ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סיון תשס"ז
הכשרת מדיח כלים תעשייתי
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
22 - סדרי תפילות ביום העצמאות ויום ירושלים
23 - הכשרת מדיח כלים תעשייתי
24 - כשרותו של חלב פרה בימינו
טען עוד
קהילתנו עומדת להשתתף בכינוס שייערך במלון גדול. אנחנו רוצים להכשיר את מדיח הכלים של המלון יחד עם כל המטבח, כדי שנוכל להשתמש בו. המגשים של המדיח מצופים בפלסטיק קשיח. האם צריך הגעלה או שמספיק להפעיל את המדיח נקי פעם אחת בטמפרטורה המרבית?
תשובה
א. לכתחילה ראוי להגעיל ברותחין הן את המגשים והן את מדיח הכלים עצמו, ואין להסתפק בהפעלתו על החום הגבוה בלבד1. כשאי אפשר, ניתן לעשות זאת על-ידי עירוי מקומקום רותח בעודו מחובר לחשמל וממשיך לרתוח.
ב. במקרה שאין אפשרות כזו ניתן להקל כסוברים שמעיקר הדין אין צורך להגעיל מדיח אלא רק לחכות מעת לעת ולנקותו היטב2. מכל מקום לרווחא דמילתא יש להפעילו על החום המקסימלי3.
_____________________________________________
כפי הידוע לנו ברוב מדיחי הכלים, מי השטיפה אינם רותחים, ואפילו שהבליעה הייתה גם בלא רתיחה - המנהג הוא להגעיל דווקא במים רותחים. עיין ב"אגרות משה" (או"ח ג סי' נח). עיין בקיצור שו"ע (מהדורת תשמ"ה) של הרב פויפר (הלכות בשר וחלב בקונטרס הביאורים סי' א), שהוכיח מ"איסור והיתר" לרבנו יונה (הלכות הגעלת כלים סע' מ) ומהט"ז (שו"ע יו"ד סי' צד ס"ק ג) שמעיקר הדין בכל הגעלה יש צורך דווקא במים רותחים. אמנם מהר"ן (פסחים ח ע"ב ד"ה ראשון) מוכח שכלי שתשמישו רק בכלי שני די לו בהגעלת מים מכלי שני.
2 כיוון שהכלים הכשרים שנניח לשטיפה בתוך המכונה יבלעו מלכתחילה טעם לפגם. עיין ב"ילקוט יוסף" (י עמ' תפח), שהסיק שבזה לא גזרו שאינו בן יומו אטו בן יומו. הוא למד זאת מתשובת הרשב"א (הובאה בט"ז יו"ד סי' קכא ס"ק ב), שהתקשה מה הטעם לכך שמתירים להגעיל כלי שאינו בן יומו אף שאין שישים כנגדו במים, ולכאורה יש כאן נותן טעם לפגם שאסור לכתחילה. תירץ הרשב"א שלא אסרו חכמים להבליע בכלים טעם פגום. לפי זה כך בנידון דידן, שכן במדיח שמים רק כלים ולא מבשלים בו אוכל. וכן הסיק הרב פויפר שם. אלא שב"אגרות משה" (יו"ד ג סי' כט) דחה, שאין לדמות מדיח לדין תשובת הרשב"א, שלא התיר אלא בהגעלת כלים, אך לא בדרך שימוש. מקור לחילוק זה ניתן להביא מהרא"ש (פסחים פרק ב סי' ז), שעל קושיית הרשב"א הנ"ל מדוע לא גזרו הגעלת כלי שאינו בן יומו כתב בתירוץ השני שהבא להכשיר כלי אינו רגיל לטעות. וטעם זה אינו שייך אלא במי שמכשיר כלים, ולא במי שמשתמש.
3 לרווחא דמילתא יש לעשות כך, כיוון שאין בזה טרחה, ולסמוך על כך שייתכן שיש להחשיב אף הפעלת המדיח על חום מקסימלי כהגעלה, אף שאינו רותח. ניתן להביא לכך ראיה מהגר"א (שו"ע או"ח סי' תנב ד"ה "אך רבים חולקים"), שביאר בטעם הדין שצריך רתיחה בהגעלה משום שכבולעו ברתיחה כך פולטו ברתיחה. מכך ניתן ללמוד שכשברור שמעולם לא הייתה בליעה ברתיחה אין צורך בהגעלה ברתיחה. אף ה"אגרות משה", שהצריך רתיחה, לא אמר זאת אלא מפני המנהג. וכן פסק השו"ע (סי' תנא סעיף ו), ואף הרמ"א יודה כאן כיון שאין משתמשים במגשים לעולם ככלי ראשון.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
