ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אונאה ומקח טעות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- ירושות וצוואות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
היורשים הפוטנציאיליים הינם שני אחים ו-3 אחיות, ובנוסף ילדי האחות הבכורה. בנוסף ישנה אחות רק מאבא.
לי הדבר מאוד חורה וברצוני להביע את המחאה על כך שלא עושים זאת לפי ההלכה (חצי לכל בן).
והשאלה מהי הדרך הנכונה להביע את המחאה:
א. להודיע בכתב שאין לנו חלק בירושה לפי ההלכה ולפיכך אנו מחוץ לדיון.
ב. לקבל את החלק והעביר אותו מיידית לאחים (חצי לכל אחד) ההתלבטות היא אולי יש כאן השבת אבידה? או שזה נקרא אבידה מדעת ?
יש לציין שהאח הגדול ויתר על חלקו לטובת יתומי אחותו. האם ראוי שגם אנחנו נעשה כך ? או שזה נחשב כאילו קבלנו דבר שלא מגיע לנו וממילא נצטרך בעתיד להחזיר אותו?
תשובה:
המשנה במס' בבא בתרא (קט"ו ע"א) אומרת: "סדר נחלות כך הוא: (במדבר כ"ז) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו - בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע חו"מ הלכות נחלות סימן רע"ו סעיף א':
"סדר נחלות כך: מי שמת, בנו יורשו. לא נמצא (לו) בן, רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, עומד במקומו ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו".
נמצא אם כן, שלפי דין תורה אם ישנו בן אין הבת יורשת כלום. אמנם לפי דיני המדינה בנים ובנות יורשים בשווה, אולם אין אנו אומרים דינא דמלכותא דינא אלא בדבר הנוגע למלכות וכיוצא בזה אבל מה שנוגע לדיני ישראל לא, דאם לאו כן בטלו כל דיני ישראל (עיין ח"מ סי' שס"ט ובהג' רמ"א ס"ח שם, וברמ"א סי' שנ"ז ס"ז דמכח דינא דמלכותא נהיגי להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות. ותמה עליו הש"ך סק"י דלא אמרינן דינא דמלכותא כל שהוא נגד התורה ועיין ב"י ח"מ סי' כ"ו בשם הרשב"א דאין דינא דמלכותא נאמרה היכא שהוא נגד תורתנו, ובשו"ת מהרי"ק שורש קפ"ז דדינא דמלכותא לא נאמרה אלא לענין ארנוניות ומנהגים של משפטי המלכים אבל בדין שבין אדם לחבירו פשיטא ופשיטא דלא, והש"ך ח"מ סי' ע"ג סקל"ט האריך הרבה דאפילו מה שהוא לתקנת המדינה ובני המדינה כל שהוא נגד תורתנו הקדושה חלילה לדון בדינא דמלכותא).
כל זה היכא שבאופן ישיר הבן יורש, אך אם קבלת הירושה תלויה בפעולות נוספות, כמו בימינו, משתנה הדין. וכך כתב שו"ת משנה הלכות (חלק ט' סימן שכ"ו): "האמנם היכא דצריכין היורשים לחתום לפני שופט המדינה כגון להכניסו בערכאות או לחתום לעו"ד המשפטי שיסכים להעביר הירושה כידוע שמיד שמי שמת בלי יורשים נכנס המלכות וממשלה ולוקחים מסים וכדומה ואחר כך נותנים למי שראוי לירש השאר וצריכים כולם לחתום על זה, בהא כבר נחלקו הפוסקים אם הבת מחוייבת לחתום על השטרות שיקבל הבן...".
בעניין האם מחייבים את הבת לחתום על ויתור זכות הירושה המגיעה לה על פי הערכאות, ישנן ג' גישות 1 :
א. אינה חייבת לחתום כלל 2 ואין לחייבה משום השבת אבידה.
ב. חייבת לחתום בחינם משום השבת אבידה 3 (ויש מי שהוסיף 4 : אלא אם כן יש לה נימוק).
ג. יש לפשר עמה לפי ראות עיני הדיין 5 . ויש שכתבו 6 לתת לבת החותמת עשרה אחוז מן הירושה.
כלומר, היכן שעל פי חוק המלכות הנכסים לא יגיעו לרשות הבן ללא חתימת הבת על ויתור, ישנה מח' הפוסקים האם הבת רשאית להימנע מחתימה ועל ידי כן לזכות בחלק מן הירושה, ויכולה היא לומר קים לי כפוסקים הללו המתירים שלא לחתום 7 .
יש להעיר הערה נוספת, שכאשר מדובר בבת שעדיין לא נישאה הרי שמגיע לה מזונות מכספי הירושה עד שתינשא, וכן נדוניא לפי אומדן דעת האב כמה היה רוצה לתת לה, ונקבע בחז"ל שיעור של עשירית מן הנכסים לצורך הנדוניא.
אמנם כל זה לא שייך לנידון שלנו בו מדובר רק בבנות שכבר נשואות.
כל האמור עד עתה הוא אם אין הסכמה בין האחים והאחיות כיצד לנהוג, אולם אם ישנה הסכמה בין האחים הם רשאים לחלק הירושה כרצונם, ואף הבכור רשאי לוותר על חלקו הכפול ולהתחלק עם יתר האחים. התורה איננה מתנגדת לחלוקה בין כל האחים אלא רק קובעת את ההלכה ומכריעה מה לעשות במקרה שאין הסכמה בעניין. אדרבא מדברי הפוסקים נראה שלמרות שאין חיוב מן התורה ראוי לתת גם לבנות חלק בירושה כדי להשריר שלום ואחוה בין האחים, לכן, במקרה הזה האח הבכור נהג בצורה טובה ונכונה, והאמת והשלום אהבו.
^ 1.עיין פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין חלק י' פס"ד בעמוד שמ"ו, וכן בחלק ז' עמוד ש"נ.
^ 2.שו"ת פני משה מהדו"ת סי' א', וכן מנחת יצחק ח"ב סי' צ"ה, וח"ו סי' ק"ע שהבת יכולה לטעון קים לי כדעה שאינה חייבת לחתום.
^ 3.בדברי גאונים כלל ע' סי' י' הביא בשם בית שלמה חו"מ סי' ק"ח שהוא בכלל כופין על מדת סדום ומחוייבת הבת מדינא לחתום עצמה על שטר סילוק מירושתה. וכן כתב נחלת צבי סי' רע"ו סעי' א', ושו"ת מהריא"ז ענזיל סי' כ"ח, ומשנת אליעזר סי' מ"ה, ומשפט שלום סי' קפ"ד אות א' ושו"ת מהרש"ם ח"ב סי' טו דמה שנטלה הוי גזל ממש ומחוייבת לתקן המעוות ולהשיב את הגזילה שגרמה במעשיה.
^ 4.עיונים במשפט" (שאנן) חו"מ סי' כ"ג אות ב'.
^ 5.ובשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ג' כתב שנוהגין כו"ע שמפשרין בזה והוא כהיתר בעיני העולם בעד שכר אמירה וחתימה.
^ 6.חוקות החיים למהר"ח פאלאג'י סי' ע"ג, ושכן נהגו בקושטא דור אחר דור.
^ 7.עיין יביע אומר (ט',חו"מ ח') שהעלה שיכולות הבנות לומר קים לי, ועל הבנים לתת פיצוי כספי כדי שיסכימו לחתום על ויתור חלקן בירושה עד לעשרה אחוז מהחלק שהיה מגיע להן לפי חוק המדינה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








