ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
במבט ראשון זה אולי נראה עניין סמנטי בלבד, אך אני סבור שזה לא נכון. לוח השנה היהודי איננו רק רישום של מועדים ותאריכים. הוא גם יוצר אווירה ומעורר רגשות וערכים. התחושה שמעוררים בנו חודשי אלול ותשרי שונה מאוד מזו שמעורר בנו חודש אדר. הרגישות של הנשמה והזיכרונות מהמסורת שלנו ממלאים אותנו באווירת החודש. כך גם חודש אדר מביא עמו אווירה של בשורות טובות ואת תחושת השמחה שעתידה לבוא בהמשכו.
בישראל אדר הוא גם סימן לחילופי העונות, כי מתחילים להרגיש את האביב באוויר. גם אם ישראל, בניגוד לשאר העולם המערבי, סבלה השנה מחורף יבש ומתון במיוחד. האביב הוא עדיין העונה שהכול מצפים לה ולחודש המבשר על בואה ההולך וקרב.
חודש אדר מקבל את חשיבותו מחג הפורים שחל בו, כמובן. הוא מזוהה בברור בשמו במגילת אסתר. חודש אדר מזוהה במגילה כחודש ה-12 בלוח השנה היהודי. השנה היא שנה מעוברת, וכפי שקורה שבע פעמים בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנה, יש שני חודשי אדר. לכן אדר יהיה לא רק החודש ה-12 השנה אלא גם החודש ה-13 בלוח השנה היהודי. הרבנים ששכללו וקידשו את לוח השנה היהודי הקבוע לפני 1600 שנה קבעו שרק את חודש אדר אפשר להכפיל. יש סיבות רבות להחלטה הזאת שמקורן במזג האוויר, בסוגיות חקלאות, בתנאי הדרך ומשתנים נוספים בחיים. אבל במובן פשוט, חז"ל פשוט רצו שניהנה קצת יותר זמן מהאווירה של התקווה והשמחה שחודש אדר מביא אתו. הגלות היתה ארוכה והיו בה אירועים קשים. היה קל מאוד להיכנס לעצבות ולמרה שחורה, לאבד את התקווה ולהכנע לייאוש. חודש אדר בא להפיג את כל התחושות האלה. חג הפורים הוא אב הטיפוס של הרוח היהודית הנצחית, של היכולת שלנו לשרוד למרות הכול. תמיד טוב לקבל מנה כפולה של אווירה כזאת. לכן חז"ל, בחוכמתם כי רבה, קבעו שבשנה מעוברת אפשר להכפיל רק את חודש אדר, מפני שכאשר נכנס אדר, באים אתו גם תקווה, שמחה ותחושת נצחיות.
בחודש אדר א', הנוכחי, חל פורים קטן, שאותו אנחנו חוגגים בי"ד באדר א'. גם הוא נתפס כמבשר של פורים הגדול שיחול כמה שבועות אחריו, הידיעה שיש פורים קטן היא כשלעצמה מסר מחמם לב. בשורות טובות וחדשות על גאולה לא תמיד מגיעות במפתיע. אדרבא, לרוב הן מגיעות טיפין-טיפין, בהדרגה. ההכנות לפורים הגדול נמצאות בפורים הקטן. אם אדם יכול לציין הישגים קטנים, לחגוג ניצחונות קטנים ושיפורים הדרגתיים, הוא יכול לצפות להישגים גדולים אפילו יותר בעתיד. החיים לעולם אינם הכול או לא-כלום, ניצחון שבא ברגע. פורים קטן מוביל לפורים גדול, שבתורו מוביל לחג הגאולה והחירות, חג הפסח.
לכן מאדר א' אנחנו למדים שיעור חשוב לשנה כולה. אם נעריך את מסר התקווה, תגדל בנו השמחה והתקווה לטוב גם כשלכאורה הכול סביבנו מתפרק, משתנה במהירות ומביא חוסר וודאות. צריך לראות את בואו של חודש אדר, אפילו אדר א', אפילו פורים קטן, כהבטחה לחיים טובים, לביטחון ולישועה מאויבים ומכל הרשע שפושה כל כך בעולמנו, לדאבון הלב. כן, ידידיי האהובים, משנכנס אדר, באים אתו הטוב והשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
