ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מי שגנב שני מחשבים ניידים ממקום עבודתו ורוצה להחזיר את שווים אך מקום עבודה זה אינו מקבל תרומות ולא מבין כלל מדוע אדם זה מציע כסף. יש חשש גם שהדבר כעת יתפרש כהצעת שוחד. האם מותר לו לתרום 2 מחשבים לארגון צדקה כלשהו? האם נחשב שהראשון כבר התייאש מן הגניבה שנעשתה לפני שנים רבות?
תשובה:
אפילו אם היינו יודעים שמקום העבודה התייאש מן הגניבה, עדיין ישנה חובת השבת הגזילה על הגזלן במידה והגזילה בידו. ייאוש בפני עצמו מועיל רק באבידה ולא בגניבה. לכן עליך לקיים מצות השבה.
לפניך שתי אפשרויות:
א. השבת המחשבים הניידים עצמם
ניתן לצאת ידי חובת ההשבה על ידי השבת המחשבים, במידה והם אינם מקולקלים ובמצב שימוש תקין לפחות כמו שהיו בשעת הגזילה, כלומר שהפונקציות לא השתנו, ושהחומרה במצב תקין ושמיש.
אם תבחר באופציה זו, כגון שתשאיר את המחשבים במקום העבודה ליד המחסן וכדו', נראה שבמידה והגניבה גרמה הפסד למקום העבודה עדיין יש עליך חיוב לצאת ידי שמים ולשלם למקום העבודה את ההפסד שנגרם להם (כדין גרמא, ועיין בביאורים לקמן). התשלום יהיה כגובה הנזק אך לא יעלה על ההפרש בין שווי המחשבים היום לערך שוויים בזמן הגזילה. למשל אתה יכול לעבוד שעות נוספות ולא לדווח עליהן.
ב. תשלום כספי
אמנם בדרך כלל על הגזלן להשיב את הגזילה עצמה אך כאן אנו אומדים דעתו של הנגזל שהיה מעדיף לקבל כסף בשווי המחשבים בשעת הגזילה ולא את המחשבים עצמם, לכן ישנה אפשרות לשלם את שווי המחשבים בשעת הגזילה ולהשאיר את המחשבים אצלך. אם המחשבים התקלקלו וכדו' ואינם עומדים בתקינות מצבם הראשון אין לך אפשרות להחזיר את המחשבים ואתה חייב להשיב בכסף את שוויים של המחשבים כפי שהיו בשעת הגזילה. ערכם בשעת הגזילה אינו המחיר שלהם כחדשים אלא בכמה שהיו נמכרים בשוק במצבם בשעת הגניבה.
הערה:
כאמור, כיוון שגזלת עליך להשיב את הגזילה עצמה או את שוויה, וכמובן שעדיף שהדבר יעשה בדרך שבה תיגרם לך כמה שפחות חוסר נעימות. למשל אתה יכול לעבוד שעות נוספות ולא לדווח עליהן. אם בכל זאת לא מצאת דרך שבה לא תתגלה, אז אין ברירה ועליך לומר תירוץ כגון זו אבידה שמצאתי וכו', ואף להעביר לחשבון הבנק של מקום העבודה מחשבונך אף אם יבדקו ויגלו זאת. (רק אם יש חשש שתפוטר ממקום העבודה עקב כך, יש מקום לומר שאין אדם מצווה לבזבז יותר מחומש ממונו לצורך קיום מצות עשה של השבת הגזילה).
ישר כח על הרצון לעשותך תשובה, והבא להיטהר מסייעין אותו מן השמים.
ביאורים ומקורות:
א. אם הנגזל התייאש אך הגזילה נמצאת עדיין בידי הגזלן, בכך ישנה מח' אמוראים בגמ' (ב"ק ס"ו ע"א) האם ייאוש לבדו מקנה את הגזילה לגנב. ונחלקו הראשונים האם לא קונה כלל (הג"א בשם ריא"ז), או קונה מדרבנן לחומרא (שם רא"ש ז', ב'), או קונה מדאורייתא לכל מילי חוץ מלדבר מצוה (מרדכי ב"ק ס"ט), והדעות מובאות בשלטי גיבורים (בדף כ"ז ע"א בדפי הרי"ף). אולם לכל הדעות ישנה חובת השבת גוף הגזילה על הגזלן, ולכך ייאוש אינו מועיל לפוטרו מחובת ההשבה כאשר הגזילה עדיין בידו. (ישנן נפ"מ בין השיטות, למשל האם מותר לאחר ייאוש לקנות מן הגנב מה שגזל, ואם הגנב קידש אשה בגזילה לאחר ייאוש האם צריכה גט מדרבנן).
ב. אם המחשבים התקלקלו הרי שנחשב שינוי בגוף הגזילה והגזלן קנאה לעצמו בשינוי זה, וחייב להחזיר בדמים את השווי של שעת הגזילה. מקור הדברים בגמרא בבא קמא (צ"ג ע"ב), וכך נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט הלכות גזילה סימן שס"ב סעיף א'): "הגזילה שלא נשתנית, אלא הרי היא כמו שהייתה, אף על פי שנתייאשו הבעלים ממנה ואף על פי שמת הגזלן והרי היא ביד בניו, הרי זו חוזרת לבעליה בעצמה. ואם נשתנית ביד הגזלן, אף על פי שעדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה, קנאה בשינוי, ומשלם דמיה כשעת הגזילה". שינוי נקרא אפילו לא חל קלקול ממש אלא בלאי והתיישנות של החפץ כך שישנו הבדל משמעותי ביכולת השימוש שלו כעת מאשר היה בשעת הגזילה. הדבר נילמד מהמשנה במסכת בבא קמא (פרק ט' משנה ב') לגבי מי שגנב בהמה והזקינה שהדין הוא שעליו לשלם כשעת הגזילה, ולא נפטר בהשבת הבהמה עצמה, וכן נפסק בשולחן ערוך חו"מ סימן שס"ג סעיף א'.
ג. חיוב בידי שמים: על פי האמור בסעיפים הקודמים אם לא היה שינוי בגוף הגזילה, הבא לצאת ידי חובה צריך להשיב רק את גוף הגזילה. אמנם זה נכון בבא לצאת בדיני אדם, אך עדיין ישנו חיוב בידי שמים לשלם את ההפסד שנגרם מדין גרמא. אם החברה נוהגת למכור את המחשבים הישנים הרי שע"י הגניבה הפסידו את רווח המכירה, והפרש זה הוא גרמא. כמו כן, אם כתוצאה מן הגניבה נאלצו לרכוש מחשבים חדשים כדי לעבוד גם נחשב שגרם להם הפסד, וצריך לשלם את ההפסד, אך ודאי שאין צריך לשלם יותר מערך המחשבים בשעת הגניבה, והיות ומדובר שמחזיר את המחשבים למקום העבודה, עליו לשלם לא יותר מן ההפרש בין השווי של המחשבים היום למה שהיה בשעת הגזילה. (במידה ואכן יש הפרש כזה, אני כותב זאת רק על סמך ההנחה ש"הגניבה נעשתה לפני שנים רבות" כלשון השאלה, וערך מחשב נייד מלפני כמה שנים בוודאי נמוך היום מאשר היה בתחילה). המקור לדברים הוא ספר אמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן ל"ב), שכותב לגבי מי שגנב חמץ ונכנס הפסח ובא אחר ושרפו, שלמרות שיכול הגנב לומר לנגזל אחר הפסח הרי שלך לפניך, "מכל מקום בדיני שמים חייב הגזלן לשלם דמים מעליא, שהוי גרמא שהרי גרם לנגזל הפסד שיהיה חמצו נאסר".
יתכן לומר שבהיזק ברי ומוכח, כגון שודאי היו חייבים לרכוש מחשבים חדשים ולהוציא הוצאה חייב בדיני אדם מדין גרמי (וצ"ע בדבר), ומאידך אם לא היו צריכים לקנות מחשבים חדשים עקב הגזילה, וגם את הישנים אינם נוהגים למכור, הרי שלא נגרם להם הפסד כלל, ופטור אף בדיני שמים.
ד. אומדנא בדעת בעלים: בדרך כלל הגזלן מחזיר את הגזילה עצמה משום שאנו אומדים דעת הנגזל שחפץ בחפץ שלו יותר מקבלת דמיו (רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו, ב"מ ל"ח ע"א), או משום שלגזלן נוח יותר להחזיר החפץ ולהיפטר. אך אם ישנה אומדנא ברורה שהנגזל חפץ יותר בדמים יכול הגזלן להחזיר לו דמים. הדבר נלמד מן הגמ' בבבא קמא (ס' ע"ב) מן השאלה ששאל דוד המלך את חכמים "וקא מיבעיא להו: מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו, על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים? שלחו ליה: (יחזקאל ל"ג) חבול ישיב רשע גזילה ישלם, אף על פי שגזילה משלם - רשע הוא". הרא"ש (שם ו', י"ב) כתב כך: "מהו לחלופי שעורים דישראל בעדשים דפלשתים כדי להאכיל לבהמתו. ושלחו ליה דאסור לגזול על מנת לשלם שנאמר חבול ישיב רשע גזילה ישלם. ויראה דמיירי שעדיין לא היו מזומנין. אלא רצו ליקח גדישים של שעורים דישראל ולכשיזדמן להם גדישים דעדשים דפלשתים יחזירו להם. אבל אם היו גדישין דעדשים מזומנין אפילו אין בעלי גדישין שעורים לפנינו מותר לזכות להן גדישין של עדשים על ידי אחר וליקח גדישין של שעורים דזכות הוא לו דעדשים עדיפי טפי. וכן משמע לישנא דקרא חבול ישיב רשע גזילה ישלם דמשלם אחר שכבר גזלו". הרא"ש כותב שמותר לגזול אם לגזלן יש מזומן בידו לשלם ערך הגזילה בדבר שנוח לנגזל לקבלו יותר מאשר הדבר הנגזל. אמנם האח' הגבילו את דין הרא"ש לדבר שהדרך להסתחר איתו שעומד להימכר בוודאי ולא לגנוב חפצי ביתו, משום שאז אין אומדנא שחפץ בשוויים יותר מאשר גופם. גם היש"ש תמה על הרא"ש ומקשה "וכי מותר להסתחר בממון חברו שלא מדעתו, דילמא שלו חביב עליו יותר?", ומתרץ שזכין לו רק כשאין שום צד חיסרון. בענייננו ישנה אומדנא ברורה, שודאי הנגזל מעדיף לקבל כסף ולא את המחשבים הישנים שאין לו מה לעשות איתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
