ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
וכך גם היום: האמונה הולכת ומתגברת, הניסיונות להחליש אותה, לשבור אותה, נהדפים ונשברים בעצמם. ולא עוד, אלא שהאמונה מתחשלת מכל ניסיון לפגוע בה. אנשי האמונה יודעים, כי אין דבר בעולם, שהוא מחוץ לשליטתו של הקב"ה, הכל מכוון ומושגח על-ידי ריבונו של עולם. גם לקשיים ולניגודים לאמונה יש תפקיד, - הם באים לבחון את האמונה, להעמיק אותה, להעלות אותה למדרגה יותר גבוהה. לכן אין אנשי האמונה נבהלים מהאתגר. אדרבא, הם ששים לקראתו, על-מנת להתגבר עליו ולפתח על-ידו כוחות חדשים. אמנם המבחנים הם קשים, קשה להחזיק בגובה של אמונה במציאות של היום: אל מול המתירנות והכפירה, אל מול הרדידות והנהנתנות. אכן, זהו מבחן למצויינים בלבד, מבחן לאנשי סגולה בעלי כוחות מיוחדים, ואנשי האמונה המצויינים עומדים בו בהצלחה ואמונתם מתעמקת והולכת, ונוצר הגרעין הרוחני שממנו יצמח עץ גדול. הולך ונבנה היסוד, שעליו יבנה בניין גדול, שיקיף את כל האומה כולה.
הווי אומר, שאנחנו נמצאים גם כעת בתהליך של התקדמות רוחנית. "אנחנו", הכוונה לכל עם ישראל. בניגוד למה שנראה באופן שטחי, כאילו יש משבר וקשיים, לא כן המציאות לעומקה. המשבר הוא שטחי, הוא חיצוני ובכף הירך, אבל הלב הולך ונבנה, המח הולך ומתחזק. הלב של האומה, הלב שבו מקננת האמונה, המוח שבו שוכנת הכרת ד', בלב ובמוח, באברים שהנשמה תלויה בהם, בהם יש כל הזמן התפתחות והתעלות, והיא נוצרת דוקא על-ידי הקשיים והמשברים. בסופו של דבר, המוח והלב ישלחו זרמי חיים של אמונה אל כל האברים של האומה, וחיי האמונה ימלאו את הכל.
אין צורך להסביר למי שנמצא בתוך מחנה האמונה, שהמחנה הזה הולך ומתגבר. התורה מתפשטת, ספסלי בתי-המדרש מתרבים, ישיבות נוספות קמות, ועם ריבוי הכמות, גדלה גם האיכות. אין צריך להסביר למי שנמצא במחנה אוהבי ארץ-ישראל, שהמחנה הזה הולך ומתחזק, היישובים גדלים, אהבת הארץ מתגברת, הדבקות בארץ ד' מגיעה לשיאים חדשים, שלא היו בעבר. כל מצוה שישראל מסרו את נפשם עליה נתקיימה בידם, וכשהלב של האומה מתחזק, כל האומה מתחזקת. "מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחד מחמש מאות" (תוספתא סוטה ד, א), ואם על עבירה אחת אדם יכול לאבד את נפשו, על מצוה שאדם מקיים, הרי הוא זוכה פי חמש מאות. הכפל את ההתחזקות שישנה היום פי חמש מאות ותקבל פרופורציות נכונות ביחס שבין ההתקדמות הרוחנית שבאומה מצד אחד, לבין החולשה הרוחנית מצד שני. אמור מעתה: הרוח מנצחת גם היום, ולא רחוק היום שהניצחון יתפשט ויקיף את הכל, ואנחנו מוסיפים והולכים בכל יום.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
