ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב צבי יהודה קוק (תרנ"א-תשמ"א) הוא בנו של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל, שהיה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל וידוע כהוגה דעות מקורי.
לרב אברהם יצחק קוק זצ"ל היה קשר מתמשך עם סופרים ואנשי רוח בני דורו. ככוח האב כן כוח הבן.
המכתבים שנשלחו לחיים נחמן ביאליק ולזקן הסופרים אז"ר (אלככסנדר זיסקינד רבינוביץ') מעידים על קשר אישי ומפגשים בין הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לסופרי דורו ועל הכבוד הדדי שרכשו זה לזה.
בימים אלו מציינים 120 שנה להולדת הרב צבי יהודה קוק (נו' ערב פסח תרנ"א). פרסום שתי האגרות האלו נועד להארת דמותו ולעילוי נשמתו.
המכתבים מתפרסמים באדיבותו של מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק.
ב"ה כב תמוז [ת]רפ"ח
כ' הרח"נ ביאליק הי"ו, שלום
אשתקד בחיפה אמר לי כ' פרוש כמדומני / בשם רי"מ פינס ז"ל או בשם הד"ר הופמן ז"ל – על / "אין הקומץ משביע את הארי", שהוא מל' ארמית: / חגב, והנה ראיתי ונזכרתי להעיר את כ' כי זהו / פרוש ב' ברש"י גופו ב "ברכות" במקומו. ויסלח נא
בכבוד וברכה וידידות ויקר
צבי יהודה הכהן קוק
כ' הרח"נ ביאליק הי"ו, שלום
אשתקד בחיפה אמר לי כ' פרוש כמדומני / בשם רי"מ פינס ז"ל או בשם הד"ר הופמן ז"ל – על / "אין הקומץ משביע את הארי", שהוא מל' ארמית: / חגב, והנה ראיתי ונזכרתי להעיר את כ' כי זהו / פרוש ב' ברש"י גופו ב "ברכות" במקומו. ויסלח נא
בכבוד וברכה וידידות ויקר
צבי יהודה הכהן קוק
הערת העורך:
"פרוש ב' ברש"י גופו ב "ברכות" במקומו"
פירוש זה אינו מופיע בפי' רש"י כפי שנדפס בגמרות אלא בפי' רש"י ב"עין יעקב". כך כתב בהגהות מהר"ץ חיות הנדפסות בסוף הגמרא.
בספר בית אהרן לר' אהרן מגיד (ניו יורק תשל"א), חלק שביעי, ערך: אין הקומץ משביע את הארי כתב שחוקרים אחרונים כתבו חידוש זה כאילו מבטנם יצא הדבר ולא ראו שכבר קדמום הראשונים. וכיוון למה שמובא במילון בן יהודה בהערתו לערך "קומץ".
בס"ד ח' תשרי [תר]צ"א עיקו"ת
כ' מר ידידי היקר מאד נכבד
הרא"ז רבינוביץ הי"ו
גמח"ט ושלום וברכת השנה והחגים.
לא עלה בידי להתראות את כ' / בהיותי בת"א לפני כשבועיים. חשבתי אז / להעירו ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד, – היודע ואוהב את / היהדות באופן נפלא, - ע"ד תורת / היהדות הפרושית וערכה העולמי, / כהמשכה האמיתי של הנבואה בחיוניותה / הנמשכת עד היום. כדאי וחשוב מאד / היה לתרגמם לעברית, בשביל הנוער שלנו / המתחשב מאד עם דבריו של גוי, וביחוד לעומת / הרבוי של תרגומי דברי תפלות, שזכו / ומזכים בהם את ספרותנו החדשה. אולי יואיל כ' לזכות / במצוה זו בהתמחות זריזותו ושקידתו.
נאמן ידידות יקרו, מצפה שלומו ושלותו
באה"ר ותוחלת ישועה
צבי יהודה הכהן קוק
כ' מר ידידי היקר מאד נכבד
הרא"ז רבינוביץ הי"ו
גמח"ט ושלום וברכת השנה והחגים.
לא עלה בידי להתראות את כ' / בהיותי בת"א לפני כשבועיים. חשבתי אז / להעירו ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד, – היודע ואוהב את / היהדות באופן נפלא, - ע"ד תורת / היהדות הפרושית וערכה העולמי, / כהמשכה האמיתי של הנבואה בחיוניותה / הנמשכת עד היום. כדאי וחשוב מאד / היה לתרגמם לעברית, בשביל הנוער שלנו / המתחשב מאד עם דבריו של גוי, וביחוד לעומת / הרבוי של תרגומי דברי תפלות, שזכו / ומזכים בהם את ספרותנו החדשה. אולי יואיל כ' לזכות / במצוה זו בהתמחות זריזותו ושקידתו.
נאמן ידידות יקרו, מצפה שלומו ושלותו
באה"ר ותוחלת ישועה
צבי יהודה הכהן קוק
הערת העורך:
"ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד"
רוברט טרברס הרפוד (Herford, Robert Travers). מלומד נוצרי חי בין השנים 1860-1950 .
בין חבוריו:
The Pharisees. New York 1924
The truth about the Pharisees. New York 1925
באדיבות עלון איגוד ספרני היהדות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
