ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חלב
חמאה
גבינה
החלב
הכלל היסודי הוא, שכל דבר היוצא מן הטמא - טמא, וכל היוצא מן הטהור - טהור. לכן, חלב מותר בשתיה ובאכילה, רק כאשר הוא נחלב מבהמה טהורה.
לפני כ- 2,000 שנה, בזמן הבית השני, גזרו חז"ל, שכל חלב שנחלב ע"י גוי אסור בשימוש, אלא אם היתה עליו השגחה בזמן החליבה, הואיל ואנו חוששים שמא הגוי הוסיף חלב מבהמה לא כשרה. במידה והיתה השגחה בשעת החליבה, החלב מוגדר כ"חלב ישראל", גם כאשר הבהמה של הגוי והוא זה שחלב אותה.
יש פוסקים שהתירו בשני מצבים שימוש בחלב גוי, גם כאשר לא היתה השגחה בשעת החליבה:
כאשר באותו מקום לא נהוג כלל לחלוב בהמות טמאות (דעת רדב"ז, פר"ח ועוד פוסקים אחרונים), או כשיש פיקוח ממשלתי שהחלב הנמכר הוא חלב פרה בלבד, כך שלא כדאי לערב חלב טמאה עם חלב הטהורה, שהרי אם ייתפס הגוי כשהוא מערב חלב מבהמה אחרת, הממשלה תקנוס אותו ואת החברה המשווקת, ואף יתכן שישלל רשיונם לייצר חלב (דעת הרב משה פיינשטיין).
שיטה זו לא התקבלה להלכה ע"י פוסקי זמננו בארץ ישראל, ולכן, אין בארץ שימוש בהיתר זה אפילו ברמת כשרות רגילה. יתרה מזאת, הרבנות הראשית לישראל אינה מעניקה את "אישור הרבנות הראשית" על מוצרי חו"ל המכילים חלב גוי.
אמנם, יתכן שמסתובבים מוצרים כאלו בקיוסקים בארץ או בידי אנשים פרטיים שקנו מהם בחו"ל או בדיוטיפרי, אך על האריזה לא יופיע אישור הרבנות הראשית, אלא רק ציון כשרות מחו"ל, כגון: ou וכדומה.
אבקת חלב
אבקת חלב, כשמה כן היא- חלב מיובש. לגבי נושא זה התייחסות הפוסקים שונה. יש יותר פוסקים המתירים אבקת חלב גוי מאשר אלו המתירים חלב גוי ממש. הסברא העיקרית של המתירים היא, שעל אבקת חלב לא גזרו חז"ל, הואיל ואבקת חלב היא המצאה של הדור האחרון ולא היתה בזמן הגזרה.
מאידך, הפוסקים האוסרים סוברים, שאבקת חלב היא, בעצם, חלב מיובש, וכיוון שהחלב נאסר מיד בזמן החליבה עצמה, לא ניתן להתירו ע"י יבוש.
(יש ביחס לאבקת חלב סרות נוספות לכאן ולכאן, אך אלו הן הסברות העיקריות).
למעשה, משתמשים באבקת חלב גוי רק ביצור מוצרים ברמת כשרות רגילה, ואילו ברמת כשרות מהדרין, המוצרים מכילים אך ורק אבקת חלב ישראל.
גם לסברת הרבנים המתירים, קשה להתיר את הדבר כיום, מאחר שנודע כי לעיתים במפעלים בחו"ל מערבים באבקת החלב חומרים נוספים מסיבות שונות (למשל, כדי להאריך את חיי המדף של המוצר או לצורך העשרת האבקה) ולאחרונה התגלה כי יש מקומות שערבו באבקה שומן מן החי או חומרים משמרים העשוים מדם של בהמות.
חמאה
החמאה המסורתית נעשית בצורה אחידה בכל העולם. לאחר החליבה מניחים את החלב לעמוד זמן מה בטמפרטורה מסוימת, עד שהשמנת נפרדת ועולה מתוך החלב. בשלב זה, קולטים את השמנת הצפה על גבי החלב ומנערים אותה עד שהיא נהפכת לחמאה.
חז"ל לא גזרו על חמאת גויים, ובאופן עקרוני היא מותרת. הסיבה לכך היא מדעית-טבעית: מחלב של בהמה טמאה לא ניתן לעשות חמאה או גבינה. חלב בהמה טמאה לא מתגבן, והחמאה יכולה להיעשות אך ורק מחלב בהמה כשרה, ולכן לא גזרו על חמאת גויים.
אולם, לא בכל העולם היהודי נהגו לאכול חמאת גויים,הואיל ויש מקומות שהיה ידוע שלגויים יש דרכים לערב בחמאה דברים אסורים (כגון: חֵלב או חלב לא כשר) על ידי תחבולות שונות ומשונות.
היום, בגלל שכלול טכנולוגיות המזון, המצב מסובך הרבה יותר, ואפשר לראות שכמעט כל אריזת חמאה מחו"ל, מכילה הרבה יותר מאשר שמנת בלבד. בשל כך, יש לצרוך חמאה אך ורק בהכשר מוכר, אלא אם בני המקום היהודים יודעים בוודאות שלא מערבים בחמאה חומרים אחרים פרט לשמנת.
ההבדל בין רמת המהדרין לבין רמת הכשרות הרגילה בחמאה המיוצרת בארץ - הוא רק ביחס לחלב שנחלב בשבת בפיקוח שהוא חלב מהדרין או חלב שנחלב בשבת ללא פיקוח הלכתי.
גבינה
לאור מה שכתבנו לעיל בעניין חמאה, נראה, לכאורה, שאין בעיה בגבינה קשה (גבינה צהובה) של גויים, משום שחלב טמא לא מתגבן, ואם חז"ל לא גזרו על חמאה שהיא גיבון קל, על אחד כמה וכמה שגבינה צריכה להיות מותרת, שהרי היא נעשית על ידי גיבון חזק הרבה יותר.
למעשה, חז"ל גזרו על כל גבינות גויים איסור מוחלט, אך מטעם אחר לגמרי. הגיבון של החמאה הוא גיבון טבעי, הנעשה ללא מעורבות של חומרים חיצוניים (לוקחים את השמנת שצפה על גבי החלב ומנערים אותה עד שהיא מתקשה). לעומת זאת, תהליך גיבון הגבינה נעשה על ידי הוספת חומר חיצוני, אנזים, הנמצא בתוך קיבה (או בעור שלה) של בהמה יונקת, כמו עגל, טלה או גדי. החומר הזה נלקח אחרי שממיתים את הבהמה, ובהמה שלא נשחטה דינה כנבלה. חתיכת העור משמשת כ"מעמיד" של הגבינה, ואין לה דין של ביטול אפילו באלף (בשונה מתערובת בשר וחלב שיש בה ביטול ב-60), ובשל כך, כל גבינות גויים נאסרו.
חומרי גלם נוספים
יש קשת רחבה של "חומרי עזר" שדינם כגבינות גויים, ומשתמשים בהם בתעשיית מוצרי החלב
על פי פסקים מקילים של חלק מהפוסקים. מוצרים אלו לא נושאים ציון של "כשר למהדרין", וראוי להימנע מלהשתמש בהם. חומרים אלו יופיעו כ:
אנזימים • מרכיבי חלב • מוצקי חלב • חלבון מי גבינה • אבקות חלבוני חלב • קאזינטים • LGG
כמובן שקיים גם ייצור כשר למהדרין של רוב החומרים הללו, ויתכן שנמצא מוצר כשר למהדרין המכיל במרכיביו את החומרים הנ"ל. בשל כך, חשוב מאוד לבדוק לפני הרכישה או האכילה את הכשרות המופיעה על מוצר הגבינה, הואיל וישנן מספר חברות המייצרות מוצרי חלב, ולא לכולן יש מחלקת מהדרין. חברת "תנובה" מפרסמת באתר האינטרנט שלה רשימות של מוצרי מהדרין שהיא מייצרת וכן את רשימת מוצרי החלב הנושאים כשרות רגילה.
מידע מפורט אפשר למצוא בדפי אתר האינטרנט של חברת "תנובה":
http://www.kashrut-tnuva.co.il/
מוצרי בריאות חלביים
יש מוצרים העשירים בחיידק ה- LGG או BIO, ויש רופאים הממליצים לאנשים מסוימים לאכול את המוצרים הללו בצורה קבועה מטעמי בריאות.
כיום, ניתן להשיג מוצרים עם LGG בכשרות מהודרת, וכן מוצרי BIO למהדרין.
מוצרי חלב נוספים
יתכנו סיבות נוספות להבדל שבין כשרות רגילה במוצרי חלב לביו כשרות מהדרין.
למשל: שימוש בחומרים נוספים, כמו: ג'לטין במעדנים, ירקות עלים (כמו שמיר, עירית ועשבי טיבול) בגבינות, או פירות בתעשיית המעדנים (לעיתים פירות מהיתר מכירה). לעיתים, השימוש בחומרים הללו יגרום לכך שמוצרי חלב אלו לא ישאו ציון כשרות מהדרין אלא ישווקו ברמת כשרות רגילה.
מוצרי חלב המיובאים מחו"ל
כבר הזכרנו לעיל, שכל מוצר המיובא לארץ צריך אישור של הרבנות הראשית לישראל. הרבנות לא מאשרת מוצרי חלב המכילים חלב גוי ניגר (אף שיש חלק מהפוסקים בחו"ל שהתירו להשתמש בו), כגון: שוקולד וחטיפים. אולם, הרבנות הראשית מאשרת ייבוא של מוצרי חלב המכילים אבקת חלב גוי,רכיבי חלב גוי, חלבוני חלב גוי, ג'לטין ועוד מרכיבי חלב שאינם ברמת כשרות מהדרין. לפי הנחיות מחלקת הייבוא של הרבנות הראשית, חומרים אלו צריכים להיות מצוינים ברשימת הרכיבים של המוצר, ויש לעיין היטב ברכיבי מוצרי הייבוא.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








