ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נתתי שיק בחתונה עבור קרובי משפחה, ועקב קשיים שעברו עלי השיק חזר. האם אני מחויב לתת שיק חדש? אם כן - מאיזה דין?
תשובה:
על פי החוק המקובל במדינה - אדם שנתן שיק חוזר, מחוייב לתת שיק אחר תחתיו, ולא חשובה סיבת הנתינה (אלא אם-כן התרחש 'כשלון תמורה מלא').
אף מבלעדי החוק, ראוי לאדם נכבד שמתנתו חזרה – שיתן אחרת במקומה.
יש להוסיף שמאחר והבנק גובה על שיק חוזר עמלת הפקדה מן האדם שקיבלו, הרי שבחזרתו נגרם נזק ממוני למקבל, ועל הנותן להחזירו לו מלבד סכום השיק עצמו.
תוספת עיון:
נחלקו הפוסקים כיצד להתייחס לשיק המקובל בימינו, ובדבריהם שלושה דרכים מרכזיות:
א. כ התחייבות בשטר (שו"ת "מנחת יצחק" חלק ה' סימנים קי"ט-ק"כ, וכן חלק ז' סימן קל"א, "תשובות והנהגות" חלק ג' סימן תס"ב).
ב. כ נתינת מעות (שו"ת אגרות משה חו"מ חלק ב' סימן ט"ו, "קובץ תשובות" להגרי"ש אלישיב חלק א' סימן ר', וכן "דיני ממונות" להרה"ג עזרא בצרי חלק ג').
ג. כהוראת שליחות לבנק שיתן כסף לשליח (שו"ת "שבט הלוי" חלק ז' סימן רכ"ב, הגרז"נ גולדברג - "תחומין" י"ב, הגרא"י הלוי כלאב 1 ).
אחת הנפקא-מינות בשאלה זו היא המקרה הנידון: אם נדון את השיק כ"התחייבות ממונית" - הרי שעל הנותן לשלם בשנית את הסכום המושב. אולם אם נדונו כ"הוראת שליחות לבנק" - באופן ששב הממון למשלחו, אינו מחוייב מן הדין לשוב ולשולחו.
כמו כן יש לדון לגבי מנהג נתינת השיקים בשמחות, מאחר ובחברות מסויימות נהוג ומקובל שמי שנוטל חלק בסעודה משתתף בה על דעת כן שעליו לשלם לבעל השמחה סכום שמשתווה לפחות להוצאות המנה שאכל. באותם מקומות השיק נידון כתשלום ולא רק כמתנה, ובאופן שחזר יחוייב הנותנו לשוב ולשלם כפי שנהנה.
העולה עד כאן שמן-הראוי לתת שיק נוסף על השיק שחזר, בתוספת סכום העמלה שנגבתה מן המקבל - אותה ודאי חייב לשלם משום 'דינא דגרמי'.
מקורות נוספים:
ספר "הצ'ק בהלכה" (ענף א'), "פתחי חושן" (הלכות "הלואה" פרק י' הערה כ"א, הלכות "עדות", הלכות "שטרות", הלכות "טוען ונטען" פרק ט' סעיף י"ד, ושם הערה כ"ט), הרה"ג צבי יהודה בן יעקב, "תחומין" כרך י"ג, מאמרו של הרב מיכאל ויגודה - "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה".
^ 1.רשימת הפוסקים נלקחה ממאמרו של הרב מיכאל ויגודה "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה" – נדפס ב"תחומין" כרך י"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
