ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בכל פעם שאני רואה כאבם של אנשים החשים דחויים במערכת חינוך הדוחפת ושואפת לטוב ביותר, ללא ספק, ליבי כואב עמם. בכל פעם שאני רואה את חששותיהם של הורים החוששים שהמוסד החינוכי שבו לומדים ילדיהם, לא יביא את ילדיהם להישגים הלימודיים הגבוהים וייטע בהם את שאיפת המצוינות כראוי, ליבי כואב עמם. בכל פעם שאני רואה את חששותיהם של הורים החוששים ש'תפוחים רקובים', בתוך המוסד החינוכי שבו לומדים ילדיהם יחמיצו את העיסה, ואין זה משנה האם הכוונה לתלמיד או למי מצוות ההוראה, ליבי כואב עמם.
לא פחות מכך כואב לי כשאני רואה שאנשים מתוכנו, רואים באמת ובתמים את שתי הקצוות ומסכימים כמוני עם כולם. שואפים למערכת חינוך איכותית ומצוינת שתרומם את באיה כולם. יחד עם זה חושבים שחשוב להקדיש אמצעים רבים לתמיכה ועזרה בשכבות חלשות מכל מיני בחינות, (לאו דווקא כלכלית, אבל גם), שחשוב לטפחם לקרבם ולקדמם באמת, מה שיכול לעשות רק חינוך, שיוליך לשינוי והתרוממות אמתית.
אני עצמי, תוצר של מערכת חינוך אליטיסטית (שיחד עם זה הדגישה מאוד את החשיבות והצורך של התרומה לחברה וגם את הפן האידיאלי שיש בכך). מרגיש שמערכת זו נטעה בי את השאיפה הברוכה להשתדל ולעלות מעלה-מעלה. זו אותה מערכת שהפכה אותנו לציבור שבניו ובנותיו, מצטיינים ובולטים בתחומים רבים. באקדמיה, בצבא, ברפואה, במחקר, בתרבות (שימו לב לסופרים הצעירים, מהפכה של ממש), בהתיישבות, ובתחומים רבים נוספים כשמעל לכל בתורה ובגידול תלמידי חכמים.
אני שואל את עצמי, מהו המחיר שאנו משלמים על כך. האם התסיסה הברוכה והמפרה הזו, כשהיא עוברת את גבולה אינה גורמת גם לנזקים? האם הציבור הנפלא הזה שמצוי בכל מקום ותורם אולי יותר מכל ציבור אחר, ובוודאי לא פחות, למדינת ישראל שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, להתפתחותה ולשגשוגה לקראת הגאולה השלמה, מעורר לעיתים אנטגוניזם, שכנגדו באים הדיונים האין סופיים על "להתנחל בלבבות"? (בכל פעם שאני שומע על דיונים כאלו אני שואל את עצמי - מה עוד לא עשינו?) איני מאמין שאני היחידי שער לבעיות האין סופיות של השלום הפנימי בינינו? מה עם הכאבים שאנו מכאיבים? האם רמה מדהימה של ביקורתיות שלא אחת אוכלת כל חלקה טובה (ולא תמיד פועלת לטובה), קשורה לעניין? בעיניי לא אחת נראים הדברים כשני פנים של עניין אחד.
אז מהו החזון שלי? אני חולם על מערכת חינוך שתצטיין בדרך יכולתה להתאים עצמה לצרכי התלמידים הבאים בשעריה, לקבלם בכל המובנים, להכילם, ובעיקר שתלמד מדרכי הקב"ה - לשמוע "אל קול הנער באשר הוא שם". כשמכילים באמת ומתמקצעים בחינוך יחד עם שאיפה לטוב ולנעלה, מוצאים את הדרך לרומם ולעשות כל אחד טוב וישר וגם מפותח כישורים על פי דרכו הוא.
אין אדם בעולם שאין בו שבר. מאידך גיסא - אין שלם יותר מלב שבור. הכישלון בכל תחום הוא רע אך הוא גם הזדמנות לבניין שלם יותר - "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". להצמיח אנשים, להיות גנן של בני אדם, זוהי חכמה מיוחדת במינה. נכון שלעיתים יש להגביל, נכון שלעיתים יש לקבוע גבולות. גם אז, כשמדובר באנשים יש לחשוב על אלטרנטיבות ראויות שחייבות לצמוח ואולי כבר מתחילות לצמוח. דווקא במקום שבו מקפידים על אהבה וקבלה, שבו רואים חשיבות עצומה של כל דבר טוב וכל תכונה מעולה ומבינים שמקורה ממקום גבוה אלוקי, דווקא שם חייבת להיות סובלנות ואהבה עצומה, אהבה כזו שיש בכוחה לכסות על כל השאלות ששאלנו. שתוכל להכיל את כולם באמת ולבטל את החששות.
בעיני זהו האתגר של מערכת החינוך שלנו - להצמיח את אותם מחנכים ומחנכות, תלמידי חכמים אמתיים שיוכלו מתוך מקצועיות אמתית והבנה פנימית בנפש האדם יחד עם הרישום הפנימי האמיתי של התורה בנפשם, לגדל בגנם מגוון רחב של צמחים נהדרים. אדרבה המגוון והפגישה עם המגוון מצמיחים טוב ופועלים ישועות בנפש הצעירה המחפשת את ביטויה ותעודתה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








