ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ביום י"א שנת תקס"ו, ליל שבת קודש זכור, בהיותו בן פ"ג שנים נתבקש החיד"א לישיבה של מעלה. במוצאי שבת קודש פרשת זכור נקבר החיד"א בליוורנו שבאיטליה. בשנת תש"א, פונה בית העלמין היהודי שבו היה קבור החיד"א לחלקה מיוחדת בבית עלמין חדש שהוקצה לכך. כעשרים שנה לאחר מכן, מאה חמישים וארבע שנים לאחר פטירתו, בכ' באייר התש"ך, הועלו עצמותיו לארץ ישראל.
מי שטיפל בהעלאת העצמות מאיטליה היה ד"ר 'שלמה אומברטו נכון', איש הסוכנות היהודית.
כשהגיע ארונו של החיד"א לארץ, מינה הראשון לציון הרב נסים זצ"ל אותי לטפל בקבורה. בבוקר שבו הגיע הארון, טבלתי בירושלים ולאחר מכן נסענו באוטובוס לשדה התעופה. בשדה התעופה חיכו לארון רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל, והרב דוד לניאדו זצ"ל.
משנחת המטוס, עלו מקבלי פני הארון למטוס ושמו פניהם לתא המטען. בתא המטען עמד ארון מעץ. פניתי לנושאי הארון וביקשתי מהם שלא יורידו את הארון מהמטוס עד שאתן להם אישור. 'אני רוצה לראות מה יש בפנים', אמרתי. ד"ר נכון תמה: 'בשביל מה? אין צורך‘. השבתי לו ‘אני שליחו של הרב נסים, אני צריך לעשות את מלאכתי, יש הלכות הנוגעות לארון ואני רוצה לראות שהכל תקין‘.
ד"ר נכון הביא עמו ארון עץ גדול, והניח בתוכו ארון בגודל 50X60 ס"מ.
‘איפה החיד"א?‘ שאלתי בתימהון. ענו המלווים: ‘הנהו לפניך, בארון‘.
נזדעזתי: ‘החידא בארון הזה?!‘. ‘כן‘ השיבו, ‘העצמות מלוקטות‘.
תמהתי: ‘החיד"א לא היה שלד שלם?! אני מבקש רגע את סליחתכם‘.
לקחתי את הרה"ג יצחק אבוחצירא לשיחה קצרה בצד: ‘אני רוצה לנסוע עם הנהג שלך כדי לטבול במקווה. אל תעשו דבר עד שאחזור‘. לאחר הטבילה במקווה נכנסתי לחנות כלי עבודה, פניתי אל המוכר וביקשתי: ‘תן לי את כל מברגי הפיליפס שיש לך‘. שמתי לב שהארון היה מורכב בברגים מסוג פיליפס, אך לא ידענו מה גודלם ולכן קניתי את כל הגדלים. משם חזרתי מייד למטוס.
כשהגעתי לתא המטען ביקשתי מהנוכחים שיבואו איתי. התקרבנו כולם אל ארון הברזל. על פניהם של כל הנוכחים סביב הארון הייתה הבעת מתח, והזמן כאילו עמד מלכת. כולם עקבו בדומיה, בפחד, בחרדה ובקדושה, ואין זה פלא שכן מולם בתוך הארון טמונות עצמותיו הקדושות של החיד"א.
זיהיתי את המברג בעל הגודל המתאים והתחלתי לפתוח את הבורג הראשון מלמעלה. מייד החל בוקע רעש עצום מתוך הארון. כולם סביב נבהלו ונבעתו, חלקם התעלפו. קמתי ואמרתי בחיל וברעדה:
‘החיד"א! אתה כתבת זה וזה, כך וכך, וכך עשיתי כדבריך. אני מבקש שהרעש יפסק‘. דממה שררה.
המשכתי לפתוח את הארון, והנה הרעש בוקע שוב, אך הפעם בעוצמה מוגברת. שוב זעקתי: ‘הרב החיד"א! אתה כתבת כך וכך ואני עשיתי בדיוק כדבריך!‘ בפתח הארון, הנחתי את ידי על עצמות החיד"א, ובנשימה עצורה ביקשתי מהחיד"א שיסתדרו העצמות מאליהן.
פתאום חשתי שידיי זזות על פני כל הארון עד שהעצמות המלוקטות התחברו לכדי שלד שלם.
הרה"ג פנחס אפשטיין זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית, שמע שהארון מגיע לירושלים ורצה להודיע על ביטול מלאכה בעיר. אך לפני שהחליט על כך, שאל אותי אם אכן בתוך הארון יש שלד שלם. ההלוויה יצאה מבית הכנסת ‘ישורון‘ דרך ישיבת ‘עץ חיים‘ במחנה יהודה להר המנוחות בגבעת שאול במסלול ארוך, כדי לאפשר ליהודים רבים להשתתף במסע הלוויה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
