ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
יד רגל, וכוונה במגע גוי ביין
א. באיזה חלק של הגוף אוסר?
A. הילד בן 6 - נאסר ביד ולא ברגל, וניתן לקשור את ידיו ואז מותר גם למי שאוסר את הין לפני הבור.
B. מדד יין ע"י יד או רגל - ר' נתן - ביד אוסר ברגל לא (כילד בן 6).
C. נגע עם לולב – אוסר (אך עדיין תלוי בכוונה).
ב. האם צריך כוונה כדי לאסור?
[סוגים של חוסר כוונה - נגע בטעות, נגע בכוונה אך לא כדי לנסך, ילד].
A. דעות בתנאים -
a. מדד יין -
ר' נתן - ביד אוסר (לא צריך כוונה).
רבנן - אפילו ביד לא אוסר (צריך כוונה).
וכן ר"ש (דף ס) – צריך כוונה (לכן אם נפל ליין – לא אוסר).
b. סיפור - גוי ויהודי דשו ענבים ברגליים, ושמואל חיכה: 1. למצוא עוד מי שאוסר כר' נתן (דחייה - הרי ר' נתן לא אוסר ברגליים). 2. למצוא עוד מי שמתיר אפילו בידיים ללא כוונה (כר"ש).
B. דעת רב
מצד אחד – נגע בטעות (ע"י לולב) – מותר למכור (הנאה).
מצד אחד - תינוק - רב – אסר.
תשובה – מותר בהנאה, אסור בשתייה.
ג. דיון בדעת רב הנ"ל
A. חומרות האמוראים:
רב – (כנ"ל) – תינוק אוסר את היין (בשתייה).
ר"נ - שמואל – גוי שמל וטבל – עדיין אוסר בשנה הראשונה.
B. הקושיות מהברייתא:
עבד וכן בני שפחות שמלו ולא טבלו:
רוקם ומדרסם: גירסא 1- טמאים, גירסא 2 – טהורים (לא גזרו כי לא שכיח (רש"י)).
קשה על ר"נ-שמואל – כי משמע שאם מל וטבל – מותר מיד
יין נסך – גדולים אוסרים, קטנים – לא אוסרים.
קשה על רב – שאמר שקטנים אוסרים.
תירוץ – מה שהברייתא הקלה זה רק בבני השפחות.
C. קריאת הברייתא לפי התירוץ
קשה - הרי בברייתא כתוב: "עבדים... וכן בני השפחות".
תשובות:
1. ה"וכן" מתייחס רק לדין הראשון (רוק).
דחייה – זה טוב רק לגירסא המחמירה ברוק (אז יש חידוש שמחמירים גם בבני השפחות), אך לגירסא המקלה – אין סיבה להזכיר את בני השפחות ביחס לרוק.
2. ה"וכן" מתייחס גם לדין של יין נסך, אך לא לשתי הקולות:
לרב – זה מתייחס רק לקולא של השנה הראשונה, אך בקטן נחמיר בעבדים.
לר"נ-שמואל להפך – זה מתייחס רק לקולא של קטן, אך בשנה הראשונה נחמיר בעבדים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
