ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חלב
חמאה
גבינה
החלב
הכלל היסודי הוא, שכל דבר היוצא מן הטמא - טמא, וכל היוצא מן הטהור - טהור. לכן, חלב מותר בשתיה ובאכילה, רק כאשר הוא נחלב מבהמה טהורה.
לפני כ- 2,000 שנה, בזמן הבית השני, גזרו חז"ל, שכל חלב שנחלב ע"י גוי אסור בשימוש, אלא אם היתה עליו השגחה בזמן החליבה, הואיל ואנו חוששים שמא הגוי הוסיף חלב מבהמה לא כשרה. במידה והיתה השגחה בשעת החליבה, החלב מוגדר כ"חלב ישראל", גם כאשר הבהמה של הגוי והוא זה שחלב אותה.
יש פוסקים שהתירו בשני מצבים שימוש בחלב גוי, גם כאשר לא היתה השגחה בשעת החליבה:
כאשר באותו מקום לא נהוג כלל לחלוב בהמות טמאות (דעת רדב"ז, פר"ח ועוד פוסקים אחרונים), או כשיש פיקוח ממשלתי שהחלב הנמכר הוא חלב פרה בלבד, כך שלא כדאי לערב חלב טמאה עם חלב הטהורה, שהרי אם ייתפס הגוי כשהוא מערב חלב מבהמה אחרת, הממשלה תקנוס אותו ואת החברה המשווקת, ואף יתכן שישלל רשיונם לייצר חלב (דעת הרב משה פיינשטיין).
שיטה זו לא התקבלה להלכה ע"י פוסקי זמננו בארץ ישראל, ולכן, אין בארץ שימוש בהיתר זה אפילו ברמת כשרות רגילה. יתרה מזאת, הרבנות הראשית לישראל אינה מעניקה את "אישור הרבנות הראשית" על מוצרי חו"ל המכילים חלב גוי.
אמנם, יתכן שמסתובבים מוצרים כאלו בקיוסקים בארץ או בידי אנשים פרטיים שקנו מהם בחו"ל או בדיוטיפרי, אך על האריזה לא יופיע אישור הרבנות הראשית, אלא רק ציון כשרות מחו"ל, כגון: ou וכדומה.
אבקת חלב
אבקת חלב, כשמה כן היא- חלב מיובש. לגבי נושא זה התייחסות הפוסקים שונה. יש יותר פוסקים המתירים אבקת חלב גוי מאשר אלו המתירים חלב גוי ממש. הסברא העיקרית של המתירים היא, שעל אבקת חלב לא גזרו חז"ל, הואיל ואבקת חלב היא המצאה של הדור האחרון ולא היתה בזמן הגזרה.
מאידך, הפוסקים האוסרים סוברים, שאבקת חלב היא, בעצם, חלב מיובש, וכיוון שהחלב נאסר מיד בזמן החליבה עצמה, לא ניתן להתירו ע"י יבוש.
(יש ביחס לאבקת חלב סרות נוספות לכאן ולכאן, אך אלו הן הסברות העיקריות).
למעשה, משתמשים באבקת חלב גוי רק ביצור מוצרים ברמת כשרות רגילה, ואילו ברמת כשרות מהדרין, המוצרים מכילים אך ורק אבקת חלב ישראל.
גם לסברת הרבנים המתירים, קשה להתיר את הדבר כיום, מאחר שנודע כי לעיתים במפעלים בחו"ל מערבים באבקת החלב חומרים נוספים מסיבות שונות (למשל, כדי להאריך את חיי המדף של המוצר או לצורך העשרת האבקה) ולאחרונה התגלה כי יש מקומות שערבו באבקה שומן מן החי או חומרים משמרים העשוים מדם של בהמות.
חמאה
החמאה המסורתית נעשית בצורה אחידה בכל העולם. לאחר החליבה מניחים את החלב לעמוד זמן מה בטמפרטורה מסוימת, עד שהשמנת נפרדת ועולה מתוך החלב. בשלב זה, קולטים את השמנת הצפה על גבי החלב ומנערים אותה עד שהיא נהפכת לחמאה.
חז"ל לא גזרו על חמאת גויים, ובאופן עקרוני היא מותרת. הסיבה לכך היא מדעית-טבעית: מחלב של בהמה טמאה לא ניתן לעשות חמאה או גבינה. חלב בהמה טמאה לא מתגבן, והחמאה יכולה להיעשות אך ורק מחלב בהמה כשרה, ולכן לא גזרו על חמאת גויים.
אולם, לא בכל העולם היהודי נהגו לאכול חמאת גויים,הואיל ויש מקומות שהיה ידוע שלגויים יש דרכים לערב בחמאה דברים אסורים (כגון: חֵלב או חלב לא כשר) על ידי תחבולות שונות ומשונות.
היום, בגלל שכלול טכנולוגיות המזון, המצב מסובך הרבה יותר, ואפשר לראות שכמעט כל אריזת חמאה מחו"ל, מכילה הרבה יותר מאשר שמנת בלבד. בשל כך, יש לצרוך חמאה אך ורק בהכשר מוכר, אלא אם בני המקום היהודים יודעים בוודאות שלא מערבים בחמאה חומרים אחרים פרט לשמנת.
ההבדל בין רמת המהדרין לבין רמת הכשרות הרגילה בחמאה המיוצרת בארץ - הוא רק ביחס לחלב שנחלב בשבת בפיקוח שהוא חלב מהדרין או חלב שנחלב בשבת ללא פיקוח הלכתי.
גבינה
לאור מה שכתבנו לעיל בעניין חמאה, נראה, לכאורה, שאין בעיה בגבינה קשה (גבינה צהובה) של גויים, משום שחלב טמא לא מתגבן, ואם חז"ל לא גזרו על חמאה שהיא גיבון קל, על אחד כמה וכמה שגבינה צריכה להיות מותרת, שהרי היא נעשית על ידי גיבון חזק הרבה יותר.
למעשה, חז"ל גזרו על כל גבינות גויים איסור מוחלט, אך מטעם אחר לגמרי. הגיבון של החמאה הוא גיבון טבעי, הנעשה ללא מעורבות של חומרים חיצוניים (לוקחים את השמנת שצפה על גבי החלב ומנערים אותה עד שהיא מתקשה). לעומת זאת, תהליך גיבון הגבינה נעשה על ידי הוספת חומר חיצוני, אנזים, הנמצא בתוך קיבה (או בעור שלה) של בהמה יונקת, כמו עגל, טלה או גדי. החומר הזה נלקח אחרי שממיתים את הבהמה, ובהמה שלא נשחטה דינה כנבלה. חתיכת העור משמשת כ"מעמיד" של הגבינה, ואין לה דין של ביטול אפילו באלף (בשונה מתערובת בשר וחלב שיש בה ביטול ב-60), ובשל כך, כל גבינות גויים נאסרו.
חומרי גלם נוספים
יש קשת רחבה של "חומרי עזר" שדינם כגבינות גויים, ומשתמשים בהם בתעשיית מוצרי החלב
על פי פסקים מקילים של חלק מהפוסקים. מוצרים אלו לא נושאים ציון של "כשר למהדרין", וראוי להימנע מלהשתמש בהם. חומרים אלו יופיעו כ:
אנזימים • מרכיבי חלב • מוצקי חלב • חלבון מי גבינה • אבקות חלבוני חלב • קאזינטים • LGG
כמובן שקיים גם ייצור כשר למהדרין של רוב החומרים הללו, ויתכן שנמצא מוצר כשר למהדרין המכיל במרכיביו את החומרים הנ"ל. בשל כך, חשוב מאוד לבדוק לפני הרכישה או האכילה את הכשרות המופיעה על מוצר הגבינה, הואיל וישנן מספר חברות המייצרות מוצרי חלב, ולא לכולן יש מחלקת מהדרין. חברת "תנובה" מפרסמת באתר האינטרנט שלה רשימות של מוצרי מהדרין שהיא מייצרת וכן את רשימת מוצרי החלב הנושאים כשרות רגילה.
מידע מפורט אפשר למצוא בדפי אתר האינטרנט של חברת "תנובה":
http://www.kashrut-tnuva.co.il/
מוצרי בריאות חלביים
יש מוצרים העשירים בחיידק ה- LGG או BIO, ויש רופאים הממליצים לאנשים מסוימים לאכול את המוצרים הללו בצורה קבועה מטעמי בריאות.
כיום, ניתן להשיג מוצרים עם LGG בכשרות מהודרת, וכן מוצרי BIO למהדרין.
מוצרי חלב נוספים
יתכנו סיבות נוספות להבדל שבין כשרות רגילה במוצרי חלב לביו כשרות מהדרין.
למשל: שימוש בחומרים נוספים, כמו: ג'לטין במעדנים, ירקות עלים (כמו שמיר, עירית ועשבי טיבול) בגבינות, או פירות בתעשיית המעדנים (לעיתים פירות מהיתר מכירה). לעיתים, השימוש בחומרים הללו יגרום לכך שמוצרי חלב אלו לא ישאו ציון כשרות מהדרין אלא ישווקו ברמת כשרות רגילה.
מוצרי חלב המיובאים מחו"ל
כבר הזכרנו לעיל, שכל מוצר המיובא לארץ צריך אישור של הרבנות הראשית לישראל. הרבנות לא מאשרת מוצרי חלב המכילים חלב גוי ניגר (אף שיש חלק מהפוסקים בחו"ל שהתירו להשתמש בו), כגון: שוקולד וחטיפים. אולם, הרבנות הראשית מאשרת ייבוא של מוצרי חלב המכילים אבקת חלב גוי,רכיבי חלב גוי, חלבוני חלב גוי, ג'לטין ועוד מרכיבי חלב שאינם ברמת כשרות מהדרין. לפי הנחיות מחלקת הייבוא של הרבנות הראשית, חומרים אלו צריכים להיות מצוינים ברשימת הרכיבים של המוצר, ויש לעיין היטב ברכיבי מוצרי הייבוא.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
