ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
• מבנה - הלולב מורכב משדרה, וכשהיא נגמרת מתחיל העלה האמצעי המכונה "תיומת", הענף העליון. כל עלה מורכב משני עלעלים שמחוברים בגבם.
• סוג - יש יותר משבעים סוגים של דקלים, לכאו' כולם כפות תמרים ולכן הם כשרים. לולב 'וושינגטוני' פסול כי אין לו עמוד שדרה, הוא בצורת כף עגולה. לולב קנרי - הבעיה בו זה שהפרי שלו אינו אכיל והתורה אמרה "כפות תמרים" הסימן של הכפות זה תמרים. יש מי שאומר שסוף סוף יש בו פרי והוא מין תמר ולכן הוא כשר, אך יש פוסקים שכתבו לא לקחת אותו וליטול לולב של תמר רגיל 1 , וכן יש לנהוג. סימניו של הקנרי - הרבה יותר גמיש ורך ולכן בשדרה עליו נוטים למטה (לעומת לולב רגיל שעלי השדרה נוטים למעלה), עליו היוצאים מן הצדדים יותר צפופים (יוצאים כל חצי ס"מ ובלולב רגיל כל ס"מ ולכן בעל יותר עלים), צבע יותר בהיר צהבהב לעומת הרגיל שנראה אפרפר.
• ישרות - אם הלולב עקום לצדדים או קדימה (בטן הלולב) אז הוא פסול, ודווקא בעקמומיות רצינית כמגל. עקמומיות כלפי השדרה (גב הלולב) לא פוסלת כי כך זה דרך גידולו. אך כדי שיהיה מהודר עדיף שלא יהיה עקום כלל אלא ישר לגמרי. (צורת הבדיקה היא להעמיד את הלולב זקוף מול עיניו ולראות אם הוא נוטה).
• שיעורו - ארבעה טפחים היינו לגר"ח נאה 32 ס"מ ולחזו"א 39 ס"מ. המדידה צריכה להיות עד המקום שבו מתחילה התיומת - רק השדרה היינו שאורך השדרה בלבד יהיה ארבעה טפחים .
• התיומת - הראשונים ואחריהם השו"ע והרמ"א 2 נחלקו כמה עלין צריכים להפרד בתיומת שלהם כדי שהלולב יפסל. השו"ע פוסק שצריך שרוב העלים ורוב כל עלה,והרמ"א פוסק שהעלה האמצעי נידון בפני עצמה ואם נחלק ברובו פסול. מקור לרמ"א מדברי הר"ן שכותב שעשו ראשו של לולב כמו ראשו של אתרוג, וצריך לדקדק בזה. וכך נוהגים, וכפי שנפרט:
דרכה של התיומת להתחלק: אם כל אחד מהעלעלים הולך לצד אחר בצורה בולטת (כזה: v) זה נקרא "הימנק" והלולב פסול ביום הראשון שאין זה דרך גידולו.
אם נחלקה התיומת, לפי הרמ"א כנ"ל - כדי שיהיה פסול צריך שיתחלק העלה עד השידרה.
הגר"א - פוסק שדי ברוב העלה לפסול משום שרובו ככולו. הט"ז - פוסל אם נחלק העלה באורך טפח (כ - 8 ס"מ לגר"ח נאה). פעמים הט"ז מחמיר יותר מהג"א והדבר תלוי באורך הלולב 3 .
המ"ב אומר שבפחות מרוב אין להחמיר אך כותב הרמ"א "לכתחילה מצווה מן המובחר נוהגין ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל". צריך להיזהר שמחמת הנענועים בחג לא תחלק התיומת ותפסל.
הרא"ש כתב שתיומת שנסגרת כלפי עצמה כלפי פנים בצורת האות פ"ה (המכונה "כפתור" בפי עם-ישראל), היא לולב מהודר כי הוא לא ייפרד, אך יש פוסקים (הר"ן) שהורו שזה פסול מצד כפוף שנכפף ראשו. אם זה רק בתיומת רוב הפוסקים כותבים שאין בעיה, אבל אם גם בעלים הקרובים אז זו בעיה ולא יקנה לולב זה.
אם שני העלעלים לא נגמרים ביחד לאורך או לרוחב אם רוב העולה חופף כשר אך אינו מהודר. כיון שצריך שהעלים יהיו מקבילים משני הצדדים כי זה דרך ברייתו, אם מורידים מצד אחד צריך להוריד גם מהצד השני.
• "קורא" - קליפה בצבע חום אדמדם שעוטפת את הלולב בדרך גדילתו וסוגרתו, ולפעמים עוטפת גם את התיומת. יש בה יתרון שהיא שומרת על הראש מהודק, אך מצד שני אולי בפנים יש פסול כגון הימנק ונפרדה תיומת ולא רואים.
יש שמחזרים אחר לולב עם קורא, אבל לעניין הנענועים קשה לכסכס, לכן כדאי לפתוח מהצדדים למטה כדי שיהיה ניתן לכסכס. אשכנזים בד"כ מחמירים לפתוח ולראות כדי שלא יהיה פסול. וכל אחד ילך לפי מנהגו.
• יבש - אם הלולב הגיע לגדר "יבשו פניו" שהעלים נעשים כמעט לבנים-פסול 4 .
אם הלולב נקלף בציפורן הרמ"א מתיר בדיעבד כשאין לולבים (לא רלוונטי במציאות השווקים שלנו). יש להשתדל שראשו של הלולב לא יהיה יבש (מצוי).
• אם הלולב מעופש פסול, אך אם יש קצת עובש הלולב כשר אך ודאי שאין זה הדר.
• פסול כווץ מעיקר הדין שייך דווקא בשדרה, ויש תוספת הדר שגם בתיומת לא יהיה כווץ כגון שהתיומת הולכת בצורה של זיגזג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
