ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שלמה זלמן אויערבך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
כשרבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל היה אומר את המילה "הרב", ברור היה לכולם שכוונתו לרב קוק 1 . הגרש"ז, שהיה אחד מגדולי מעריציו ושומעי תורתו של מרן הראי"ה, זכה עוד בצעירותו ללכת פעמים רבות לסעודה שלישית אצל מרן הראי"ה, ולשמוע את תורתו המאירה. גם בשיעוריו בהלכה היה משתתף באופן קבוע. הוא היה מספר שאת היראת-שמים ושקידת התורה, קיבל בצעירותו מהתבוננות פעם בשבועיים, דרך חור המנעול, בפניו של הראי"ה בעת שישב ולמד גמרא בחדרו.
והנה, בימי בחרותו, התחברה שמחת הפורים של הרב קוק עם שמחת הקמת ביתו של תלמידו ומעריצו הגרש"ז:
בפורים המשולש בשנת תר"צ נישא הגרש"ז לרעייתו מרת חיה רבקה ע"ה, בתו של רבי אריה ליב רוחמקין זצ"ל, מותיקי חשובי המחנכים והמלמדים של עיה"ק ירושלים. כמובן שמסדר הקידושין היה מרן הראי"ה. לאחר הנישואין המשיך לשקוד על תלמודו בכולל האברכים "כרם־ציון", והמשיך לבוא לשיעוריו של מרן הראי"ה.
שמחת פורים אמיתית!
באחת השנים, אמר ר' שלמה זלמן לתלמידיו לפני פורים: "בואו ואספר לכם מה זה היה שמחת פורים אמיתית!". וסיפר להם ר' שלמה שבצעירותו הלך פעם עם אביו (הגרחי"ל אוירבך, ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים') בליל פורים לביתו של הרב קוק, וכל הבית היה מלא באנשים שבאו לחגוג עם הרב, ולשמוע מדברי תורתו. והנה, הרב קוק ישב במרכז, וסביבו כמה וכמה רבנים מרבני ירושלים וצדיקיה, אנשים של צורה, וכן ישבו שם גם כמה עסקנים (וכשהרב קוק דיבר בלימוד, ניכרת היתה המבוכה על פניהם, באשר הם – שלא זכו לחינוך ישיבתי – לא ממש הבינו את דבריו). וכל אחד מאותם תלמידי חכמים שהיו שם הקשה קושיא, כל אחד ממקום אחר בש"ס בבלי וירושלמי, ואז הרב קוק בגאונותו הרבה אמר פלפול אחד שחיבר וקישר בין כל המקורות שהוזכרו.
וסיים ר' שלמה זלמן ואמר לתלמידיו: "זה היה שמחת פורים!".
סבלנות גם לילדים
על התרשמות נוספת של הגרש"ז בימי צעירותו מאוירת הפורים בבית הרב זצ"ל, סיפר לימים בהתפעלות רבה:
"רבים מאנשי ירושלים שלחו את ילדיהם להביא משלוח מנות לרב. היה מקובל שכל ילד יכין שאלה בדברי-תורה לשאול את הרב, ולרב היתה סבלנות להתענין בכל ילד ולענות לכל אחד על שאלתו".
הזמר של הרב קוק
בספר הליכות שלמה [להגרש"ז אויערבך זצ"ל] עמ' שמג, כתוב כך:
"בבית רבנו נהגו לשורר בסעודת פורים פזמון על-סדר א"ב בכל מיני לשונות יקר וגדולה למרדכי ולשונות חרפה וזלזול להמן, כגון "אורה למרדכי אלה להמן" וכו', בעסק גדול".
בנו של הגרש"ז, ר' ברוך זצ"ל, סיפר על מקור המנהג 2 :
"אבי מורי היה נוכח בצעירותו בסעודת פורים אצל הרב קוק, וממנו הוא למד את השיר הזה. הוא לקח לעצמו כמנהג לשיר אותו בשמחה גדולה בסעודת פורים בביתו שלו, עד סוף ימיו".
(זמר זה הושר גם אצל כמה מגדולי ישראל, ביניהם רבינו החת"ם סופר זצ"ל).
והנה נוסח השיר 3 :
אורה למרדכי אפילה להמן
ברכה למרדכי בהלה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
גדולה למרדכי גזירה להמן
דיצה למרדכי דאגה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
הדרות למרדכי הריגה להמן
ותיקות למרדכי וי וי להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
זכויות למרדכי זביחה להמן
חסידות למרדכי חניקה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
טהרה למרדכי טביחה להמן
ישרנות למרדכי יללה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
כתר טוב למרדכי כריתות להמן
לקח טוב למרדכי לצנות להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
מנוחה למרדכי מפלה להמן
נחמה למרדכי נפילה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
סליחה למרדכי סקילה להמן
עטרה למרדכי עקירה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
פדות למרדכי פגירה להמן
צהלה למרדכי צרות להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
קדושה למרדכי קריעה להמן
רנן למרדכי רעב להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
שלוה למרדכי שפלות להמן
שמחה למרדכי שנאה להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
תורה למרדכי תליה להמן
תשועה למרדכי תֵּחָת להמן
ברבות צדיקים גילה. באבוד רשעים רינה. הללויה.
^ 1.מפי הרב יעקב מן רקובסקי שליט"א.
^ 2.שמע מפיו ר' י"ב.
^ 3.לכמה ממילות הזמר יש גירסאות שונות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
