ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. ר' חנינא בן תרדיון
A. למה עסקת בתורה? כך ציוני אלוקי. גזרו אותו לשריפה, אשתו לחרב ובתו לישב באוהל זונות.
B. למה הגיעו להם עונשים אלו?
1. אותו לשריפה – שהגה את שם ה' באותיותיו [והרי לאבא שאול אין לו חלק לעוה"ב? עשה זאת להתלמד' אך עשה זאת בפרהסיא ולכן נענש].
אשתו לחנק – שיכלה למחות ולא מיחתה בו.
בתו לאוהל זונות – שדקדקה בפסיעותיה כשגדולי רומי שיבחו את הליכתה ("עוון עקבי יסובני" (תהילים מט) – עבירות שאדם דש בעקביו (דקדוק פסיעות, מסובבים אותו ליום הדין (פירוש שני ברש"י – עבירות שמזלזלים בהם).
C. קבלת הדין
כשהוציאו שלושתם להורג, הצדיקו עליהם את הדין בפסוקי צידוק הדין.
D. הפגישה עם ר' יוסי בן קיסמא
רי"ס ניסה לשכנע אותו שהרומאים שולטים בהחלטת הקב"ה ואין מה לעשות, אז למה אתה מסתכן ומלמד תורה? ענה - "מן השמים ירחמו", רי"ס – תמה אני אם לא ישרפו אותך עם ספר התורה.
ר"ח - האם יש לי חלק לעוה"ב? רי"ס – האם קיימת מעשה טוב? ר"ח – נתתי צדקה מכספי בטעות, ולא החזרתי לעצמי מהצדקה. רי"ס – יש לך חלק לעוה"ב (ושיהיה חלקי כחלקך).
E. קבורת רי"ס והריגת ר"ח
הרומאים כיבדו את רי"ס בקבורתו, ובחזרתם עצרו את ר"ח שהיה מקהיל קהילות ומלמדם, ושרפו אותו עם ספר התורה. תוך כדי השריפה:
אומר לבתו – מי שיפרע עלבונה יפרע עלבוני.
לתלמידיו – אני רואה שהאותיות פורחות באויר.
לתלמידיו – לא אקרב את מיתתי על ידי פתיחת פי.
לקלצטונירי שאם יוריד ספוגי הצמר מליבו יזכה לעוה"ב, ועשה כן וקפץ לאש ויצתה בת קול ששניהם מזומנים לעולם הבא (ובכה רבי, כמו על ר"א בן דורדיא, יש קונה עולמו בשעה אחת...).
F. בתו הוכנסה לקובה של זונות
אחותה (ברוריה, אשת ר"מ) מבקשת מר"מ להצילה. ר"מ בודק אם נטמאה, ואח"כ משחד את השומר, ואומר לו שיוכל להינצל ע"י "אלו-ק דמאיר ענני", וכך באמת קורה. הרומאים מחפשים אחר ר"מ, הוא נמלט ובורח לבבל.
ב. אצטדינין ועוד מקומות שחוק, ועל הליצנות באופן כללי
במשנה – לא בונים עמהם. כעת נלמד על לבקר במקומות כאלה.
A. איצטנידין
ברייתא 1- אסור לבקר באיצטדינין וכרכום (מקום ליצנות בעת מצור על עיר) – מפני מושב ליצים.
ברייתא 2 – מותר (באיצטדינין – כדי להציל יהודי/להעיד על יהודי שמת לוהתיר אשתו, בכרכום – לשכנע הצרים לוותר על היהודים).
תירוץ -
כרכום – אם מתחשב עם הצרים – אסור.
איצטנידין – זה מחלוקת תנאים (ת"ק – אוסר (מושב ליצים, גרסת הב"ח – שפיכות דמים), ר' נתן מתיר).
B. תיאטראות וקרקסאות (מקומות כינוס של שחוק) -
ר"מ – אוסר כי מזבלים לע"ז (רש"י - שדואגים ומתנדבים לצרכי הע"ז, תוס' – זובחים לע"ז), ומשמע שתמיד אסור
חכמים – אם מזבלים אסור כי יחשדוהו שגם הוא משתתף בע"ז, ואם לא – אסור מדן מושב לצים.
מאי בינייהו? אם מכר שם סחורה, האם צריך לחשוש שזה דמי ע"ז – לר"מ חושש ולרבנן לא.
C. על הליצנות
1. כל המתלוצץ ייסורין באין עליו ומזונותיו מתמעטין, נופל בגיהנום ומביא כליה על העולם.
2. על הפסוק "אשרי האיש..." -
a. ר"ש ב"פ - הפסוק מתאר הידרדרות מהליכה לעמידה לישיבה לליצנות.
b. ר"ש ב"פ – כל חלק מהפסוק מתייחס למקומות בילוי שונים של הרומאים.
c. בשם ר' יונתן – הפסוק מתייחס לאברהם אבינו שלא הלך בדרכם של דור הפלגה, סדום והפלישתים.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









