ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נתתי שיק בחתונה עבור קרובי משפחה, ועקב קשיים שעברו עלי השיק חזר. האם אני מחויב לתת שיק חדש? אם כן - מאיזה דין?
תשובה:
על פי החוק המקובל במדינה - אדם שנתן שיק חוזר, מחוייב לתת שיק אחר תחתיו, ולא חשובה סיבת הנתינה (אלא אם-כן התרחש 'כשלון תמורה מלא').
אף מבלעדי החוק, ראוי לאדם נכבד שמתנתו חזרה – שיתן אחרת במקומה.
יש להוסיף שמאחר והבנק גובה על שיק חוזר עמלת הפקדה מן האדם שקיבלו, הרי שבחזרתו נגרם נזק ממוני למקבל, ועל הנותן להחזירו לו מלבד סכום השיק עצמו.
תוספת עיון:
נחלקו הפוסקים כיצד להתייחס לשיק המקובל בימינו, ובדבריהם שלושה דרכים מרכזיות:
א. כ התחייבות בשטר (שו"ת "מנחת יצחק" חלק ה' סימנים קי"ט-ק"כ, וכן חלק ז' סימן קל"א, "תשובות והנהגות" חלק ג' סימן תס"ב).
ב. כ נתינת מעות (שו"ת אגרות משה חו"מ חלק ב' סימן ט"ו, "קובץ תשובות" להגרי"ש אלישיב חלק א' סימן ר', וכן "דיני ממונות" להרה"ג עזרא בצרי חלק ג').
ג. כהוראת שליחות לבנק שיתן כסף לשליח (שו"ת "שבט הלוי" חלק ז' סימן רכ"ב, הגרז"נ גולדברג - "תחומין" י"ב, הגרא"י הלוי כלאב 1 ).
אחת הנפקא-מינות בשאלה זו היא המקרה הנידון: אם נדון את השיק כ"התחייבות ממונית" - הרי שעל הנותן לשלם בשנית את הסכום המושב. אולם אם נדונו כ"הוראת שליחות לבנק" - באופן ששב הממון למשלחו, אינו מחוייב מן הדין לשוב ולשולחו.
כמו כן יש לדון לגבי מנהג נתינת השיקים בשמחות, מאחר ובחברות מסויימות נהוג ומקובל שמי שנוטל חלק בסעודה משתתף בה על דעת כן שעליו לשלם לבעל השמחה סכום שמשתווה לפחות להוצאות המנה שאכל. באותם מקומות השיק נידון כתשלום ולא רק כמתנה, ובאופן שחזר יחוייב הנותנו לשוב ולשלם כפי שנהנה.
העולה עד כאן שמן-הראוי לתת שיק נוסף על השיק שחזר, בתוספת סכום העמלה שנגבתה מן המקבל - אותה ודאי חייב לשלם משום 'דינא דגרמי'.
מקורות נוספים:
ספר "הצ'ק בהלכה" (ענף א'), "פתחי חושן" (הלכות "הלואה" פרק י' הערה כ"א, הלכות "עדות", הלכות "שטרות", הלכות "טוען ונטען" פרק ט' סעיף י"ד, ושם הערה כ"ט), הרה"ג צבי יהודה בן יעקב, "תחומין" כרך י"ג, מאמרו של הרב מיכאל ויגודה - "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה".
^ 1.רשימת הפוסקים נלקחה ממאמרו של הרב מיכאל ויגודה "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה" – נדפס ב"תחומין" כרך י"ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









