ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
אך יש גם התחלה של מצב רוח מרומם בגלל ההצצה בלוח השנה, מה שמצפה לנו עם בואה של השנה החדשה והחגים החשובים והמשמחים שמגיעים איתה. תמיד חשבתי שהפלא של תשעה באב הוא בכך שהעם היהודי מצליח להמשיך גם אחרי כל החורבן והאסונות.
חכמינו לימדו את עם ישראל להאמין שחורבן בתי המקדש ואפילו הגלות והפיזור של עם ישראל בעולם כולו אינם הפרק האחרון בסיפורו של העם היהודי. הם טיפחו את העולם שבא אחרי תשעה באב ובו יש אמנם עדיין התבוננות בעבר וזיכרון של מה שהתרחש, אבל בעיקרו הוא מבט קדימה ליצירת התנאים לקיומו של העם היהודי, לצמיחתו ולפעילותו. ההישג המדהים הזה הוא יחיד במינו בהיסטוריה האנושית והוא עדות לברית הנצח שמושלת בגורלנו ומעצבת את חיינו.
המשנה והתלמוד, ספרי היסוד של היהדות והחיים היהודיים, נכתבו ונערכו אחרי אירועי תשעה באב. המנהגים שחיברו את היהודים אלה לאלה יחד וקישרו אותם למסורתם נוצרו והתבססו אחרי חורבן המקדשות. כושר התאוששות הפך למילת המפתח בחיים היהודיים.
בשנת ה'כ"ג (1263) טען הרמב"ן נגד הכנסייה בפני מלך אראגון ואמר שעצם קיומו של העם היהודי במשך אלפי שנים הוא הוכחה מספקת לייחודו ולברית שיש לו עם הבורא. "כבשה אחת מוקפת שבעים זאבים", הוא הטיח ליריביו שביקשו לבטל את זכות הקיום של היהודים ואת תפקיד היהדות בחברה העולמית. כמעט 800 שנה אחר-כך אותה האמירה יכולה וצריכה להיאמר עם דגש חזק אף יותר. עצם הקיום וכושר ההתאוששות של העם היהודי הם שמפריכים את מסע הדה-לגיטימציה שמתנהל נגדנו היום בצורה מרושעת. לפי התסריט של ההיסטוריה הטבעית, היינו אמורים להפסיק להתקיים מזמן. לא אמורים להיות ריכוזים של לומדי תורה ויהודים שומרי מצוות בעולם הזה, ובוודאי לא ייתכן שתתקיים מדינה יהודית משגשגת במולדתנו העתיקה, בארץ-ישראל.
אני סבור שחלק ניכר מהמרירות והתסכול של העולם הלא יהודי, שמלבים את השנאה ואת הדעות הקדומות נגד היהודים, ומדינת ישראל במיוחד, נובע מכך שאין "פיתרון סופי" ל"בעיה היהודית". חלק ניכר מהעולם מאמין באמת שאם לא תהיה מדינת ישראל ולא תהיה קהילה יהודית חזקה בעולם, תגיע האוטופיה האוניברסאלית. הם כועסים עלינו מפני שאיננו נענים לבקשה שהם חושבים שתועיל לאנושות כולה. כושר ההתאוששות של היהודים, יותר מכל דבר אחד, הוא שמוליד את מפח-הנפש שחשים יריבינו כבר מאות שנים.
יש חלקים בעם היהודי שמוכנים, לכאורה, להיענות לבקשות אויבינו, והכול בשם אידיאלים הומניסטיים אוטופיים שאין להם שום קשר ממשי לעובדות בשטח או למציאות החיים. נדמה שיכולת ההתאוששות של העם היהודי התפוגגה, ואת מקומה תפסה תקווה מעורפלת לאוניברסאליות ולאמונה שכבש באמת יכול לגור עם זאב בלי להפוך לארוחתו. הרדיפה הפסולה הזאת אחרי השלום ו"הטוב" בכל מחיר גבתה מחיר כבד בנפש ובמתיחות שהוסיפה לעולם היהודי והכללי כבר עשרות שנים. רובו של העם היהודי בנה את עצמו מחדש אחרי האסונות האדירים של השואה ומלחמת העולם השנייה. יש מדינה יהודית בארץ-ישראל, ברית-המועצות נעלמה, ויותר ממיליון יהודים סובייטים התחברו שוב, במידה כזאת או אחרת, לעמם ולמורשתם. מעולם לא היה עם שחווה רצף כזה של אירועים אחרי אסון כמו השואה, כפי שקרה לעם היהודי.
העולם יודע על תשעה באב, אבל איננו מכיר את תשעה באב באמת. היהודים רואים את השנה הבאה והטובה יותר שמחכה להם באופק. הצמיחה הגשמית והרוחנית המתמשכת של העם היהודי, של מוסדות הלימוד שלנו, של הממשל ושל החמלה שלנו יוכיחו גם הפעם שכושר ההתאוששות החיוני שלנו עדיין עמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
