התקין לאחר זמן מה, כך הוא הדבר במערכת החיים הלאומית: כיוון שבמהותה של החברה הישראלית מוטבע האיזון - כל מחלות הילדות, הקשיים, המבוכות והסיבוכים במהלך השיבה לארץ הינם זמניים ועתידים לחלוף ברבות הימים. "לא יארך הזמן של הנטיה הקיצונית הזאת, כיון שביסוד האומה מונח שווי המשקל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
